במדבר ה, כח

ואם לא נטמאה האשה. בסתירה זו:

וטהרה היא. ממקום אחר:

ונקתה. ממים המאררים, ולא עוד אלא ונזרעה זרע, אם היתה יולדת בצער תלד ברוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים:

וְאִם לָא אִסתָּאָבַת אִתְּתָא וְדַכְוָאָה הִיא וְתִפּוֹק זַכָּאָה וְתַעְדִי עִדוּי

וְאִין לָא אִסְתְּאָבַת אִנְתְּתָא בְּתַשְׁמִישׁ דְעָרִיס וּדְכִיתָא הִיא וְתִיפּוֹק זַכְיָא נְזִיוָהּ מַנְהֵר וְתִשְׁכַּח רַחְמִין קֳדָם בַּעֲלָהּ וְתִתְעַבַּר בְּבַר דְכָר

ונזרעה זרע. שיתן לה השם זרע בשכר הקלון שאירע לה:

ונזרעה זרע - תתעבר.

ונקתה. מעונש השבועה שגרמה אף על פי שנאמר כי לא ינקה הנה בזה הענין רצה האל יתברך שתנקה האשה כי הוא ידע יצרנו:

ונזרעה וסמיך זאת תורת הקנאות לומר שאם טהורה היא יהיו לה בנים צדיקים בעלי תורה:

ונקתה מצביית בטן.

ונזרעה זרע שלא יתקלקל בית הרחם, ד״א ונזרעה זרע בעלה ישכב אותה שכבת זרע מכאן ואילך בהיתר.

ואם לא נטמאה וגו׳ וטהורה וגו׳. כפל לומר ״וטהורה״, לצד שבא לומר כי מלבד שתנקה האשה מהמים ולא ישחיתוה, עוד לה ״ונקתה ונזרעה זרע״. לזה התנה וטהורה, פרוש, לא נטמאת בנתינת שכיבתו של איש מבלעדי אישה, וטהורה מדבר מגנה שהוא מעשה הנואפים הקודמים לביאה, חשק הזולת וחבוק ונשוק ודומה לו. אז הוא שיטיבו לה המים ככל הכתוב. אבל אם לא נטמאה אבל לא נטהרה מענפי החטא, הגם שתנקי מהענש לא יגיעוה טובות האמורות.

ותמצא שבשבועת הכהן אמר כי שטית תחת וגו׳ וכי נטמאת וגו׳, וקשה, מה הוא כונתו במאמר ״כי שטית״, אם הוא ״כי נטמאת״ – לא היה לו לומר ״וכי נטמאת״ בתוספת וא״ו, אלא ודאי שנתכון לענין דברים הקודמים לטמאה שהוא חשק הזולת וכו׳, והתנה וכי נטמאת אז הוא שיהיה לה ענש, ואמר בהפכיות אם לא היו שתי החלוקות תנקה מהרע ותצליח בדבר טוב, וחלוקה האמצעית מובנת מאמצעות הדברים. ורז״ל אמרו (סוטה יח.) ״וטהורה היא״ מאיש אחר, ולדרכנו איש אחר נכלל במאמר לא נטמאה, כי דרך כלל אמר בין מאיש זה בין מאחר.

ואם לא נטמאה האשה. בדברי כעור:

וטהורה היא. שלא נבעלה:

ונקתה. הא אם היו דברי כעור אלא שלא נבעלה. תקבל עונשה לפי החטא. וה׳ שופט צדק:

ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא מ"ש וטהורה היא מיותר. ומפרש ר' ישמעאל שר"ל אם היא טהורה גם בעיני העולם לא אם יצא עליה ש"ר שאז אין המים בודקים אותה, וזה עצמו הברייתא המובא בסוטה (דף וא"ו ע"ב), וטהורה ולא שי"ל עדים במדה"י, וטהורה ולא שתלתה לה זכות, היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה, שזה מ"ש שיצא עליה שם רע, שאז אין המים בודקים, ויש קיצור שה"ה שממעט אם י"ל עדים במדה"י, שאז אינה טהורה בפני העולם וכן אם תלה לה זכות שאינה טהורה באמת ורשב"י חולק וס"ל שהזכות אינו תולה כנ"ל מפני שא"כ אתה מוציא לעז על הטהורות ששתו וכו'. ולפ"ז לא ס"ל ג"כ הא שיש עדים במדה"י וכשטת הגמ' (שם עא) לר"ש מדזכות לא תליא עדים נמי לא תלו, וע"כ מפרש מ"ש וטהורה היא היא תשובת התנאי אם לא נטמאה אז אחר ששתתה מים המרים טהורה היא ונקתה ובא ללמד שקודם השתיה היתה טמאה ודאי אע"ג שהיא ספק וללמד שכ"ש כשנבעלה ודאי ולא התרו בה שצריך לגרשה בגט, ור' ישמעאל לשטתו שלמד למעלה (סי' מה) ממ"ש והיא נטמאה והיא לא נטמאה שלעולם אין משקין אלא על הספק ולמד מסוטה לספק שרץ וא"צ לזה למוד של וטהורה היא ור"ש לשטתי' שס"ל (בנדה דף ג) שבסוטה אינו ספק מפני שיש רגלים לדבר ולא למדינן ממנה לספק שרץ, ולא פי' כר' ישמעאל שמ"ש והיא נטמאה והיא לא נטמאה היינו שהוא ספק, ולכן למד ממ"ש וטהורה היא, שעד עתה הגם שאינה טמאה אינה ג"כ טהורה ודאי רק ספק והבן. ועוד מפרש שמה שכפל וטהורה היא מלמד שהיא טהורה לכל הדברים שנאסרה להם תחלה והוא למעל ולתרומה:

ונקתה ונזרעה זרע מ"ש ונקתה היינו מן העונש שלא תאמר שיגע בה האלה לרעה כמ"ש שקללת חכם אפי' על תנאי היא באה, וז"ש ונקת' מן האלות וכן שלא תאמר שאף על שבועת אמת יש עונש ועז"א ואף מן השבועה, ומ"ש ונזרעה זרע, פי' ר"ע שאם היא עקרה נפקדת, ור"י פי' שר"ל שתוליד כדרך הרגיל בלא צער כמ"ש וגדר פעל זה (תזריע סי' ג), ובברכות (דף לא) גריס ומהפך דברי ר"י לר"ע ולא משמע כן ממה שדריש זה שם על אם ראה תראה אם ראה מוטב וכו' ור"י ס"ל בכ"מ דלא דרשינן מלות כפולות כמ"ש במ"ר בכ"מ. ומ"ש ד"א מובא בסוטה (דף כו) שזה דעת ר' שמעון בן אלעזר דאילונית לא שותה, ומ"ש מפני שיצא לדון בדבר החדש מחקו הגר"א:

ת אף על פי שלא היה צריך לומר זה דהא כל הכתוב באשה שקנא לה ונסתרה קמיירי מכל מקום איידי דבעי לפרושי וטהורה היא ממקום אחר שפירושו מהאיש שקנא לה ונסתרה עמו פירש תחלה דואם לא נטמאה מיירי בסתירת האיש שקנא לה:

א שלא תאמר דונזרעה זרע נמשך אונקתה כלומר ונקתה ונזרעה ונקתה מדברים המונעים הלידה ובזה ונזרעה זרע לפיכך פירש ונקתה מהמים המאררים שהוא ענין הצלה מצביית בטן ומנפילת ירך. ופירוש ונזרעה זרע לעצמו ולא עוד אלא ונזרעה: