במדבר ח, יא

והניף אהרן את הלוים תנופה. כדרך שאשם מצורע טעון תנופה חי שלש תנופות נאמרו בפרשה זו, הראשונה לבני קהת, לכך נאמר בם והיו לעבוד את עבודת ה', לפי שעבודת קדש הקדשים עליהם הארון והשלחן וגו'. השניה לבני גרשון, לכך נאמר בם תנופה לה', שאף עליהם היתה עבודת הקדש יריעות וקרסים הנראים בבית קדש הקדשים, והשלישית לבני מררי:

וִירִים אַהֲרֹן יָת לֵוָאֵי אֲרָמָא קֳדָם יְיָ מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוֹן לְמִפְלַח יָת פֻּלְחָנָא דַיְיָ

וְיָרִים אַהֲרן יַת לֵיוָאֵי אֲרָמָא קֳדָם יְיָ מִן בְּנֵי יִשְרָאֵל וִיהוֹן לְמִפְלַח יַת פּוּלְחָנָא דַיְיָ

לפני ה'. והטעם כאשר תקריבם לפני האהל יסמכו בני הלוים את ידם על ראש כל אחד מהפרים ורבים כן:

והניף אהרן וגו' תנופה. הזכיר תנופה שלשה פעמים בפרשה זו, והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה', וכתיב והנפת אותם תנופה לה', וכתיב והנפת אותם תנופה, ופירש רש"י כנגד בני קהת ובני גרשון ובני מררי, תנופה ראשונה כנגד בני קהת לכך נאמר בו והיה לעבוד את עבודת ה', שהרי בני קהת הם נושאי המקדש הדברים המקודשים הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכתיב (במדבר ז׳:ז׳) כי עבודת הקדש עליהם, שניה לבני גרשון, לכך נאמר בה תנופה לה' שאף הם היו נושאין יריעות הקרשים הנראים בבית קדשי הקדשים ועבודת הקדש עליהם גם כן, שלישית לבני מררי שהיו נושאין קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו שהם כלי הנחשת והעצים, ואמר בהן תנופה סתם ולא הזכיר לפני ה', ולא לה' שהרי מעלותיהם חלוקים זו מזו. ומצינו בסוף הפרשה שהזכיר על כלל הלוים וינף אהרן אותם תנופה לפני ה' כדי ללמדך שכולן זכאין וחביבין לפניו. ומה שאמר נתונים נתונים המה לי, באורו נתונים לעבודת משא נתונים לשיר, או יאמר על שנתנו נפשם על מעשה העגל נתונים המה לי, ומזה תרגום אונקלוס מסירין יהיבין.

והניף אהרן את הלוים, מאת בני ישראל לפי שהם שלוחים של ישראל.

והניף אהרון. שתי תנופות היו ללוים אחת שהניף אהרון שהוא כהן ושלוחם של ישראל להקריב קרבניהם ולהדרין דורונם לפני הק' והניף את הלוים והדרינם לפני הק' כאדם שאומ' הנה זה דורון שנותנין לפניך בניך כי כל תנופות על עניין דורון הוא כאדם שלוקח על כפיו ואומ' הנה זה למלך ואחר שנתנום ישר' להק' הניף אותם משה שהוא שלוחו של הק"ב והדרין אותם לאהרון ולבניו לאמר הנה זה לכם מאת הק' כמו שאמר' הק' למשה והעמדת את הלוים לפני אהרון ולפני בניו והנפת אותם תנופה ולכך כת' כי נתוני' נתוני' המה מאת ישר' להק' ונתוני מאת הק' לאהרון:

והניף אהרן וגו׳ מאת בני ישראל. דתנופה בעינן כהן ובעלים. וא״כ הי׳ ראוי שיהיו גם ישראל מניפים. אבל אהרן בא בשליחות כל ישראל. ובזה הי׳ מניף לפני ה׳ ככהן ומאת ב״י היינו בשליחותם:

והיו לעבוד את עבודת ה׳. אין הפי׳ שבזו התנופה רשאים לעבוד. שהרי עוד חסר הקרבן אלא ה״פ משעת סמיכה ותנופה יהיו מוכנים לעבוד את עבודת ה׳ לאחר שיביאו קרבן:

והניף הנה היו בלוים שתי תנופות א' ע"י אהרן וא' ע"י משה, וכ"א הי' לה הוראה אחרת, כי נעשה בלוים שני ענינים [א] מה שבני ישראל נתנו אותם לה', היינו שעד עתה היתה העבודה בבכורות ועתה נתנו ב"י את הלוים חלף בכוריהם שיכנסו תחתם לעבודה בעניני עבודת ה' ששייכים ללוים כמו השיר ודומיו ולצורך זה הניף אותם אהרן, ומפרש שהיה מאת בני ישראל, כי בזה היה שליח של ישראל שהם מסרו אותם שעי"כ היה לעבוד את עבודת ה' תחת שהיה העבודה בבכורות:

ש דמצורע קרוי מת כמו שנאמר בסוף הפרשה אל נא תהי כמת והלוים נתנו כפרות על הבכורים שעבדו עבודת אלילים שהיא קרויה זבחי מתים לכך צריכין הלוים תנופה חי כמו אשם מצורע וגם אי אפשר תנופה בלוים אלא מחיים:

ת הא דלא מקשה רש"י על הקרא למה נאמר ג' תנופות משום דיש לומר דגזירת הכתוב שצריך להניף אותן ג' פעמים אבל עכשיו שפרש"י כדרך שאשם מצורע טעון תנופה וכו' ואשם מצורע אינו טעון תנופה כי אם פעם א' ואם כן ג' תנופות למה לי: