בראשית לד, ט

וְתִתְחַתְּנוּן בָּנָא בְּנָתֵיכוֹן תִּתְּנוּן לָנָא וְיָת בְּנָתָנָא תִּסְבוּן לְכוֹן

וְתִתְעַרְבוּן בְּחִיתּוּנָא עִמָנָא בְּנַתְכוֹן תִּתְּנוּן לָנָא וְיַת בְּנָתָנָא תִּסְבוּן לְכוֹן

בנותיכם תתנו [לנו] ואת בנותינו תקחו לכם - בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשספרו את הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע, לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להימול.

והתחתנו אתנו. בנו מיבעי כמו לא תתחתן בם וכן הרבה. אלא בשביל שראו אותם עם בפ״ע רחוקים מבני אדם כמש״כ לעיל. ואמרו והתחתנו התערבו עם כל אוה״ע אתנו. על ידינו שתתערבו עמנו תהיו מקורבים לכל אוה״ע:

בנתיכם תתנו לנו. לא פירשו לאשה כמו שפירשו בדבריהם לאנשי עירם את בנתיהם נקח לנו לנשים. אלא באשר הבינו כי הנהגת עם ישראל משונה מהם ועל כן יושבים בדד בפ״ע ואמרו כי אינו ראוי להקפיד על הנשים. אלא בנתיכם תתנו לנו לפי הנהגותינו ואת בנותינו תקחו לכם לפי הנהגה שלכם. ומש״ה תלו הנשואין ברצון שלהם. באשר הם המקפידים לצאת משיטת כל אוה״ע. אמרו שאינו ראוי להקפיד אלא בראשי הבית המה האנשים:

והתחתנו אתנו להבא, כי תחשבו כאחד מאזרחי הארץ. ובמד' והתחתנו אותנו אמר ר' אלעזר אין ישראל נותן אצבעו בתוך פיו של גוי תחלה אא"כ נותן גוי אצבעו תחלה בתוך פיו של ישראל, התחתנו אותנו לא תתחתן בם, הם אמרו והתחתנו אותנו הם תבעו תחלה. חז"ל בארו הבדל בלשון בין התחתן שאחריו מלת את ובין התחתן שאחריו ב' השמוש, שהראשון המתחיל לדבר מן החתון, יבא בלשון התחתן את, והשני המשיב ומסכים או בלתי מסכים אל דברי המתחיל יבא בלשון התחתן שאחריו ב', והניח הקדמה שהגוי הוא תמיד המתחיל, וע"כ שם כתיב לא תתחתן בם, כי הם אמרו שבודאי הגוי התחיל וישראל משיב, אמר לא תתחתן בם שהוא דברי המשיב, ופה אמר והתחתנו אותנו, כי חמור הוא המתחיל. וז"ש והתחתנו אותנו הם תבעו תחילה, ובדוד אמר (שמואל א י״ח:כ״ו) להתחתן במלך, כי מסתמא המלך הוא המתחיל, ומ"ש ויתחתן שלמה את בת פרעה, יצא מן הכלל ללמד ששלמה היה המתחיל כי גייר אותה: