בראשית ל, לג

וענתה בי וגו'. אם תחשדני שאני נוטל משלך כלום, תענה בי צדקתי, כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך, שלא תמצא בעדרי כי אם נקדים וטלואים, וכל שתמצא בהן שאינו נקוד או טלוא או חום בידוע שגנבתיו לך, ובגנבה הוא שרוי אצלי:

וְתַסְהֵד בִּי זָכוּתִי בְּיוֹם דִּמְחָר אֲרֵי תֵיעוֹל עַל אַגְרִי קֳדָמָךְ כֹּל דִּי לֵיתוֹהִי נְמוֹר וּרְקוֹעַ בְּעִזַּיָּא וּשְׁחוּם בְּאִמְרַיָא גְּנוּבָא הוּא עִמִּי

וְתִיסְהַד בִּי זַכְוָותִי לְיוֹם מָחְרָא אֲרוּם תֶּהֱוֵי עַל אַגְרִי לְקַמָךְ כָּל דְלֵיתוֹהִי נְמוֹר וְקִירוֹחַ בְּעִזַיָא וּלְחוּשׁ בְּאִימְרַיָא גְנִיבָא הוּא לְמֶהֱוֵי דִילִי

אשר איננו נקוד וטלוא. נקוד ברוד ועקוד:

בעזים. זכרים ונקבות:

וענתה בי צדקתי - מהיום ולהבא.

לפניך - כשתבא לראות שכרי ולא תמצא בהם אלא נקודים ועקודים.

חום בכשבים - אבל לא בעזים כי רובם חום הם, רוש בלעז.

וענתה בי צדקתי כי תבא על שכרי לפניך. שכשתבא צדקתי להראות הראוי לחלקי בנולדים תעיד לפניך על שלמות עבודתי אשר בשכרה ישנה האל ית' בנולדים את החלק הראוי לך כדי שיהיה שלי:

ביום מחר ב' במסורה הכא ואידך אל תתהלל ביום מחר. אמר הקב"ה ליעקב וכי אתה יודע מה יהיה ביום מחר אל תתהלל ביום מחר ולמחר בתך דינה יוצאה ממך:

וענתה בי צדקתי וגו׳ סרסהו וענתה לפניך בי צדקתי ביום מחר כי אתה תבא על שכרי לראות מה לקחתי בשכרי.

ביום בבי״ת.

וענתה בי צדקתי ביום מחר. לאחר זמן:

לפניך. כשתבא על שכרי לראות מה לקחתי בשכרי:

כל אשר תמצא שאינו נקוד וטלוא וגו' גנוב הוא אתי. אני גנבתי אותו ולפי שאתה קפדן אני רוצה שתסיר שלא תתקוטט עלי לשנה הבאה כשיגדלו הוולדות שתאמר אילו מאותן של אשתקד וגנבת אותן ממני ולא נולדו ברשותך ונמצא שהיה יעקב מפסיד בקפדנתו של לבן שאם לא היה קפדן היו בעדר הנקודות והטלואות ויחמו הצאן גם להם ועכשיו הוסרו ולא נותרו רק לבנות או כולן מגוון אחד ולפי שלא יפסד בקפדנותו של לבן עשה לו מקלות כי לא ברמייה עשה אך בדין כי כן דרך נשים ודרך בהמות לילד בגוון שהן רואות בשעת חימום וכן אנו אומרים שהיו הכשדים מביאין בחורי ישראל שיראו אותן נשותיהן וילדו כמותן וכן במה שהם זוכרות כדאשכח בר' יוחנן דיתיב ואזיל אשרי טבילה כדי שיוולדו שפירי כוותיה, ומאחר שהסיר העקודות היה נפסד שלא יראום ולא יתחממו להם ועשה מקלות בדין, וגם נראה לפי העניין שברשות לבן עשה וכן היה תנאי מתחלה שאמר לבן זהו שיסיר העקודות וישים המקלות כי יתחממו אל התיישים וילדו כמותן מן המקלות ותדע שתנאי היה שהרי יעקב לא עשה בסתר כי אם בשקתות המים מקום שהרועים באים לשקות ואי אפשר שלא יודע ללבן בו' שנים שעשה כן אם היה עושה בגניבה אלא ודאי תנאי היה:

וענתה בי צדקתי ביום מחר. פי׳ כי ילך יעקב היום ויסר את הנמצא כאלה לעצמו. ולמחר ילך לבן לצאן יעקב שהבדיל לעצמו אם יהא נמצא שלא כאלה הרי הוא גנוב:

כל אשר איננו נקוד וטלוא. כאן הפי׳ או נקוד או טלוא שהרי בא׳ משני אופנים אלו הרי הם שלו ורק מתחלה היה מוכרח לבאר שלא יהא במשמע דוקא נקוד וטלוא יחדו. וגם שיהא עיקרו נקוד ובו יש גם טלאים רחבים מש״ה הוצרך לבאר דכמו כן להיפך אבל אחר שביאר דבריו מבואר יפה דכאן משמעו או עיקרו נקוד או טלוא:

בעזים. וה״ה בכשבים. וקאי האי בכשבים שכתיב אחר חום ע״ז ג״כ:

וענתה בי. ר"ל ואם תשאל הלא הנקודים והטלואים הנמצאים בעדר מכבר נוכל לספור אותם ולראות כמה הם, ותקח לך אחרים תמורתן, וכן למה בחרתי דוקא בנקודים וטלואים, ע"ז משיב שבאמת הנקודים והטלואים הנמצאים היום מספרם ידוע ואין שייך חשד, אבל אני רוצה שתענה בי צדקתי ביום מחר, ר"ל בזמן העתיד, אם תבא לבדוק את שכרי, אם לא גנבתי דבר משלך, ולעתיד אין מספר הנולדים ידוע, לכן בחרתי שכל הנקודים והטלואים הנמצאים בין הצאן יהיה שלי, ובזה תתברר צדקתי,כי כל אשר איננו נקד וטלוא גנוב הוא אתי, וגם אמר לו שבזה תתברר צדקתי, כי ודאי הכל נעשה בהשגחה, כי לבן בעצמו הודה שברכתו היא השגחיית מה' ושהיא בגלל יעקב, ובודאי לא יולדו נקודים וטלואים רק כפי שיהיה קצוב מהשגחת ה' שמגיע לי בשכרי, ואם יהיו נקודים וטלואים רבים, יודע שה' ראה צדקתי שעבדתי באמונה וקצב לי שכר הרבה:

ס והתי"ו תבא לנקבה נסתרת לא אנוכח, והוכחתו מדכתיב לפניך, רצה לומר הצדקה כאילו אמר כי תבא לפניך צדקתי וענתה בי על שכרי:

ע הוצרך לפרש גנוב הוא אתי שלא נחשוב שפירושו אני בהיתר קניתי ונמצא שהיה גנוב ואני לא ידעתיו, לכן פירש וכו' לא שבא לידי בהיתר ואחר כך נמצא שהוא גנוב ביד המוכר אותו לי: