במדבר לא, כו

שא את ראש. קח את החשבון:

קַבֵּל יָת חוּשְׁבַּן דַבְרַת שִׁבְיָא בֶּאֱנָשָׁא וּבִבְעִירָא אַתְּ וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְרֵישֵׁי אֲבָהַת כְּנִשְׁתָּא

סַב יַת שֵׁירוּי בִּיזַת שִׁבְיָיתָא בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא וּתְקַבֵּיל חוּשְׁבָּנָא אַנְתְּ וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְרֵישֵׁי אַבְהַת כְּנִישְׁתָּא

שא את ראש. פירשתיו:

מלקוח. הבהמה:

השבי. האדם ותחסר מלת ו' כמו שמש ירח:

וראשי אבות העדה. הם הנשיאים:

מלקוח ב'. שא את ראש מלקוח היוקח מגבור מלקוח פי' היוקח מגבור מלקוח ואתם לקחתם מגבור מלקוח לכן שא את ראש מלקוח ותתן ממנו מכס לה':

שא את ראש מלקוח השבי. מלקוח הוא הבהמה והשבי הוא האדם, ושעורו מלקוח והשבי, כמו (חבקוק ג׳:י״א) שמש ירח. וראשי אבות העדה, הם הנשיאים.

ראש מלקוח השבי. נתבאר לעיל י״א:

שא את ראש מלקות באשר במלחמה זו הקפיד שלא ילכו רק י"ב אלף למען יתברר לכולם שהיה הנצחון ע"י ה', חדש לו בהנהגת השלל כמה דברים משונים ממה שנהגו בכל מלחמותיהם, [א] שבכל המלחמוח לקחו הלוחמים כ"א לעצמו מה שבא בידו, או שכל שבט או משפחה עשו חלוקה ביניהם כפי שהתפשרו בזה, ובזה צוה ה' למשה, שמלקוח השבי שהם מאדם ומבהמה, יעשה חלוקה ע"י משה ובאופנים מיוחדים, וצוה [א] שיספור תחלה כל המלקות כמה הוא:

פ פירוש קבל כמו לא תשא שמע שוא ולא לשון הרמה כמו ישא פרעה את ראשך ופירש ראש סך חשבון כמו כי תשא את ראש ונקרא הסך ראש מפני שמנהג בעלי החשבון לכתוב הסך בראש איגרת הפרטים: