דברים י, ט

על כן לא היה ללוי חלק. לפי שהבדלו לעבודת מזבח ואינן פנויין לחרוש ולזרוע:

ה' הוא נחלתו. נוטל פרס מזמן מבית המלך:

עַל כֵּן לָא הֲּוָה לְלֵוִי חֳלָק וְאַחֲסָנָא עִם אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִיהַב לֵהּ יְיָ אִנוּן אַחֲסַנְתֵּהּ כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ אֱלָהָךְ לֵהּ

בְּגִין כֵּן לָא הֲוָה לְשִׁבְטָא דְלֵוִי חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִּיהַב לֵיהּ יְיָ הִינוּן אַחֲסַנְתֵּיהּ הֵיכְמָא דְמַלֵּיל יְיָ אֱלָהָכוֹן לֵיהּ

וטעם על כן לא היה ללוי הוא בעבור שכולם משרתים ועוזרים את הכהנים בעבודתם כי כל דבר המקדש בעבור הקרבנות וכן אמר (במדבר יח ב) וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך:

ה' הוא נחלתו. כטעם ה' מנת חלקי וכוסי וזו היא עבודת השם בלמוד דרכיו:

על כן. שבחרם הק' לשמשו:

ולא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו. שלא יתעסק רק בשימושו, ואם תאמ' במה יתפרנסו? ה' הוא נחלתו שצוה לישר' לזרוע לחרוש ולקצור ולתת להם מעשה דגם תירוש ויצהר, וערים לשבת יתנו להם מפני שהם משמשים לפני המקום במקומ':

על כן לא היה ללוי חלק ונחלה. לא כמש״כ בפ׳ קרח שרק נחלה לא יהיה לשבט לוי אבל חלק בביזת נכסים שוים לכל ישראל. ולא נשתוו אז לכהנים שכתוב בהם וחלק לא יהיה לך וגו׳. והוא משום שמפורשים לקדושת העבודה משא״כ הלוים. אבל משקבלו במוסרות עול התלמוד נתקדשו גם לזה שאין להם חלק והשתוות להמון ישראל. המרבים נכסים ונהנים מכל חפצי העולם:

ה׳ הוא נחלתו. הוא המעשר. ועד כה לא כתיב ע״ז ברכה מיוחדת רק שיהי כדגן מן הגורן. אבל עתה חלה ע״ז ברכת ה׳ וכדאיתא בע״ז די״ט כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין דבר זה נאמרה בתורה כו׳ נמצא דנחלתו באה בהשגחת ה׳:

כאשר דבר וגו׳. היינו אחר מעשה העגל שאמר משה ללוים ולתת עליכם היום ברכה. שאתם ראוים לכך וכאן נתקיים חלות הברכה ושם מבואר עוד. ועי׳ להלן י״ח ב׳:

על כן, ולא תאמר שהפסידו עי"כ שאין להם חלק בארץ עז"א שעל כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו מפני שה' הוא נחלתו, והם הובדלו להיות עובדי ה' ומקבלים פרס מבית מלכו של עולם, ואין להם לעסוק בעבודת האדמה רק בעבודת ה' ועל שלחן המלך הם אוכלים למען יחזקו בתורת ה' ובעבודתו:

י כלומר לא מצד שנתקדשו להיות משרתי עליון כמובן מן הקרא דאדרבה ראוי להרבות שכרם ולא למעטם:

כ והם התרומ' ומעשרות ויהיה מאמר ה' הוא נחלתו הוא תשובה על מאמר לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יחוייב מזה ליתן להם פרנסה אחרת תמורת החלק והנחלה וכשאמר ה' הוא נחלתו יחויב בהכרח שיפורש על הפרס שהם התרומו' ומעשרות ואמר מזומן להודיע שזה שנתן להם במקום החלק שנתן לישראל הוא מפני שזה מזומן בלי עמל ואין צריכין לעמל עד שימנעו מעבודת המזבח: