בראשית לא, ג

שוב אל ארץ אבותיך. ושם אהיה עמך, אבל בעודך מחבר לטמא אי אפשר להשרות שכינתי עליך:

וַאֲמַר יְיָ לְיַעֲקֹב תּוּב לְאַרְעָא דַּאֲבָהָתָךְ וּלְיַלָּדֻתָךְ וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעְדָּךְ

וַאֲמַר יְיָ לְיַעֲקב תּוּב לְאַרַע אֲבָהָתָךְ וּלְיַלְדוּתָךְ וִיהֵי מֵימְרִי בְּסַעֲדָךְ

ויאמר אלהים אל יעקב שוב. הודיע הכתוב שבסבת שלש אלה ברח ולא נטל רשות מלבן. שלא כמנהג איש אשר כמוהו כי חשב שאחר שקבל לשון הרע עליו אם ידע נסיעתו יגזלהו כאמרו פן תגזול את בנותיך:

ואהיה עמך. שלא יקרך היזק בדרך:

ויאמר ה׳ אל יעקב הוא החלום שספר לנשיו.

ויאמר ה' אל יעקב שוב וגו'. זה החלום שסיפר לרחל וללאה אלא כאן קיצר דבריו ולמטה כשסיפר לרחל וללאה פי' הכל אבל בכאן לא חשש להאריך אלא שסיפר מי גרם לו לצאת:

שוב אל ארץ אבותיך. לא הזהירו לשוב אל בית אביו כ״א אל ארץ אבותיו:

ולמולדתך. היינו הנהגתו לעבוד את ה׳ בתורה ועבודה ומש״ה בבואו לשכם עמד שתי שנים ומחצה שלא הוזהר על יותר:

ואהיה עמך. כפרש״י בשם מ״ר דהיינו אחר שישוב והוא מעשו נגד חשש רבקה אמו. והיינו שאמר יעקב בתפלתו ה׳ האמר אלי שוב לארצך וגו׳ אבל מלבן לא הבטיחו:

ויאמר ה' אל יעקב. הודיעו שזה בעבור שבא העת שיצא מבית לבן וישוב, אם בעבור שהוא ארצו הקדושה, אם בעבור שהוא מולדתו ושם בית אביו, ושם יהיה ה' עמו, ולכן כלתה השגחת ה' עליו פה וכולם מתנגדים לו:

ז לא שהוא תנאי שאם תשוב אהיה עמך, אלא מראה מקום הוא לו מפני שכאן אי אפשר כו':

ח אבל אין לפרש אהיה עמך לשמרך בדרך, כי כבר הובטח על זה והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו' (לעיל כ"ח ט"ו), ר"ל שם אשרה שכינתי עליך ויחויב מזה שיובטח שלא יהרג בדרך. ויתורץ בזה מה שפרש"י בפרשת וישלח (לעיל ל"ב י' ד"ה ואלוקי)שתי הבטחות וכו', שנראה משם שאהיה עמך האמור פה ר"ל לשמרך בדרך: