במדבר כב, יז

כי כבד אכבדך מאד. יותר ממה שהיית נוטל לשעבר אני נותן לך:

אֲרֵי יְקָרָא אֲיַקְרִינָךְ לַחֲדָא וְכֹל דִי תֵימַר לִי אַעְבֵּד וְאִיתָא כְעַן לוֹט לִי יַת עַמָא הָדֵין

אֲרוּם מִיקְרָא אֲיַקְרִינָךְ לַחֲדָא וְכָל דְתֵימַר לִי אֶעֱבַד וְאִיתָא כְדוֹן לוּט לְוָתִי יַת עַמָא הָדֵין

כי כבד אכבדך. בממון:

וכל אשר תאמר. שיש צורך כדי שתקללם והעד כי כבד אכבדך כן שאמר בלעם אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב:

כי כבד אכבדך מאד. פתח לו שוחד כלו' אכבדך בכסף וזהב לשון כובד כמו "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב" וגם לשון כבוד במשמע והוא השיב בשוחד והתחיל לדבר גדולות אם יתן לי בלק מל ביתו כסף וזהב כלו' שוחד גדול כמו שראוי לדבר זה לא אוכל לעבור וגו' כך דרך בעלי שוחד, דרך ערמה נותנין קצבת השוחד כמו שאמר עפרון "ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו' ולכך נתן קצבת כסף, ואברהם שמע והבין ונתן לו, וכן כאן כיון לעשות קצב לשוחד כדי להרבות שוחד לעצמו:

כי אם המניעה הוא כי תרצה בכבוד יותר כבד אכבדך ואם המניעה הוא שאתה רוצה מתנות רבות בשכרך כל אשר תאמר אלי אעשה ואם המניעה הוא מצד שלא תחול בם מארה כי ברוך הוא, איני רוצה שתאור אותם רק ולכה נא קבה לי את העם הזה כדי שאנשי החיל יחשבו שחל עליהם ארירה וימצאו אומץ לב למלחמה:

ז דאם לא כן היאך הוא יודע לכבד אותו שמא כל מה שיכבד אותו עדיין לא הגיע לחצי כבודו: