בראשית לא, לז

ויוכיחו. ויבררו עם מי הדין, אפרובי"ר בלע"ז:

אֲרֵי מַשִּׁשְׁתָּא יָת כָּל מָנַי מָה אַשְׁכַּחְתָּא מִכֹּל מָנֵי בֵיתָךְ שַׁוִּי הָכָא קֳדָם אַחַי וְאַחָיךְ וְיוֹכִיחוּן בֵּין תַּרְוָנָא

אֲרוּם פִּשְׁפַּשְׁתָּא יַת כָּל מָאנַי מַה אַשְׁכַּחְתָּ מִכָּל מָאנֵי בַיְיתָךְ שַׁוִי כְדוֹן דִינָךְ קֳבֵל אַחַי וְאַחָךְ וִידִינוּן קְשׁוֹט בֵּין תַּרְוֵינָן

מששת את כל וגו׳. פרוש, אפלו כלים שאין בהם מחוש תרפים, כמו שתאמר כלים שהם קטנים מהתרפים, או המשל שהיה מחפש בכריכות שיכול להכיר מבחוץ שאין בהם תרפים, הא למדת שחשדו בלקיחת כלים.

מה מצאת מכל וגו׳. פרוש, מכל מיני כלי ביתך בדומים שיכנס לך בו הספק לומר כי הוא שלך.

שים כה נגד וגו׳. הכונה בזה להיות שמקודם כשטען שבא לבקש התרפים אמר אליו ״הכר לך מה עמדי וקח לך״, לחשבו כי אין מבקשו אלא תרפיו, וכשראהו שהיה מחפש ומדקדק בכל דבר ודבר, אמר: הא ודאי שזה חושדני, וכמו שכתבתי למעלה, וכל הפוסל במומו הוא פוסל, והנה הוא נותן עיניו לבא בעלילה. לזה אמר אליו: שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו, פרוש, לאמר סימנים יצדיקו, ולא האמין באחי לבן לבדם כי כלם כיוצא בו.

שים כה. אולי אתה תאמר שהוא שלך ואני מכחיש ע״כ שים נגד אחי ואחיך:

ויוכיחו בין שנינו. האמת הדבר אם הוא שלי או שלך. שהיה ניכר בין כלי ישראל בין כלי עובד כוכבים. ועתה הוסיף לחקור היאך עלה ע״ד לחשדו שגנב. כי זה אינו אלא או מצד שרואין בנחשד קלות בממון חבירו כדאיתא בב״מ דכ״ד א׳. או מצד שהחשדן גנב וכאשר יבואר:

כי מששת, ב] שירדוף אחריו מפני שגנב מכלי ביתו, עז"א כי מששת את כל כלי, שמן המשוש מבואר שאתה חושד אותי באיזה גנבה מה מצאת מכל כלי ביתך:

א מלשון אותה הוכחת לעבדך (לעיל כ"ד י"ד), לא מלשון והוכיח אברהם את אבימלך (לעיל כ"א כ"ה), דאם לא כן יוכיחו אותנו מיבעי ליה: