פרשת מסעי · במדבר פרק לה פסוק יז

במדבר לה, יז

וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר־יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,087 · 13 מילים

מפרשים על הפסוק

6 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · בעל הטורים · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר לה, יז

באבן יד. שיש בה מלא יד:

אשר ימות בה. שיש בה שעור להמית, כתרגומו לפי שנאמר (שמות כא, יח) והכה איש את רעהו באבן, ולא נתן בה שעור, יכול כל שהוא, לכך נאמר אשר ימות בה:

תרגום אונקלוס לבמדבר לה, יז

וְאִם בְּאַבְנָא דְמִתְנָסְבָא בִידָא דְהִיא כְמִסַת דִי יְמוּת בַּהּ מְחָהִי וְקָטְלֵהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל קָטוֹלָא

תרגום יונתן לבמדבר לה, יז

וְאִין בְּאַבְנָא מְלוֹי יְדָא דִי כְמֵסַת דִי יְמוּת בָּהּ מְחוֹהִי וְקַטְלֵיהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל קָטוֹלָא

באבן ג'. הכא ואידך והכה איש את רעהו באבן. באבן המלך. והכה איש את רעהו באבן אם הוא באבן יד צריך אומד שיהא בו כדי להמית שנאמר אשר ימות בה אבל אם הוא גדול כאבן המלך אין צריך אומד ממילא יש בו כדי להמית:

מלבי"ם על במדבר לה, יז

ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו כבר אמר בפ' משפטים וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף, ולמד פה שמ"ש באבן הוא דוקא אם יש בו כדי להמית, וכן התבאר ממ"ש (דברים י״ט:י״א) וקם עליו והכהו נפש היינו שהכהו במקום שיש בו כדי להמית ועז"א שם או באגרוף כמ"ש במכלתא משפטים (סי' ע"א), וכבר באר הרמב"ם (פ"ג מה' רוצח), שאומדין דבר שהכהו בו ומקום ההכאה וכח ההכאה ומשערין המכה עצמה וכח ההורג וכח הנהרג, ועז"א ואם באבן יד שמשערין כח היד, ולמען נדע שגם אם גלגל עליו אבנים חייב אמר רוצח הוא וכו' כנ"ל בסי' הקודם:

שפתי חכמים על במדבר לה, יז

ה ואם תאמר והא כתיב באבן יד ופרש"י שיש בו מלא יד כלומר שיש בו כדי להמית ויש לומר דחד ללמד שיהא בו כדי להמית במכה וחד שיהא בו כדי להמית בזריקה דפעמים יש בו כדי להמית במכה ואין בו כדי להמית בזריקה ואם זרקו והמית בו הוה אמינא דחייב קא משמע לן דאינו חייב עד שיהא בו כדי להמית בזריקה ובזה יתורץ מה שכתב הרא"ם ולא ידעתי וכו':

מילה במילה

מילה	מילת הבסיס	שורש	גימטריה
וְאִם	אִם מילית	א-מ-ם	47
בְּאֶבֶן	אֶבֶן שם עצם	א-ב-ן	55
יָד	יָד שם עצם		14
אֲשֶׁר	אֲשֶׁר מילית	א-ש-ר	501
יָמוּת	מוּת פועל	מ-ו-ת	456
בָּהּ	—		7
הִכָּהוּ	נָכָה פועל	נ-כ-ה	36
וַיָּמֹת	מוּת פועל	מ-ו-ת	456
רֹצֵחַ	רָצַח פועל	ר-צ-ח	298
הוּא	הוּא כינוי	ה-ו-א	12
מוֹת	מוּת פועל	מ-ו-ת	446
יוּמַת	מוּת פועל	מ-ו-ת	456
הָרֹצֵחַ	רָצַח פועל	ר-צ-ח	303

שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.