במדבר לה, ה

וְתִמְשְׁחוּן מִבָּרָא לְקַרְתָּא יָת רוּחַ קִדוּמָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִין וְיָת רוּחַ דְרוֹמָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִין וְיָת רוּחַ מַעֲרְבָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִין וְיָת רוּחַ צִפּוּנָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִין וְקַרְתָּא בִמְצִיעָא דֵין יְהֵי לְהוֹן רְוָחֵי קִרְוַיָא

וְתִמְשְׁחוּן מִבָּרָא לְקַרְתָּא יַת צִיטְרָא דְמַדִינְחָא תְּרֵין אַלְפִין גַרְמִידֵי וְיַת רוּחַ דָרוֹמָא תְּרֵין אַלְפִין גַרְמִידֵי וְיַת רוּחַ מַעַרְבָא תְּרֵין אַלְפִין גַרְמִידֵי וְיַת רוּחַ צִיפוּנָא תְּרֵין אַלְפִין גַרְמִידֵי וְקַרְתָּא בְּמִיצְעָא דֵין יְהֵי לְכוֹן פְּדוֹרְלֵי קִרְוַיָא

אלפים באמה - אלף אמה מגרש והשאר שדות וכרמים.

ומדותם מחוץ לעיר וגו' אלפים באמה שאלפים אמה יהיו חוץ משבעים אמה ושיריים. וזהו ומדותם מחוץ לעיר:

ומדותם וגו' אלפים באמה. כלומר אלפים אמה תתנו להם סביב, ומהם אלף הפנימיים למגרש והחיצוניים לשדות ולכרמים.

ומדתם מחוץ לעיר. אינו מקיר העיר כמו מקרא הקודם. אלא מחוץ לעיבורה של עיר. כמו לענין תחומי שבת שנמדד מחוץ לאוצרות וכדומה:

את פאת קדמה. משמע שאינו סביב בהיקף אלא רק נגד כל צד. וכ״כ הרמב״ן ז״ל ובא״א ממש״כ. וזה היה לכל חיתם. כמש״כ:

ומדותם כבר פי' חז"ל שהיו שני מגרשים, שמגרש בכלל נקרא מקום הפנוי סביב העיר, והיה מגרש של אלף אמה סביב העיר לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם היינו כל צרכיהם לצורך חיותם כמו לכביסה וכדומה כמ"ש בנדרים (דף פא) ולא לבית הקברות כמ"ש במכות (דף יב), ומגרש השני היה סביב המגרש הראשון, שעז"א ומדותם וגו' אלפים באמה ולפרש"י סך הכל אלפים, ולפי' הרמב"ם (פי"ג מה' שמטה ויובל) המגרש השני היה אלפים חוץ ממגרש הראשון, וממ"ש בפ' בהר ושדה מגרש עריהם לא ימכר מבואר שהמגרש הראשון נקרא ביחוד בשם שדה שהיה מיוחד לשדות וכרמים כמ"ש בסוטה (דף כח), וממ"ש שלא ימכר היינו שלא ישונה כמ"ש בפ' בהר (סי' פט) מבואר שבין השדה בין המגרש בין העיר לא ישונה כמ"ש בערכין (דף לג ע"ב) אין עושין שדה מגרש מגרש שדה עיר מגרש וכו', ואמרו שם בב"ב (דף כד ע"ב) דהנ"מ בזרעים אבל באילנות עבדינן מגרש שדה. והוא עפמ"ש בהתו"ה קדושים (הי' י"ג) ששם שדה בדיוק בא רק על שדה זרע רק בצד ההרחבה יכלול לפעמים גם מקום אילנות, וע"כ במ"ש ושדה מגרש לא ימכר אמרינן שבא בדיוק ואינו כולל אילנות: