בראשית מד, ב

גביע. כוס ארוך, וקורין לו מדירנ"א בלע"ז:

וְיָת כַּלִּידִי כַּלִּידָא דְכַסְפָּא תְּשַׁוֵּי בְּפוּם טוֹעֲנָא דִּזְעֵירָא וְיָת כְּסַף זְבִינוֹהִי וַעֲבַּד כְּפִתְגָּמָא דְּיוֹסֵף דִּי מַלִּיל

וְיַת אוֹגְבִינִי אוֹגְבִין דְכַסְפָּא שַׁוֵי בְּפוּם טוֹנָא דִזְעֵירָא וְיַת כְּסַף זַבִּינוֹי וְעָבַד כְּפִתְגָמָא דְיוֹסֵף דְמַלֵיל

גביעי. כוס:

תשים בפי אמתחת הקטן. לראות איך ימסרו עצמם עליו כדי להצילו:

תשים בפי אמתחת הקטן מה ששם יוסף על בנימין עלילה לפי שלא היה מכירו שהניחוהו בלא חתימת זקן אמר בלבו שמא הביאו לי אסופי מן השוק אמר אשים לו עלילה אם הוא אחיהם לא יניחוהו.

כ דייק מדכתיב גביעי גביע ב' פעמים, משמע דכוס ארוך הוא, ואין להקשות דהיאך לא היה מתירא שיאמרו שלנו הוא, יש לומר כיון דמנחשים בו ודאי של יוסף הוא כי לא נחש בבית יעקב (במדבר כ"ג כ"ג), וק"ל נ"ל: