דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת מטות · במדבר פרק ל פסוק יא

במדבר ל, יא

וְאִם־בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ־אָסְרָה אִסָּר עַל־נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה׃

גימטריה של הפסוק כולו: 2,482 · 10 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק ל

9 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר ל, יא

ואם בית אישה נדרה. בנשואה הכתוב מדבר:

תרגום אונקלוס לבמדבר ל, יא

וְאִם בֵּית בַּעֲלַהּ נְדָרַת אוֹ אֲסָרַת אִסַר עַל נַפְשַׁהּ בְּקִיוּם

תרגום יונתן לבמדבר ל, יא

וְאִין עַד דְהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ וְלָא בָּגְרַת נָדְרַת אוֹ אָסְרַת אִסַר עַל נַפְשָׁהּ בְּקִיוּמָא

אבן עזרא על במדבר ל, יא

ואם בית אישה נדרה. האלמנה בימים הקדמונים והניא אותה לא תקיים נדרה בימי אלמנותה וזה על דבר העתיד שנדרה ומת הבעל קודם הגעת הזמן. מלת סליחה מפורשת:

רשב"ם על במדבר ל, יא

ואם בית אישה נדרה - אבל למעלה כתיב: ונדריה עליה - אותו פסוק בנדרים הקודמים קודם שנשאה, ומשמע לפי הפשט שהבעל מיפר בקודמין.

בכור שור על במדבר ל, יא

ואם בית אישה נדרה. שנשאת:

העמק דבר על במדבר ל, יא

בשבועה. באב לא כתיב בפירוש בשבועה. רק בבעל. וכן בארוסה כתיב מבטא שפתיה ומבטא היינו שבועה כדאי׳ במס׳ שבועות ד״כ. והיינו דאע״ג שהאב יכול להפר שבועה ג״כ. מכ״מ מצוה שלא יפר כדי שלא יהי׳ הזכרת ש״ש לבטלה והוי כמו התרת נדרים שהוא מצוה ולא כן שבועה כמבואר ביו״ד סי׳ ר״ג ואע״ג דלא דמי התרת חכם שעוקר מעיקרו להפרה שמיגז גייז. מכ״מ טוב שלא לבטל מה שנקרא ש״ש על הדיבור. משא״כ בעל שנדרי׳ שבינו לבינה או ע״נ נוגע להקמת שלום בית. ע״כ רשאי להפר לכתחלה אפי׳ שבועה:

מלבי"ם על במדבר ל, יא

ואם בית אישה נדרה מדבר בנשואה שהיא שוכנת בבית אישה משא"כ מ"ש תחלה ואם היו תהיה לאיש מציין רק ההויה והאירוסין לא הנשואים שהיא בבית אישה וזה כמ"ש למעלה (סי' י"ט) לדעת ר' יאשיה. ומ"ש רע"א וכו' מחק הגר"א שמקומו למעלה. ומ"ש (יב) ושמע אישה להוציא את החרש התבאר למעלה (סימן י"ג):

שפתי חכמים על במדבר ל, יא

ד (גור אריה) והא דלא הקדים הכתוב ואם בית אישה נדרה קודם קרא דונדר אלמנה שמדבר אחר הנשואין מפני דאלמנה וגרושה לאו דוקא אלא הוא הדין בוגרת והיא פנויה אין לאב רשות עליה ונדרה קיים כמו באלמנה ואם כן הכל כסדר דבתחלה דיבר בנערה שהיא ברשות אביה לגמרי ואחר כך ואם היו תהיה לאיש דהיא ברשות אביה וברשות בעלה ואחר כך באשה שאין רשות האב עליה אלמנה וגרושה והוא הדין בוגרת ואחר כך בנשואה שהיא ברשות בעלה לגמרי:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וְאִםאִם מיליתא-מ-ם47
בֵּיתבַּיִת שם עצםב-י-ן412
אִישָׁהּאִישׁ שם עצםא-י-ש316
נָדָרָהנָדַר פועלנ-ד-ר259
אוֹאוֹ מילת חיבורא-ו-ה7
אָסְרָהאָסַר פועלא-ס-ר266
אִסָּראֱסָר שם עצםא-ס-ר261
עַלעַל מילת יחסע-ל-ל100
נַפְשָׁהּנֶפֶשׁ שם עצםנ-פ-ש435
בִּשְׁבֻעָהשְׁבוּעָה שם עצםש-ב-ע379
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.