במדבר ג, מב

וּמְנָא משֶׁה כְּמָא דִי פַקֵיד יְיָ יָתֵהּ יָת כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל

וּמְנָא משֶׁה הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יָתֵיהּ יַת כָּל בּוּכְרַיָא בִּבְנֵי יִשְרָאֵל

כאשר צוה ה׳ אותו את כל בכור בבני ישראל. כ״ז נראה מיותר. אבל כבר ביארנו בכ״מ. דלשון אשר צוה ה׳ משמעו עפ״י הקבלה שבא אליו לבד מלשון הדבור שהוא תורה שבכתב. והיינו דלבני ישראל שבמאמר ה׳. היה משמעו שנמנה בכלל שבטי ישראל אפי׳ מי שהיתה אמו מהלוים. כמו לבני ראובן. הנמנים אחר אביו בשבט ראובן. אבל בכור בבני ישראל משמעו דהבכורה הוא בבני ישראל. לאפוקי אם האם בת לוי. וכדאי׳ בבכורות דף מ״ז דלויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים וקיי״ל כדמר בריה דר״י דאפילו איעברא מישראל דבפ״ר תלא רחמנא. ומלשון המאמר הייתי אומר שגם אלה יהיו בכלל המנין להחליף קדושת בכורתו על בן לוי. ואע״ג שאם לא יזכה בקלפי בן לוי יהיה פטור מח״ס. מכ״מ יבא להחליף קדושתו על הלוי. מש״ה היה בקבלה כי לא ימנה כי אם את כל בכור בבני ישראל: