במדבר כד, כג

וישא משלו וגו'. כיון שהזכיר את שבית אשור אמר אוי מי יחיה משמו אל — מי יכול להחיות את עצמו משמו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה, שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל האמות, ועוד יבואו:

וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר וַי לְחַיָיבַיָא דְיֵחוֹן כַּד יַעֲבֵּד אֱלָהָא יָת אִלֵין

וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר וַוי מַאן יִתְקְיַים בִּזְמַן דְיִתְגְלֵי מֵימְרָא דַיְיָ לְמִתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא וּלְמִתְפַּרְעָא מִן רַשִׁיעַיָא וּמְכַתֵּת אוּמַיָא וּמַלְכַיָא וּמְגָרֵי אִלְיֵין בְאִלְיֵין

אַלְוַי מָן יֵיחִי כַּד יְשַׁוֵי מֵימְרָא דַיְיָ לְמִתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא וּלְמִתְפְּרַע מֵרַשִׁיעַיָא:

וישא משלו ויאמר. הוא וצים מיד כאשר הזכיר שאשור ישבה הקיני אמר גם יבא עת שיעונה אשור ועבר עמו והטעם העברים שישבה אשור כי הקינים היו דרים עם ישראל ופירוש המתרגם ארמית ידוע רק אין מנהג הכתוב להזכיר עבר בלא נהר. יש מפרשים וצים לשון רבים מגזרת וצי אדיר וי"א שפירושו כמו ופגשו ציים את איים כי דמם לציים שישום אדם מראותם:

וטעם אוי מי יחיה משמו אל. הטעם על מלך אשור ששם נפשו כמו אל וכן כתיב בספר ישעיה או טעמו מי יחיה מהגזרות ששם אל בעולם על ידי אשור כי מלך אשור נצח את כל הגוים כי כן כתוב:

אוי מי יחיה - מפני מלך המשיח, בשומו הקב"ה אלה הדברים שיקרקר כל בני שת.

אוי מי יחיה. כענין ייתי משיחא ולא אחמיניה (סנהדרין פרק חלק):

ויאמר אוי מי יחיה משומו אל. בפרק חלק אמר ריש לקיש אוי למי שמחיה עצמו בשום אל אי נמי בשום אלה ור' יוחנן אומר אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה לזה ד"א שהיה מקונן ואומר מי יוכל לחיות מאותה שימה שישים הקב"ה בעולם ועל מלך המשיח נבא:

אוי מי יחיה משומו אל. ע"ד הפשט מן הגזרות האלה ששם אל בעולם על ידי מלך אשור, שהרי הוא נצח את כל הגוים ובלבל כל האומות.

ועל דרך המדרש אוי מי יחיה משומו אל, על ישמעאל, שהרי בני קין מזרעו של ישמעאל הם. ומה שאמר כי אם יהיה לבער קין כלומר כי אם יהיה קין לבער אש. ומה שנקרא זרע ישמעאל קין, על שם שישבו באחוזת קין, וכן הוא אומר (שופטים ד׳:י״א) וחבר הקיני נפרד מקין, והלא כל בני קין נכרתו במי המבול, אלא על שם שישבו באחוזת קין נקראו בני קין וישיבתן מלכות אשור. אמר בלעם, מכל שבעים לשון שברא הקב"ה בעולמו לא שם שמו אלא לישראל ולישמעאל, שנאמר (בראשית ט״ז:י״א) וקראת שמו ישמעאל, וכיון שהשוה הקב"ה שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, אוי מי יחיה משמו אל, אוי מי יחיה בימיו, כך דרשו בפרקי רבי אליעזר.

ואם תשכיל תמצא כי המקטרג הזה שבארץ רמז בפסוק זה שם המקטרג הגדול שיש לישראל בשמים, והוא שר המדבר שרף מעופף ונפש גלגל מאדים, כי בעבור שראה שנפל ממועצותיו ולא הועיל קטיגורו בכל נבואותיו לא במדת הדין ולא במדת רחמים על כן וישת אל המדבר פניו, להעזר בו כנגד ישראל, ולכך התחיל לצעוק מי יחיה מגזרותיו, כלומר מי יחיה בגלות עשו, ושני הווי"ן רמז לשנים עשר כנפיו, וזהו מבואר.

אוי מי יחיה משמו אל. [כאדם המקונן ואמ' אוי מי יוכל לחיות מאותה שומא שישים הק' בעולם שאני רואה אותה ועל מלך משיח נתנבא]:

מי יחיה משמו אל. רז״ל (סנהדרין קו.) דרשו בזה שתי דרשות, יעין שם דבריהם. ונראה לי הכתוב על פי הקדמה מדברי הזהר, כי סבת גליות ישראל הוא לברר ניצוצות הקדשה אשר שם נתונים ביושב הארץ ההיא, והוא מה שרמזו בפסוק (קהלת ח:ט) ״עת אשר ישלט האדם באדם לרע לו״, פרוש לרע לו לשולט, כי יתברר ממנו חלק הטוב ויגמר בו חלק הרע שיש בשכנגדו בנשלט. וכבר הקדמנו פעמים רבות כי בהעדר חלק הטוב מהאדם זה הוא כליונו, כי הוא דבר המעמיד והמחיה, כי בחינת הרע מת תקרא. ומעתה יכון הכתוב על זה הדרך, לפי שקדם והזכיר שבית אשור, הודיעה רוח הקדש מעשה שבית עם קדושו שהם גולים בארצות, ואמר אוי לאומות משמו אל, פרוש האויב יסובב להם שימת אלה בתוכם, כי כל מקום ישים ה׳ ישראל שמה הם מוציאים מהם כל ניצוצי הקדשה המעמידם והמחיה אותם, והוא מאמר עצמו ״עת אשר ישלט וגו׳ לרע לו״ של השולט.

אוי מי יחיה משמו אל. הן כמה אוה״ע כבשו מלכיות תחתם כדי להרחיב ממלכתם. ולא בקשו להשחית אלא מלכים ושרים ולא ההמון. לא כן הלוחם בשביל אמונה המה לוחמים ומאבדים כל מי שאינו מאמין באלוה כמותו. וזהו שראה בלעם ברוה״ק וצעק אוי מי יחיה משמו אל. ממי שמשים דבר אלקות בעולם:

וישא משלו בהיותו משוטט בחזיונו אל מה שיהי' באחרית הימים אחר גלות אשור יעמדו כמה רעות ומלחמות וימותו רבים:

נ ר"ל מי האדם שיכול לעשות שלא ישים עליו הגוזר את אלה והם הבלבולים שיהיו בעולם: