בראשית לא, ז

עשרת מנים. אין מונים פחות מעשרה:

מנים. לשון סכום כלל החשבון, והן עשיריות, למדנו שהחליף תנאו מאה פעמים:

וַאֲבוּכֶן שְׁקַּר בִּי וְאַשְׁנִי יָת אַגְרִי עֲשַׂר זִמְנִין וְלָא שָׁבְקֵהּ יְיָ לְאַבְאָשָׁא עִמִּי

וַאֲבוּכוֹן שְׁקַר בִּי (ירוּשׁלמי וּפְרַג) וְשַׁלְחִיף יַת אַגְרִי עֲשַר חוּלְקִין וְלָא יְהַב לֵיהּ יְיָ רְשׁוּ לְאַבְאָשָׁא עִמִי

ואביכן התל בי והחליף את משכורתי זה היה אמת ואם לא ספרו הכתוב מתחלה וכן אמר לו ותחלף את משכורתי עשרת מונים (בראשית ל״א:מ״א) וכזה במקומות רבים בתורה ובפרשה הזאת למעלה לא ספר שנתנה לאה את הדודאים לרחל:

התל בי. מלה זרה. בעבור היות התי"ו רפה כי עיקרו להדגש כמו ויהתל בהם אליהו דרך לעג:

עשרת מונים. מלשון מנה את העם והטעם עשרה במספר. או הזכיר עשרה בעבור היותו סך חשבון:

מנים - מניינים.

עשרת - אינו דווקא. כמו: עשר נשים לחמכם. עשר פעמים תכלימוני כלומר: הרבה מניינים.

עשרת מונים. עשרה מנינים הרי מאה:

והחליף את משכרתי. שבתחלה אמר לו יהיה כדבריך ואח"כ חזר בו והחליף ולא עמד בדיבורו:

עשרת מונים. לפי הפשט לאו דווקא אלא הרבה פעמים כמו ואפו עשר נשים לחמכם וגו' מונין מניינם, וגם י"ל לשון אונאה כמו (ישעיה מ"ט כ"ו) והאכלתי את מונייך את בשרם, ואם תאמרו לא הרעה לך כי בכל הצלחת זהו בעל כרחו ולא ברצונו היה כי ברצונו הרע לי אלא שהק' לא נתנו להרע לי אלא היה מטיב לי שאם כה יאמר נקודים יהיה שכרך כשהוא רואה שמאותו מין נולדו הרבה היה מחליף לי לשנה הבאה למין אחר וכך היה עושה בכל שנה כדי להמעיט שכרי והק' היה מצליח לי והיו כולן יולדות מאותו המין שהיה מתנה לי:

ואביכן וגו׳. צריך לדעת מה הוא ההתול שהיה מהתל בו, ואם עברת הדרך, זה גזלן מקרי.

ואולי כי לבן הרגיש מפעם ראשונה שראה שילדו הצאן ברבוי מין הנוגע ליעקב בחלקו, לזה נתחכם ואמר: בודאי הלא דבר הוא. לזה היה אומר לו מין אחד בתחלה, ואחר שיחמו הצאן היה חוזר בו בין עבור ללידה ולוקח לעצמו מין שאמר, ומיחד ליעקב מין אחר, ולזה לא יקרא אלא התול שפעמים אומר כך ופעמים וכו׳.

ואביכן התל בי. מה שנראה שעשיתי עולה ומרמה במקלות הלא אביכן התל בי שהבטיח שישאר בידי הנקודים וטלואים והוא הסיר באותו יום. עוד הוכחה שלא בא עשרי בעול של המקלות שהרי.

והחלף את משכרתי עשרת מונים. בכל שעה החליף לתנאי אחר. ומ״מ.

ולא נתנו וגו׳. ופירש יותר.

ואביכן התל בי. שתיכף בעת התחלת השכירות התל בי ושנה בו בג' דברים כנ"ל (סי' ל' פ' ל"ה ופ' ל"ו), ואח"כ החלף את משכרתי עשרת מנים, ד] י"ל שכעס עליו מפני שנצח אותו ע"י תחבולת המקלות שבזה בטל כל ערמת לבן, וזה חרה לו. עז"א שזה לא נהיה ע"י תחבולות רק שלא נתנו אלהים להרע עמדי, שכ"ז היה ענין השגחיי, כי,

ט דמונים הוא לשון מנין דהוא עשרה, וכתיב עשרת מונים משמע עשרת פעמים יו"ד דהיינו ק', אבל מונים אין פירושו פעמים:

י הא דנקט רש"י תנאו ולא נקט משכורתו, משום דאין הפסד בזה אם מחליף משכורתו, כגון אם היה חייב ליתן לו מעות ונתן לו מטלטלין אין הפסד בזה, לכך נקט תנאו עיקר התנאי היה מחליף כדפירש"י לקמן (פ' מ"א ד"ה ותחלף). (פמ"א), היית משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא וכו':