בראשית יז, כ

שנים עשר נשיאם. כעננים יכלו, כמו (משלי כה יד) נשיאים ורוח:

וְעַל יִשְׁמָעֵאל קַבֵּלִית צְלוֹתָךְ הָא בָּרֵכִית יָתֵהּ וְאַפֵּישּׁ יָתֵהּ וְאַסְגֵּי יָתֵהּ לַחֲדָא לַחֲדָא תְּרֵין עֲשַׂר רַבְרְבַיָּא יְלִיד וְאֶתְּנִנֵּיהּ לְעַם סַגִּי

וְעַל יִשְׁמָעֵאל קַבִּילִית צְלוֹתִיךְ הָא בְרָכִית יָתֵיהּ וְאַפֵּישׁ יָתֵיהּ לַחֲדָה וְאַסְגֵי יָתֵיהּ לַחֲדָא לַחֲדָא תְּרֵיסַר רַבְרְבִין יוֹלִיד וְאִתְּנִינֵיהּ לְעַם סַגִי

ולישמעאל שמעתיך וגו' ונתתיו לגוי גדול. ראינו שנתאחרה הבטחה זו להם אלפים של"ג שנה ולא היה אחורם תלוי בעונם והיה מצפים לה כל השנים הללו וסוף סוף באה ונתקיימה ואח"כ נתחזקה המלכות בידם. אנו שנטלה ממנו בעונינו ושם זמנו אלף שלש מאות ושלשים על אחת כמה וכמה שנהיה מצפים להבטחתו ולא נתיאש:

ולישמעאל שמעתיך וגו'. כלומר ולישמעאל אברך מצד התפלה שאתה מתפלל עליו אך לא מצד הברית של יצחק:

שנים עשר נשיאים יוליד, היו לישמעאל י"ב בנים והם מפורשים בשמותם בסוף סדר ויהיו חיי שרה שכתוב שם בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה הרי י"ב, ומה שאמר י"ב נשיאים ולא אמר י"ב גוים יוליד זה להורות על התנשאותם ומעלתם הגדולה שתחול עליהם ברכת הרבוי יותר משאר העמים כמו שהבטיחו הש"י הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו במאד מאד, ועוד תכלול מלת נשיאים שיאבדו מן העולם אחר המעלה הגדולה שהיא מלשון (משלי כ״ה:י״ד) נשיאים ורוח, ובא לרמוז שהם כלים ואובדים מן העולם כלשון (איוב ז׳:ט׳) כלה ענן וילך, זהו שתמצא נשיאם חסר יו"ד האחרונה, ולמדך הכתוב על מלכות ישמעאל שתחלתו חזק וסופו תשש וכן אמר המלאך להגר והוא יהיה פרא אדם כלו' שיהיה בין בני אדם כפרא שינצח הכל ואח"כ יד כל בו:

ונתתיו לגוי גדול. כתב רבינו חננאל ז"ל ראינו שנתאחרה הבטחה זו להם אלפים של"ג שנה ולא היה איחורם תלוי בעונם והיו מצפים לה כל השנים הללו וסוף סוף באה ונתקיימה ואח"כ נתחזקה המלכות בידם, אנו שנטלה ממנו בעונינו ושם זמנו אלף ג' מאות ושלשים שנה עאכו"כ שנהיה מצפים להבטחתו ולא נתיאש, ע"כ:

ולישמעאל שמעתיך שאברכנו אבל לא אכרות בריתי עמו, אבל בריתי אקים את יצחק שכרתי ברית בין הבתרים לתת לזרעו את ארץ כנען. בפ׳ של מילה נזכרת ברית שלש עשרה פעמים בריתות ללמדך שהם כנגד בן שלש עשרה שנה כשעדיין לא מל ואינו מל את עצמו מחייב כרת.

ולישמעאל שמעתיך וגו׳. הכונה להיות שאברהם לא התפלל על ישמעאל אלא לצד שהוא לבדו זרעו, מה שאין כן אחר שנתן לו ה׳ זרע משרה, אז לא יבקש עוד על ישמעאל. לזה אמר לו הקדוש ברוך הוא ״ולישמעאל שמעתיך״, פרוש קבלתי דבריך, והוא על דרך אמרם זכרונם לברכה (מכות יא.) קללת חכם אפלו על תנאי מתקימת, ומרבה מדה טובה ממדת וכו׳. ולפי מה שפרשתי שתפלת אברהם על ישמעאל היתה שיהיה צדיק, רמז לו ה׳ שיחזר בתשובה, כאמרו ״הנה ברכתי אותו״ שיחזר בתשובה, שהברכה הוא שיהיה נכלל בברוך, וברוך הוא מקור הקדשה. ואמר לשון עבר ברכתי וגו׳, הוא מה שרמז באמרו (בראשית טו:טו) ״תקבר בשיבה טובה״, וכן היה, כאמרם זכרונם לברכה (בראשית רבה נט:ז) שעשה תשובה.

ולישמעאל שמעתיך. בזה הפרט יחיה ושהנה ברכתי וגו׳:

ולישמעאל. אבל מה שנוגעלישמעאל שמעתיך לברכו ברבוי עםויוליד שנים עשר נשיאים לא מלכים, ויהיה לגוי גדול לא גוים ושבטים מחולקים, ואת בריתי לא אקים אתו רק את יצחק:

א דאל"כ למה לא קרא אותם שבטים כבני יעקב שהוא לשון גבורה, או שרים וראשים וכו'. (קצור מזרחי): פירוש מדסמיך ליה כאשר דבר אתו אלקים ולא מצינו שצוהו השם שימול ביום, אלא הכי פירושו כאשר דיבר אתו אז מיד קיים ועשה המצוה. (נחלת יעקב):