במדבר ד, כו

אשר על המשכן. כלומר הקלעים והמסך של חצר הסוככים ומגינים על המשכן ועל מזבח הנחשת סביב:

ואת כל אשר יעשה להם. כתרגומו ית כל דיתמסר להון, לבני גרשון:

וְיָת סְרָדֵי דְדַרְתָּא וְיָת פְּרָסָא דְמַעֲלָנָא דִתְרַע דַרְתָּא דִי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר וְיָת אַטוּנֵיהוֹן וְיָת כָּל מָנֵי פּוּלְּחַנְהוֹן וְיַת כָּל דִי יִתְמְסַר לְהוֹן וְיִפְלְחוּן

וְיַת וִוילַוָת דַרְתָּא וְיַת פְּרָסָא דְמַעֲלָנָא דִתְרַע דַרְתָּא דְעַל מַשְׁכְּנָא חֲזוֹר חֲזוֹר וְיַת אֲטוּנֵיהוֹן וְיַת כָּל מָאנֵי פּוּלְחַנְהוֹן וְיַת כָּל מַה דְיִתְמְסַר לְהוֹן וְיִפְלְחוּן

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם כְּתַרְגּוּמוֹ יָת כָּל דְּיִתְמְסַר לְהוֹן, לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ד׳:כ״ו). וְאִם כֵּן יִהְיֶה יֵעָשֶׂה כְּמוֹ ״וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל״ (שמואל א כה ב), נְכָסָיו אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן. וְהַנָּכוֹן יוֹתֵר כָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ, כִּי כֵלִים רַבִּים לָהֶם:

ואת כל כלי עבודתם. כשולחנות ויתדות ומיתרות:

ואת כל אשר יעשה. להם. לכלי העבודה או למשכן ולמזבח:

ועבדו. בעת החניה תהיה משמרתם על כל הכלים האלה ועל כל הכלים אשר יעשה להם ובשבילם כדי לעבוד כגון צבת ומקבות לנטוע ולעקור היתדות:

ועל המזבח סביב ואת מיתריהם חז״ק אמאי לא הזכיר הכתוב כאן היתדות וקלעי החצר.

ואת כל אשר יעשה להם ועבדו כתרגומו, ודוגמא ואת כל אשר היו עושים שם הוא היה עושה.

כלי עבודתם. כלי האריגה וכדומה שנצרך לתקון:

ואת כל אשר יעשה להם. המעשה והתיקון עצמו. ועבדו. לא שיצוו לעשות אלא שהמה בעצמם יעבדו:

ואת כל כלי עבודתם כולל הקרסים שהיו לחבר היריעות וכלי השיר שהיה מענין העבודה. ואת כל אשר יעשה להם כל מה שהיה צריך לתקן או לעשותו מחדש צריכים לעבוד:

ז דק"ל דקלעים היו כמו דפנות סביב החצר ואינו נופל בו לשון על המשכן דעל משמע שהיה למעלה על המשכן. ומתרץ דהכי פירושו הסוככים ומגינים על המשכן כלומר דצריך להגיה תיבה אחת אשר סוככים על המשכן כי מדרך הלשון לומר שהוא מגין עליו ומגינים עליו סביב. ויש מקשים למה לא פירש רש"י לעיל בפרשת במדבר דכתיב וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב וגו' ולא פירש שם כלום ולפי מה שפירש הרא"ם ריש פרשת בהעלותך גבי להעלות נר תמיד שבפרשת אמור שלא פירש רש"י שם כלום כתב וזה לשונו כי המפרש פעם יפרש כל הבחינות הנופלות על הלשון ופעם יפרש קצת מהן ופעם יסמוך על מה שפירש במקום אחר ולא פרש שם כלום עד כאן לשונו ולי נראה דרש"י הוכרח לפרש פה אף שפירושו הוא פשוט משום דהכא כתיב ואת מסך פתח שער החצר וכו' וקשה כפל הלשון למה לי דהיינו פתח והיינו שער. ועוד יש להקשות על הפסיק דבין מלת פתח ובין מלת שער ומפני זה יבא הטועה לטעות ולפרש הקרא כאלו אמר ואת מסך פתח ואת מסך שער החצר ויפרש הקרא מסך הפתח החצר הוא שער המזרחי של חצר ומסך שער הוא מסך פתח אהל מועד שגם הוא נקרא שער החצר מפני שהוא פתוח אל חצר המשכן וזהו שאמר אשר על המשכן כלומר שער החצר אשר הוא סמוך אל המשכן ואל המזבח ועל דכתיב הכא פירוש לשון סמוך הוא והא דכתיב לפני זה ואת מסך פתח אהל מועד פירוש הוא פרוכת המסך שלפני בית קדשי הקדשים ונקרא פתח אהל מועד מפני שהוא עומד בתוך אהל מועד והיה עולה על הדעת לומר שגם הפרכת שלפני בית קדשי הקדשים היה במשא בני גרשון וזה אינו אמת כי פרכת המסך היה במשא בני קהת כדכתיב לעיל בפרשת במדבר ובא אהרן וגו' והורידו את פרכת המסך וכסו בה את ארון העדות משום הכי פירש"י הכא אשר על המשכן כלומר הקלעים וכו' הסוככים ומגינים על המשכן כו':

ח דק"ל כיון דקלעים היו מסבבים על המשכן פשיטא שהיה סביב המזבח שהיה במשכן ועוד שהרי הקרשים היו מגינים על מזבח הזהב ומתרץ דלאו מזבח הזהב הוא שהיה במשכן אלא מזבח הנחשת שהיה חוץ למשכן:

ט פירוש ולא לכלים הסמוך לו כי אין לכל כלי עבודתם כלים אחרים. גם לא תפול עליהם לא מסירה ולא עשייה אבל המסירה נופלת על בני גרשון ועוד דאי קאי על הכלים אז היה לו לכתוב אשר יעשה להם לעובדן לכך הביא התרגום דפירש העשייה לשון מסירה וכינוי להם קאי על בני גרשון הנזכרים לעיל שכל האמורים בזאת הפרשה נמסרים בידם: