בראשית כט, כב

וּכְנַשׁ לָבָן יָת כָּל אֲנָשֵׁי אַתְרָא וַעֲבַד מִשְׁתְּיָא

וּכְנַשׁ לָבָן יַת כָּל אִינְשֵׁי אַתְרָא וְעָבַד לְהוֹן שֵׁירוּי עָנֵי וַאֲמַר לְהוֹם הָא שֵׁב שְׁנִין דְאָתָא יַעֲקב גַבָּן בֵּירָא לָא חָסְרוּ וּבֵית שַׁקְיוּתָן סְגוֹ וּכְדוּן אִיתוּ נִתְיְעַט עֲלֵיהּ עֵיטָא דְרַמִיוּ דִי יַמְתַּן לְגַבָּן וַעֲבָדוּ לֵיהּ עֵיטָא דְרַמְיוּ לְאַתְאָבָא לֵיהּ לֵאָה חוֹלַף רָחֵל

וּכְנַשׁ לָבָן יַת כָּל עַמָא דְאַתְרָא וַעֲבַד שֵׁירוּי עָנֵי לָבָן וַאֲמַר לְהוֹן הָא שְׁבַע שְׁנִין אִית לֵיהּ לְגַבְרָא צַדִיקָא הָדֵין מִן דַאֲתָא לְוָותָן שַׁקְוָותָן לָא חָסְרוּ וּמַבּוּעִינָן סַגְיָין וּכְדוּן אָתוּן הָבוּ לִי עֵצָה דְנִכְבּוֹש יָתֵיהּ גַבָּן עוֹד שְׁבַע שְׁנִין וִיהָבוּ לֵיהּ עֵצָה דִרְמִיוּ לְמִסְבָהּ לֵיהּ לְלֵאָה חֲלַף רָחֵל:

ויאסוף לבן. לבן רמאי היה ועל כן נקרא לבן הרמאי ונתכוין לשכר את יעקב ביין כדי לרמותו ולא יבחין בין רחל ללאה ותדע שהרי ברחל לא עשה משתה:

ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה לא כאברהם שנתן להם לאכול ולא כלוט שאמר ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו אלא ויעש משתה שקביעותו עשה על היין כדי לשכר אותו בעבור שלא ידע אם היא רחל או לאה:

ויאסף לבן וגו׳ ויעש משתה. להיפך מיבעי ויעש משתה ויאסף אלא ללמד שמתחלה אסף אותם והתיישב בדבר והמתיק סוד ועשו מה שעשו:

ויאסף לבן, אסף את אנשי המקום כדי שיסכימו על המנהג שלא לתת הצעירה לפני הבכירה, ושיבוש יעקב לגרש את לאה מפני הפרסום, ושלא יבדוק יעקב אם היא לאה או רחל, כי יסמוך שלא ירמה אותו בכזאת במעמד כל אנשי העיר: