במדבר יב, ה

בעמוד ענן. יצא יחידי, שלא כמדת בשר ודם מלך בשר ודם כשיוצא למלחמה יוצא באכלוסין, וכשיוצא לשלום יוצא במועטים, ומדת הקדוש ברוך הוא יוצא למלחמה יחידי, שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה, ויוצא לשלום באכלוסין, שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבתים אלפי שנאן:

ויקרא אהרן ומרים. שהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור:

ויצאו שניהם. ומפני מה משכן והפרידן ממשה, לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו, וכן מצינו בנח, שלא בפניו נאמר (בראשית ו, ט) איש צדיק תמים, ובפניו נאמר (בראשית ז, א) כי אתך ראיתי צדיק לפני דבר אחר שלא ישמע בנזיפתו של אהרן:

וְאִתְגְלֵי יְיָ בְּעַמוּדָא דַעֲנָנָא וְקָם בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וּנְפָקוּ תַּרְוֵיהוֹן

וְאִתְגְלֵי יְקָרָא דַיְיָ בְּעַמוּדָא דַעֲנַן יְקָרָא וְקָם בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וּקְרָא אַהֲרן וּמִרְיָם וּנְפָקוּ תַּרְוֵיהוֹן

ויקרא אהרן ומרים אבל משה לא קרא עמהם שלא יאמרו ישראל אף משה עמהם בכלל הכעס.

ויקרא אהרן ומרים. לשמוע מה טענתם על מה הוציאו דיבה על משה:

וירד ה׳ בעמוד ענן. צריך לדעת למה לא ירד ה׳ קדם קריאה ראשונה, שנראה מסדר הכתובים שלא ירד אלא אחר קריאה. גם ממה שאמר בקריאה ״צאו שלשתכם אל אהל מועד״ זה יעיד שעדין לא ירד, שאם לא כן לא היה צריך לרשם להם המקום, כי הם רואים מקום אשר ישכן שם הענן. ולדבריהם שכתבנו שהיו טמאים בשעת הקריאה יש טעם נכון בדבר, כי לא רצה ה׳ לרדת קדם הקריאה ויהיה יושב וממתין להם כביכול לצאתם, ואינו מהכבוד. גם ימשך להם חס ושלום ענש לנקראים, ואין הקדוש ברוך הוא חפץ להעניש אלא להטיב. והטעם שירד ה׳ ולא דבר ממקומו כסדר הקריאה, כדי לפרסם הדבר כשיראו שירד הענן ועמד פתח האהל, והוא פרסום והערה גדולה, ויודע לכל ישראל כי הקפיד ה׳ על אשר נגעו בנאמן ביתו והענישם על הדבר.

ויצאו שניהם. יצאו מא״מ. דמתחלה נכנסו שלשתם לאהל מועד. כמו שהיה רגיל משה להיות נדבר עמו בא״מ. אבל הם לא זכו לכך באותה שעה. אלא הענן עמד פתח האהל והמה נצטוו לצאת לחוץ. ומשה נשאר בפנים. וע׳ מש״כ בספר דברים ל״א ט״ו:

וירד ואחר שהוזמנו אל הדבור ע"י האהל וע"י משה קראם לחוץ שלא רצה לדבר זאת בפני משה כמ"ש חז"ל והמפרשים:

ע דאם לא כן למי לי למכתב וירד ה' בענן הא כבר נאמר ויאמר ה' צאו שלשתכם ולא הוה ליה למימר אחר זה אלא ויעמוד פתח האהל וגו' אבל בפרשת כי תשא דכתיב וירד ה' בענן שהוא תחלת הגלות השכינה אליו בבקר יש לומר שבא להודיע הגלות השכינה אליו ולא ללמד שירד יחידי עם עמוד עננו כמו שדרשו הכא: