בראשית כ, יח

בעד כל רחם. כנגד כל פתח:

על דבר שרה. על פי דבורה של שרה:

אֲרֵי מֵיחַד אֲחַד יְיָ בְּאַפֵּי כָל פָּתַח וַלְדָא לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל עֵיסַק שָׂרָה אִתַּת אַבְרָהָם

וּמִטְרוֹד טְרוֹד:

ומלת כל רחם. טענה עליהם. ומלת וילדו. לנשים כמו ויחמו הצאן:

כי עצר עצר ה' בעד כל רחם. להמית התולדות אם לא היה אבימלך שב בתשוב' כמו שהתרה בו באמרו דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך:

כי עצור עצר ה'. זה עצירת נקבים גדולים וקטנים וע"כ ככפל הלשון, בעד כל רחם זו עצירת לידה וזה כולל כל הנקבות באדם ובבהמות וכל ב"ח, וכן דרז"ל אפי' תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה. ובכתוב הזה נתפרש חולי המלך וכל ביתו כי עד עתה לא הזכירתו הפרשה ולא ידענו במה לקה, ולא הזכיר הלקות בשם אבימלך כשם שהזכיר הרפואה בשמו וירפא אלהים את אבימלך, אבל הענין הזה כדי לחלוק כבוד למלכות ודרך מוסר וכבוד לשרה, לא הזכירה תורה כן:

כי עצר וגו׳ על דבר וגו׳. פרוש שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה, הרי שעקר היה בימים ההם. וגם לגלות כי תועיל תפלת אברהם לפקד עקרות, והועילה גם על עצמו ונפקד. גם להודיע, כל המתפלל על חברו והוא צריך וכו׳ הוא נענה וכו׳, ולזה סמך לפסוק זה פסוק ״וה׳ פקד את שרה״. והגם שכבר קדמה ההבטחה, אם אינו ענין הסמיכות לגופו תנהו לענין לזולת, ועין בפרוש פסוק שאחר זה:

כי עצר עצר ה׳ וגו׳. היה ראוי להודיע תחלה שהיה כן כמו דכתיב בפרעה וינגע וגו׳ אלא משום שעצירת הלידה מצוי גם בלשון זה ולא היה ניכר כ״כ שהיה בשביל שרה עד שראה כי אחר שהתפלל אברהם ילדו אז הבינו הכל כי עצר עצר ה׳ וגו׳:

אשת אברהם. כבר ביארנו במעשה פרעה שדוקא בשביל שהיתה אשת אברהם הגיעו להם מכות ועונשין ולא נצולה היא באופן שלא יתייסרו גם המה. אך באשר אברהם בא בכח התורה ע״כ באין יסורין על מי שנוגע בו לרעה בחרבה של תורה:

ש ואין לומר שפירושו על אודות שרה כמו על דבר אשר לא קדמו וגו' (דברים כ"ג ה'), שהרי כתיב לעיל (פ' ו') גם אנכי ידעתי וגו' ואחשוך אותך מחטוא לי, דמשמע שלא עצר הקב"ה כח לשמש אלא לאבימלך בלבד, והכא כתיב כי עצר ה' בעד כל רחם וגו', אלא על כרחך צריך לומר על פי דיבורה של שרה עשה זה, ומעתה מה שפירש רש"י לעיל (י"ב י"ז ד"ה על דבר) גבי וינגע ה' את פרעה וגו' על פי דבורה של שרה, מהכא נפקא מגזירה שוה נ"ל: