בראשית יד, יז

עמק שוה. כך שמו כתרגומו למישר מפנא, פנוי מאילנות ומכל מכשול:

עמק המלך. בית ריסא דמלכא, בית ריס אחד שהוא שלשים קנים, שהיה מיוחד למלך לשחק שם ומדרש אגדה עמק שהשוו שם כל האמות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלהים ולקצין:

וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם לְקַדָמוּתֵה בָּתַר דְתָב מִלְמִמְחֵי יָת כְּדָרְלָעוֹמֶר וְיָת מַלְכַיָא דִי עִמֵהּ לְמֵישַׁר מַפְנָא הוּא אֲתַר בֵּית רֵיסָא דְמַלְכָּא

וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם לְקָדָמוּתֵיהּ בָּתַר דְתַב מִלְמִמְחֵי יַת כְּדָרְלָעוֹמֶר וְיַת מַלְכַיָא דְעִימֵיהּ לְמֵישַׁר מְפַנָא הוּא בֵּית רֵיסָא דְמַלְכָּא

וְיַת מַלְכַיָא דְעִימֵיהּ לְמֵישַׁר דַחֲזוֹזָא הוּא בֵּית מֵישְׁרָא דְמַלְכָּא:

ויצא מלך סדם מן הבארות שנתחבא שם. וכל המלחמה בגללו היתה שהרי הזכירו הכתוב תחלה לפי שהיה גדול שבכולם לפיכך יצא הוא לבדו לקראת אברהם לדבר אליו.

ויצא מלך סדם וגו׳. בלא ספק היה נמשך הענין כמה ימים כמש״כ הרמב״ן ז״ל ואפי׳ לפי הדרש שהיה בדרך נס וקפיצת הדרך מ״מ זה לא היה אלא בתחלת בואו למקום המערכה אבל הרדיפה אחר המלכים ע״כ היה לאט לאט כפי מהלך הנרדפים וא״כ כבר יצא מלך סדום מן הבור ויצא מביתו לכבדו ולבקשו ודלא כהרמב״ן שכתב דלפי הדרש הבינו חז״ל שיצא מן הבור לקראתו ואאל״כ ודרשת חז״ל הוא מדסיפר הכתוב כל הענין בחנם ואינו נוגע להנס אלא ע״כ שיצא מן הבור בנס וניכר היה שבזכות אברם היה הדבר שאירע שעמד אברם עליו בבואו למקום המערכה ויצא מיד:

ויצא, בשובו נח להנפש עם אנשיו סמוך לירושלים בעמק שנקרא עמק המלך [כמ"ש (ש"ב יח יח) את מצבת אשר בעמק המלך ויקרא לה יד אבשלום] ויצא מלכי צדק מלך ירושלים והוציא לחם ויין להעם העיף, ומלכי צדק [שלדעת חז"ל הוא שם בן נח] היה כהן לאל עליון ועובד את ה':