בראשית מא, לב

נכון. מזמן:

וְעַל דְּאִתַּנֵּית חֶלְמָא לְפַרְעֹה תַּרְתֵּין זִמְנִין אֲרֵי תַקִּין פִּתְגָּמָא מִן קֳדָם יְיָ וְאוֹחִי יְיָ לְמֶעְבְּדֵהּ

וּמִן בִּגְלַל דְאִיתְנֵי חֵילְמָא לְפַרְעה תַּרְתֵּין זִמְנִין אֲרוּם תַּקִיף פִּתְגָמָא מִן קֳדָם יְיָ וּמוֹחִי יְיָ לְמֶעֱבְדֵיהּ

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים טעם השנות החלום שנשנה שני פעמים בלילה אחד כי היה אפשר שיראה בחלום אחד הפרות והשבלים להודיעו כי אין חריש וקציר ועשה ממנו שני חלומות באים זה אחר זה בלילה אחד ואין דרך החולמים כן להודיעו כי הדבר מזומן וממהר האלהים לעשותו וזה טעם פעמים כי לא נשנה בפעם אחת ורבי אברהם מפרש כי השנות החלום בפרות ובשבלים לעד כי הדבר נכון וקיים אבל בעבור כי היה פעמים בלילה אחד לעד כי ממהר האלהים לעשותו ואם כן נאמר שהיה די בשבלים כי הוא המודיע הרעב:

ועל השנות. בנין נפעל מגזרת שנים וטעמו הפרות והשבלים גם הוא לעד כי הדבר נכון הוא ובעבור היות שני החלומות בלילה אחד לעד כי ממהר האלהים לעשותו:

ועל השנות החלום וגו' - אבל חלומות של יוסף אף על פי שנשנו באלומות ובכוכבים, אילו היה בלילה אחד כאלה היו נמהרים.

ועל השנות החלום פעמים. מלמד כי הראשון והשני ענין אחד הם. ולמה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים זה השובע.

וממהר לעשותו הרעב אחרי השבע מיד ועתה ירא פרעה וגומר:

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים. שנשנה שני פעמים בלילה אחד שני חלומות ולא היה אלא חלום אחד.

כי נכון הדבר וגו' וממהר האלהים לעשותו. והחכם רבי אברהם פירש כי השנות החלום בפרות ושבלים לעד כי הדבר נכון וקיים, אבל בעבור כי היה פעמים בלילה אחד לעד כי ממהר האלהים לעשותו. ורבינו חננאל ז"ל כתב, פעמים, מלמד כי הראשון והשני ענין אחד הם, ולמה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים זה השובע, וממהר האלהים לעשותו הרעב אחרי השבע מיד.

ועל השנות החלום וא״ת והלא חלומותיו של יוסף עצמו נשנו ולא נתקיימו עד לאחר עשרים ושתים שנה אלא י״ל שחלום זה היה בלילה אחד, ושל יוסף בכמה לילות.

כי נכון הדבר וגו'. ומה שבא בשני סבנונין כדי שיוודע פתרונו יפה כמו שפי':

ועל השנות וגו׳. רמז לשני דברים: על הכפל ועל השנוי, שלא בא החלום שני כחלום ראשון ״שבע פרות״ וגו׳, שאז יחשב כי דמיון הראשון עשה רושם בדעתו ועלה על משכבו שתי פעמים, ולכן בא החלום בסדר חדש ״שבע שבלים״ וגו׳. הרי זה בא ללמד כי נכון הדבר ומעם האלהים בא אליו החלום ולא דמיון כוזב.

ואמרו וממהר האלהים וגו׳. פרוש, מה שבא החלום כפול בלילה אחת ולא בא בשני זמנים מרחקים, לומר אליו שהזמן קרוב הוא ולא לזמנים רחוקים יגיד.

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים. הוא שתי שאלות. חדא מה שנשנה החלום שתי פעמים. שנית מה שהקיץ בינתים והי׳ בא החלום בשתי פעמים נפרדות:

כי נכון הדבר וגו׳. מש״ה נשנה החלום להחזיק הענין בברור ועל שבא פעמים ביקיצה בינתים וממהר האלהים לעשותו. מש״ה הקיץ להראות שיהי׳ נמהר וער לעשות מה שעליו. ודקדק יוסף לומר אל פרעה והוא מיותר ללמדנו דבאמת השנות החלום הי׳ בשביל שהי׳ שני אופני רעב כמ״ש במקרא ה׳. אבל זה השנוי לא הי׳ נוגע למצרים אלא לארץ כנען כמ״ש שם ולהלן. מש״ה דקדק דלפרעה בא השנות משום זה הטעם:

ועל השנות החלום. ועל מה שנשנה החלום שני פעמים, שנשנה בין בפרות ושבלים הטובות ובין בפרות ושבלים הרעות, הוא מפני ג' טעמים. א] כי נכון הדבר מעם האלהים, שלפעמים תהיה גזרה מאת ה' על תנאי שאם ישובו בתשובה יבטל הגזרה, אבל גזרה זו נכונה בלא תנאי ומוכרחת לבא. ב] וממהר שלפעמים תהיה הגזרה לעתים רחוקות, אבל זה ממהר האלהים לעשותו. ג] שלכן נשנה כדי לזרזו, שירא פרעה איש נבון וחכם, להכין בר ומזון משנות השבע אל שנות הרעב, וי"ל שלכן בהפרות אמר ולא נודע כי באו אל קרבנה, ולא אמר כן בהשבלים, שאחר ההודעה ע"י הפרות הכין פרעה הכנות משנות השבע אל שני הרעב, ונודע כי באו אל קרבנה שהשבלים הרקות נתמלאו כאשר בלעו את המלאות, כי השבע הועיל אל הרעב:

ו ולא כמו אמת נכון הדבר, שפירושו מכוון: