בראשית כ, ג

וַאֲתָא מֵימַר מִן קָדָם יְיָ לְוַת אֲבִימֶלֶךְ בְּחֶלְמָא דְלֵילְיָא וַאֲמַר לֵהּ הָא אַתְּ מִית עַל עֵיסַק אִתְּתָא דִּדְבַרְתָּא וְהִיא אִתַּת גְּבָר

וְאָתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְוַת אֲבִימֶלֶךְ בְּחֶלְמָא דְלֵילְיָא וַאֲמַר לֵיהּ הָא אַנְתְּ מַיִית עַל עֵיסַק אִנְתְּתָא דְאַנַסְתְּ וְהִיא מְבַעֲלָא לִגְבַר

ובא המלאך בחלום אל אבימלך בעבור כבוד אברהם ופה כתוב לקיחה וכן עם פרעה. רק על פרעה הביא נגעים גדולים ועל ביתו ונגעי אבימלך וביתו לא היו כן כי צדיק היה מפרעה:

ויבא אלהים אל אבימלך. כענין שנאמר בלבן ובבלעם ולא נזכר בהם אז וירא אליו ולא מראות אלהים ולא דבור כמו שנזכר באבות ובשאר הנביאים כאמרו במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו כי אמנם לא נראה האל ית' כלל אז אבל בא אליהם קול אומר בלבד:

הנך מת. הנך הולך וכלה בחולי שהתחיל בך כי עצור עצר ה':

הנך מת מכאן שאין התראה לבני נח.

ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה וגו' יש הרבה חילוקים בין ענין אבימלך בלקיחת שרה לענין פרעה. א' שאמר באבימלך וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ולא אמר ותוקח האשה בית אבימלך ובפרעה אמר ותוקח האשה בית פרעה שבפרעה אמר בית ובאבימלך לא אמר בית. ב' באבימלך אמר ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ולא בא אל פרעה אלא וינגע ה' את פרעה ויש להקשות למה לא בא אל פרעה וכי משוא פנים יש בדבר. ג' למה נגעים לפרעה ולאבימלך לא נגעו בנגעים אלא חולי אחר והוא עצירת רחם שנאמר כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך. ד' למה אמר ואבימלך לא קרב אליה ולא אמר ופרעה לא קרב אליה. ה' למה אמר באבימלך שתי פעמים ויאמר ויאמר שאמר ויאמר אבימלך מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה וגו' וחזר לומר ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה יספיק מה שאמר בפעם ראשונה ואין צורך עוד ויאמר. ו' למה באבימלך אמר שתי פעמים ויאמר ובפרעה לא אמר שתי פעמים ויאמר שנאמר ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך. ז' למה אברהם לא השיב תשובתו שהשיב באחרונה לויאמר הראשון עד שאמר ויאמר פעם שנית שמה שהשיב כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי היה לו להשיב בראשונה. ח' למה פרעה לא המתין תשובת אברהם שאמר למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ואבימלך המתין תשובה שאמר מה ראית כי עשית את הדבר הזה ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה. ט' למה אמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ופרעה לא עשה כן אלא אמר ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו. תשובה לשאלה הד' למה אמר ואבימלך לא קרב אליה ולא אמר כן בפרעה לפי שאבימלך כשלקח לשרה מיד נתעברה שנאמר כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך ואמר בסמוך וה' פקד את שרה לכן הוצרך לומר ואבימלך לא קרב אליה אבל בפרעה לא נתעברה. ולקושיא השמינית למה שלחו פרעה מארצו ולא שלחו אבימלך שאמר ארצי לפניך בטוב בעיניך שב אמרו חכמינו ז"ל לפי שמצריים שטופין בזמה לכן אמר קח ולך אבל פלשתים לא ולזה אמר פרעה לך מעמנו ואבימלך לא הוצרך לשלחו או נאמר לפי שבאו נגעים עליו ועל עבדיו אמר לו קח ולך שאולי יזיקוך בני עמי להנקם מהנגעים שבאו עליהם אבל בענין אבימלך לא באו עליהם נגעים ואף שיתעכב שמה ולא ילך מן המקום לא יעשו רעה אתו. ויתכן שאבימלך פחד קראהו ורעדה בשחשב שהמלאך שבא אליו בחלום הלילה הוא המלאך שהשחית לסדום וחשב שבא להשחית לארץ אבימלך ולזה וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד וכמו שאמרו בבראשית רבה ולזה אמר אבימלך לאברהם בבקשה ממך שלא תלך מארצי כי ירא אנכי שהמלאך שהשחית לסדום בא להשחית ארצי ועמי כמו שעשה לסדום ולזה לא תלך מעמי שבעודך בארצי לא ישחית המלאך לי ולארצי כך נראה לי. ונ"ל עוד לתרץ כל הח' קושיות בתשובה אחת כללית והוא בשתי הקדמות האחת שפרעה היה מלך גדול שנאמר לי יאורי ואני עשיתיני ואין מלך חושב שהוא אלוה אלא אם הוא גדול מאד כנבוכד נצר. ההקדמה השנית שפרעה רשע מאד ששם פרעה יספיק לזה ואבימלך צדיק שנאמר ה' הגוי גם צדיק תהרוג וזה גם כן נראה ממה שספר בענין פרעה יופי שרה שאמר ויהללו אותה אל פרעה שבעבור יפיה לקחה ובאבימלך אמר ויאמר אברהם אל שרה אחותי היא וישלח אבימלך ויקח את שרה שבעבור שהיא אחות אברהם לקחה לא ליופיה לבד שיותר זקנה היתה עתה מכשלקחה פרעה ובאלו שתי הקדמות נתרץ כל הקושיות מצד שהוא גדול לא לקחה מיד לאשה אלא בבית שר א' שרוצה שיכבדוהו כשתכנס לחופה בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו וזהו שאמר ותוקח האשה בית פרעה רוצה לומר בבית שר אחד עבד פרעה כמו שאמר וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו שר"ל עבדיו וזה לחשוב מחשבות לעשות תכשיטין ובגדי מלכות לה ולעשות משתה לכל שריו ועבדיו ויין מלכות רב כיד המלך אבל אבימלך מיד לקחה לאשה וזהו שאמר וישלח אבימלך ויקח את שרה ובזה התרנו הספק הראשון למה לא אמר ותוקח האשה בית אבימלך שאבימלך מיד לקחה לאשה בביתו המיוחדת לו וגם בזה הותר הספק הרביעי שלזה לא אמר ופרעה לא קרב אליה שלפי שמיד כשהיתה בבית השר וינגע ה' את פרעה לא הוצרך לומר ופרעה לא קרב אליה ולזה אמר ועתה הנה אשתך קח ולך כלומר הנה היא חוץ לביתי אבל אבימלך שלא היה מלך גדול כפרעה מיד שם כתר מלכות בראשה. וגם בזה הותר הספק השביעי למה אמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב שבעבור שכבר היא מלכה ששם כתר מלכות בראשה ידע שאנשי המקום לא יעשו עמה רעה ומי יגע במלכה ונקה אבל פרעה שלא שם כתר מלכות בראשה פחד שיעלילו עליה עלילה ולזה אמר הנה אשתך קח ולך ולכן ויצו עליו פרעה אנשים לפי שלא יעשו אנשי המקום עמה רעה וזה כדעת הר"ן ובזה כבר הותרו שלשה ספקות והחמשה קושיות אחרות יותרו לפי דעתי בהקדמה השנית שפרעה רשע היה ואבימלך צדיק שמצד רשעו הותר הספק השני למה בא האלהים לאבימלך בחלום ולא לפרעה לפי שפרעה רשע והקב"ה אינו מדבר עם רשעים אבל אבימלך צדיק ולכן דיבר עמו והתרה בו אבל הדיבור שידבר עם פרעה אינו אלא נגעים ולזה נגע את פרעה עצמו אבל אבימלך שהיה צדיק לא הגיע אליו הרע אלא לעבדיו ואמהותיו וזהו שאמר כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך ובזה הותר הספק הג' למה נגע נגעים לפרעה ולאבימלך לא הביא נגעים אלא עצירת רחם לפי שיכיר אבימלך שחטאו היה מצד רחם אבל פרעה שהיה רשע והיה סבה שיוציאו דבה על שרה שיאמרו שפרעה בא עליה לזה וינגע ה' את פרעה שתורת מוציא שם רע נגעים אבל אבימלך שהוא צדיק אע"פ שלסבתו אמרו מאבימלך נתעברה שרה אם היה יודע שהיתה אשת איש לא היה לוקח אותה ופרעה אע"פ שיהיה יודע שהיתה אשת איש היה לוקח אותה לאשה ומה שאמר למה אמרת אחותי היא הוא להתחסד בפני עם הארץ. ובזה הותר הספק השמיני למה לא המתין פרעה תשובת אברהם למה שאמר לו למה אמרת אחותי היא אלא אמר מיד ועתה הנה אשתך קח ולך ולא עשה כן אבימלך והטעם לפי שהתשובה שהיה אברהם משיב אינה אלא אתה רשע גמור ואע"פ שהייתי אומר שהיא אשתי היית לוקח אותה והיית הורג אותי ולכן אמר ועתה הנה אשתך קח ולך שאיני רוצה תשובה ממך אבל אבימלך אמר מה עשית לנו ומה חטאתי לך ושתק אברהם לפי שחשב שאולי גם אבימלך לא ימתין תשובה ממנו שהתשובה רעה מכל מקום ובזה הותר הספק הה' והששי למה אמר באבימלך שתי פעמים ויאמר ולא כן בפרעה שחזר פעם שנית ויאמר שאמר ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית הדבר הזה כלומר איני פרעה שלא המתין תשובה לפי שהוא רשע אבל אני צדיק לכן אני צריך תשובה ממך ולא אעזבך עד שתתן לי תשובה ולזה השיב אברהם אמת אמרת שאתה צדיק אבל לא יראתי ממך אלא מהמקום הזה שאמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה ולפי שיקשה לזה שאם אנשי המקום רשעים ג"כ המלך רשע שמושל מקשיב על שפת שקר כל משרתיו רשעים. וכן בהפך לזה אמר לא אמרתי אחותי היא דוקא במקום הזה שבמקום הזה אולי הייתי אומר האמת אלא כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אלא כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא ובזה הפירוש כבר הותרו כל הספקות. ובמדרש הזוהר ויבא אלהים אינו אלא שרו של אבימלך ואמר לשר שלו הגוי גם צדיק תהרוג והשיב שר שלו גם אנכי ידעתי וגו' ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי מחטו אינו באלף בסוף המלה לפי ששר האדם מענישין אותו כשחוטא האדם שהוא ממונה עליו ולזה אמר ואחשוך גם אנכי אותך בעבור שלא יתנו לי עונש בשמים ומחטו הוא מלשון מחט שהוא עונשים גדולים כאלו מכים לי במחטים ועוקצים לי בהם עד כאן:

הנך מת על וגו׳. פירוש: חיב אתה מיתה אשר לקחת והיא וכו׳, פירוש אחר שאני מודיעך שהיא בעולת בעל. אבל אם לא הודיעו, הגם שהיה עושה מעשה, לא יתחיב מיתה, כי בן נח שבא על אשת איש בשוגג בחשבו כי היא פנויה פטור, וכמו שכתב רמב״ם בפרק י׳ מהלכות מלכים.

עוד יסבל הכתוב על זה הדרך: הנך מת וגו׳ אשר לקחת והיא בעלת בעל – פרוש, הגם שידעת שהיא בעולת בעל, וכפי זה יתחיב כפי הדין. אלא שאחר האמת מהאמור בענין נראה כי לא ידע שהיא בעולת בעל.

ויבא אלהים, החלום שראה היה מאת ה' ומציין זה במ"ש ויבא אלהים, כמו בלבן ובלעם, ואינו מענין נבואה, רק ציון לחלומות הצודקים,ויאמר לו הנך מת, שהיה חייב מיתה משני טעמים. א) מדין גזל כמ"ש הרמב"ם בפ"י מה' מלכים, שכולל גם גונב נפש, שלכן נתחייבו אנשי שכם הריגה וזה אפילו בפנויה. ב) מצד שהיא א"א, וז"ש על האשה אשר לקחת, ר"ל שלקחת בחזקה והיא גזל, ועוד שהיא בעולת בעל: