פרשת נשא · במדבר פרק ו פסוק יב
במדבר ו, יב
וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת־יְמֵי נִזְרוֹ וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,719 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק ו6 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · העמק דבר · מלבי"ם
רש"י על במדבר ו, יב
והזיר לה' את ימי נזרו. יחזור וימנה נזירותו כבתחלה:
והימים הראשונים יפלו. לא יעלו מן המנין:
תרגום אונקלוס לבמדבר ו, יב
וְיַזֵר קֳדָם יְיָ יָת יוֹמֵי נִזְרֵהּ וְיַיְתִי אִמַר בַּר שַׁתֵּהּ לַאֲשָׁמָא וְיוֹמַיָא קַדְמָאֵי יִבְטְלוּן אֲרֵי אִסְתָּאַב נִזְרֵהּ
תרגום יונתן לבמדבר ו, יב
וְיַפְרֵשׁ קֳדָם יְיָ יַת יוֹמֵי נִזְרֵיהּ וְיַיְתֵי אִמַר בַּר שַׁתֵּיהּ לְאַשָׁמָא וְיוֹמַיָא קַדְמָאֵי יְבַטְלוּן אֲרוּם אִסְתָּאֵב נִזְרֵיהּ
אבן עזרא על במדבר ו, יב
והזיר לה' את ימי נזרו. כל הימים שנדר להיות נזיר ועתה יחל לספור אותם:
כי טמא נזרו. כי הוא לא נדר רק שיהיו שלמים זה אחר זה ולא יכרית שום דבר ויפסיק ביניהם:
העמק דבר על במדבר ו, יב
והזיר לה׳. מעתה יהי נזהר ביותר להפריש אותם ימי נזרו לה׳. ולא כיום הנדר שיכול להיות שהזיר עצמו מחמת כעס או שירא מיצה״ר כמש״כ. אבל לא חשב להפריש עצמו לתורה ועבודה. ע״כ קרה לו הסיבה. מעתה יהא בישוב הדעת לה׳:
והביא וגו׳. מבואר דמתחיל למנות גם עד שלא הביא האשם [אלא דפליגי הרמב״ם והראב״ד אי דוקא דמכ״מ יביא אשמו למחר. הא אם לא הביא כלל מעכב כמשמעות לשון הגמ׳ נזיר ד״ס והא בעי אשם. או שאינו מעכב כלל. וק׳ הגמ׳ אינו אלא אשיגרת לישן מסוגיא דנדה גבי מצורע. והדברים עתיקים]:
והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו. לא משום שגלח. דא״כ אינו סותר אלא ל׳ יום. אלא כל ימיו יפלו מחמת סתירת הטומאה:
מלבי"ם על במדבר ו, יב
והימים הראשונים יפלו מבואר שדוקא אם יש שמ ימים אבל נטמא בתחלת הנזירות אינו סותר, אבל מה שדריש על נטמא ביום מאה מי שי"נ אחרונים סותר, שזה אליבא דר"א, משמע שעקר הלמוד ממ"ש ר' יהודה בשם ר"א (בדף וא"ו ודף כ"ף) נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר, הרי שלא למד מן דייוקא דמכלל דאיכא אחרונים, וע"כ הרמב"ם לא פסק כר"א בהא אע"ג שבנטמא בתחלת מאה פסק כוותיה וכבר האריכו בזה המפרשים:
כי טמא נזרו זה מיותר שכבר אמר וטמא ראש נזרו, ופי' שבא ללמד שרק מחמת טומאה יפלו הימים הראשונים לא מחמת תגלחת ואין תגלחת סותר רק שלשים שלא יש פרע, וגם למדו שימי חלוטו של מצורע וימי ספרו הגם שאין עולה מן המנין בכ"ז אין הימים הראשונים נופלים ודינו כנטמא בטומאה שאין הנזיר מגלח עליהם שימי טומאתו אין עולים לו ואינו סותר את הקודמים אחר שאין מביא קרבן, אבל לשלא יעלו לו הוא ק"ו מנזיר בקבר, ששערו ראוי לתגלחת נזיר, וכל ברייתא זו מובא בנזיר (דף נו).
ומ"ש כל ימי הזירו לה' פי' עד הבאת קרבנותיו, והוכיחו זה ממ"ש ואחר ישתה הנזיר ייין וכבר בא מאמר כזה למעלה (סי' צה וסי' ק"ב) ושם פרשתי:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְהִזִּיר | נָזַר פועל | נ-ז-ר | 228 |
| לַיהוָה | — | 56 | |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| יְמֵי | יוֹם שם עצם | 60 | |
| נִזְרוֹ | נֶזֶר שם עצם | נ-ז-ר | 263 |
| וְהֵבִיא | בּוֹא פועל | ב-ו-א | 24 |
| כֶּבֶשׂ | כֶּבֶשׂ שם עצם | כ-ב-ש | 322 |
| בֶּן | בֵּן שם עצם | 52 | |
| שְׁנָתוֹ | שָׁנֶה שם עצם | ש-נ-ה | 756 |
| לְאָשָׁם | אָשָׁם שם עצם | א-ש-ם | 371 |
| וְהַיָּמִים | יוֹם שם עצם | 111 | |
| הָרִאשֹׁנִים | רִאשׁוֹן שם תואר | ר-א-ש | 606 |
| יִפְּלוּ | נָפַל פועל | נ-פ-ל | 126 |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| טָמֵא | טָמֵא שם עצם | ט-מ-א | 50 |
| נִזְרוֹ | נֶזֶר שם עצם | נ-ז-ר | 263 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.