ישעיהו פרק ס׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח

   מצודת דוד:קומי אורי. את ירושלים קומי והאירי כי בא לך ההארה הראויה לך והוא משל על השמחה והטובה: וכבוד ה׳ וכו׳. ר״ל השכינה יגלה עליך ותשרה בך:

   עוד פירושים על פסוק א: אבן עזרא

   אבן עזרא

   קומי אורי. לשון ציווי כמו בואי (שמואל ב' י"ג י"א), בא בחולם בעבור האל"ף:

   כי בא אורך. לשבח, ולפי דעתי שביאת האור הוא חשך, כמו בא ערב ונפסק האור שהיה לך, וזרח עליך כבוד יי. והעד לא יהיה לך עוד אור השמש לאור יומם [להלן י"ט], וטעם אורי על מלכות או הנבואה:

2. (ב)כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה

   מצודת דוד:יכסה ארץ. רצה לומר צרות יתרבו בעולם: וערפל לאמים. כפל הדבר במ״ש: יזרח ה׳. יאיר לך אור הישועה: וכבודו וכו׳. ר״ל ישרה השכינה עליך:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   וערפל. עב הענן:

   אבן עזרא

   כי הנה החשך. זהו כטעם כי יבא כנהר צר (ישעיהו נ"ט י"ט):

   וערפל [לאמים]. תכסה לאומים:

   ועליך יזרח יי. והטעם עליך לבדך:

3. (ג)וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ

   מצודת דוד:לאורך. ר״ל ממך ילמדו דרכי ה׳ ואתה תאיר עיניהם: ומלכים וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   לנוגה. ענין הארה כמו מנוגה נגדו (תהלים יח):

   זרחך. מלשון זריחה:

   אבן עזרא

   והלכו גוים לאורך. כי מנהג מי שהוא בחשך לראות היושבים באור:

4. (ד)שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַנָה

   מצודת דוד:שאי. את ירושלים שאי עיניך מסביב וראי איך כל אנשיך נקבצו ובאו אליך: על צד תאמנה. כל אחת מהן תהיה מגודלת על צד המלכים ובחיקם וכמה שכתוב והיו מלכים אומניך (לעיל מט):

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   על צד. הדרך לשאת הקטן על צדו:

   תאמנה. ענין גידול בנים קטנים כמו ויהי אומן את הדסה (אסתר ב):

   רש"י

   על צד תאמנה. על גססין, כסלים של מלכים תהיינה אמונות:

   אבן עזרא

   כולם. רמז על בניך ובנותיך שיזכירם, ויתכן להיות כלם סימן המלכים:

   תאמנה. מגזרת ויהי אומן את הדסה (אסתר ב' ז'):

5. (ה)אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי־יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ

   מצודת דוד:אז תראי. את בניך באים מכל צד ויאיר פניך מרוב השמחה: ופחד. דרך האדם להיות נבהל וכאלו מפחד בבוא אליו טובה פתאום: ורחב. יתרחב לבך בעבור רוב הטובה והשמחה: כי יהפך. המון עושר העכו״ם השוכנים בפאת המערב יתהפך לבא לך חיל וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   תראי. מלשון ראיה:

   ונהרת. ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג׳:ד׳) המון. ענין רבוי כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה׳:ט׳):

   ים. פאת מערב:

   חיל. ענין עושר כמו חיל בלע (איוב כ):

   רש"י

   אז תראי ונהרת. בכן תחזין ותנהרין:

   ופחד ורחב לבבך. ויתמה וירחב לבך:

   כי יהפך עליך המון ים. ארי יתחלף ליך עותר מערבא:

   חיל גוים. נכסי דפלחי כוכביא:

   אבן עזרא

   אז תיראי. והטעם כאשר יבאו המלכים אליך ויביאו בניך, אז תיראי כאדם שיפחד בבא לו תשועה ודבר שלא עלה על לב, כאשר יקרא למצא אבדה:

   ונהרת. תרוצי פה ופה:

   ופחד. והנה יהיה פחד מעורב עם שמחה, וזאת רחב לבבך, הפך הצרה:

   כי יהפך עליך המון ים. או טעם תיראי מרוב המון שיהפך עליך:

   חיל גוים. ביבשה:

6. (ו)שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ

   מצודת דוד:שפעת גמלים. רבוי גמלים יביאו לך למנחה ויכסו הארץ: בכרי מדין. גמלים בחורים הבאים ממדין ועיפה: כולם משבא יבואו. כל בני שבא יבואו אליך וישאו עמהם זהב ולבונה למנחה לה׳ ובבואם לארצם יבשרו ויספרו תהלות ה׳:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   שפעת. ענין רבוי כמו משפעת סוסיו (יחזקאל כו):

   בכרי. גמלים בחורים כמו בכרה קלה (ירמיה ב):

   ולבונה. שם מין בושם הוא מסממני הקטורת:

   יבשרו. ענין ספור חדשות:

   רש"י

   שפעת. רוב:

   בכרי מדין. הוגני מדין הם גמלים בחורים וכן בכרה קלה (ירמיה ב):

   ועיפה. גם הם מבני מדין עיפה ועפר (בראשית כ״ה:ד׳):

   אבן עזרא

   שפעת. חבורה, כמו שפעת (מים) אני רואה (מלכים ב' ט' י"ז):

   בכרי. הבי"ת משרת, מגזרת שלחו כר (ישעיהו ט"ז א'), ישאו דורון:

7. (ז)כָּל־צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל־רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר

   מצודת דוד:כל צאן קדר. הצאן שבארץ קדר המה מובחרים: יקבצו לך. יאספו להביאם אליך: אילי נביות. האילים שבנביות המה מובחרים: ישרתונך. יהיו לך לצרכך: יעלו וכו׳. הוא כמו הפוך יעלו על מזבחי לרצון כמו כל תשא עון (הושע י״ד:ג׳) ורבים כמוהו: ובית תפארתי. זהו בהמ״ק: אפאר. כי האומות יביאו שמה מנחת כסף וזהב:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   נביות. שם מקום ישבו שם מבני ישמעאל כמ״ש בכור ישמעאל נביות (בראשית כ״ה:י״ג) ישרתונך. יהיו לצורכך וכמוהו את בגדי השרד לשרת בקודש (שמות ל״ה:י״ט):

   רש"י

   אילי נביות. דכרי נביות:

   אבן עזרא

   ישרתונך. הטעם יהיו לצרכך, וכמוהו את בגדי השרד לשרת בקדש (שמות ל"ה י"ט), הם בגדי הנסיעה:

   יעלו על רצון מזבחי. והנה על ימשוך אחר עמו וכן הוא על מזבחי:

8. (ח)מִי־אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶם

   מצודת דוד:מי אלה. כאלו הבריות ישאלו על בני הגולה מי אלה אשר ממהרים לשוב כעפיפת הענן וכיונים הממהרים לעוף אל ארובותיהם הם חלונות השובך:

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   כעב. כענן:

   תעופינה. מלשון עפיפה ופריחה:

   ארובותיהם. מלשון ארובה וחלון כמו וארובות השמים (בראשית ז׳:י״א) ור״ל חלונות השובך והוא מקום מדורם:

   אבן עזרא

   מי אלה. הטעם על הבנים, והנה קומי אורי [לעיל א'] ידבר עם ציון:

   אל ארובותיהם. הם החלונות ששם קנם:

9. (ט)כִּי־לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ

   מצודת דוד:איים יקוו. יושבי איי הים יאספו לבוא אלי והאניות ההולכות על ים תרשיש הם יתעוררו בראשונה להתאסף ולהביא בניך וכו׳: כספם וכו׳. להביא מנחה לה׳: לשם ה׳. כ״ז יהיה בעבור פרסום שם ה׳: ולקדוש ישראל. כפל הדבר במ״ש: כי פארך. אשר נתן לך פאר והדר וחשיבות:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   יקוו. ענין אסיפה כמו יקוו המים (בראשית א):

   ואניות. ספינות:

   רש"י

   בראשונה. כמו כבראשונה בימי שלמה כעניין שנא' (מלכים א י׳:כ״ב) כי אני תרשיש למלך בים אחת לשלש שנים תבא אני תרשיש וגו', תרשיש שם הים:

   לשם ה' אלהיך. שנקרא עליך כי ישמעו שמעו ושם גבורתו ויבואו:

   כי פארך. נתן לך פאר:

   אבן עזרא

   כי לי איים יקוו. שאתן להם שכר טוב:

   ואניות תרשיש כבראשונה. והזכיר תרשיש כי היא קרובה לארץ:

   כספם וזהבם. והנה הטעם כי לי איים יקוו, כי לא יתנון להם ישראל שכר, והנה הוא מפורש לשם יי אלהיך:

   והנה פארך. בא בקמץ גדול תחת קטן בעבור היותו סוף פסוק:

10. (י)וּבָנוּ בְנֵי־נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ

    מצודת דוד:חומותיך. חומות הערים: ישרתונך. ישמשו אותך: כי בקצפי. ר״ל כל הבאה עליך לא היה בדרך הטבע כי לשעבר הכיתי אותך בקצפי ולזה היית בתכלית השפלות ועתה רחמתי אותך ברצוני הטוב ולזה תמשול ממשל רב:

    עוד פירושים על פסוק י: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    בקצפי. מלשון קצף וכעס:

    רש"י

    וברצוני. ובהריצותי לך אימונ"א פייזמנ"ט בלע"ז:

    אבן עזרא

    ובנו וגו'. אפילו בני ישראל לא יבנו חומות ירושלם כאשר לא בנו הבית, כי אם הגוים:

11. (יא)וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים

    מצודת דוד:ופתחו וכו׳. יהיו פתוחים ועומדים: יומם וכו׳. כפל הדבר במ״ש: חיל גוים. עושר העכו״ם:

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י, אבן עזרא

    רש"י

    ופתחו שעריך תמיד. ל' פתוח ממשקולת ל' כבד ע"ש שפתיחתן פתיחת עולם פתיחת תמיד כמו שבר מל' שבירה כך מלשון פתיחה טי"ש אובירט"ש בלע"ז:

    אבן עזרא

    ופתחו. יש אומרים החירק תחת שורק, ויש אומרים כי ופתחו שב אל בני נכר, ואיננו רחוק, והנה הטעם ידוע, להביא אליך חיל גוים ביום גם בלילה:

    ומלכיהם. שהיו נוהגים יובאו נהוגים, כטעם לאסור מלכיה' בזקי' (תהלים קמ"ט ח'):

12. (יב)כִּי־הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון, אבן עזרא

    מצודת ציון

    חרב יחרבו. מלשון חורבן:

    אבן עזרא

    חרוב יחרבו. מגזרת חרב, החרב נחרבו המלכים (מלכים ב' ג' כ"ג), ויש אומרים מלשון חרבן, והראשון הוא נכון:

13. (יג)כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד

    מצודת דוד:כבוד הלבנון. האילנות הנכבדים שביער הלבנון יביאו אליך והם ברוש תדהר ותאשור כולם יחדיו: לפאר. לבנות בהם מקום מקדשי בנין מפואר: ומקום רגלי אכבד. בית המקדש יבנה בנין מכובד ואחז במשל כאלו המקום יושב על הכסא אשר בשמים ורגליו יורדים לנוח בבה״מ כמו והשתחוו להדום רגליו (תהלים צט):

    עוד פירושים על פסוק יג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    הלבנון. שם יער בארץ ישראל:

    ברוש וגו׳. שמות מיני אילנות חשובים:

    רש"י

    ברוש תדהר ותאשור. מיני עצי יער לבנון:

    אבן עזרא

    כבוד הלבנון. והנה פי' האילנים הנכבדים בלבנון, ברוש תדהר ותאשור יחדו:

    לפאר. לבנות בית השם:

14. (יד)וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל־כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל־מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

    מצודת דוד:שחוח. בכפיפה ובהכנעה: על כפות רגלך. ר״ל עד סמוך לארץ: עיר ה׳. עיר של ה׳ ציון של קדוש ישראל וכפל הדבר במ״ש:

    עוד פירושים על פסוק יד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    שחוח. ענין כפיפה והשפלה כמו תחתיו שחחו עזרי רהב (איוב ט׳:י״ג):

    מעניך. מלשון עינוי:

    כפות רגליך. כמו שנקרא שטיחת היד כף היד כן נקרא שטיחת הרגל כף הרגל:

    מנאציך. ענין בזיון כמו נאצו האנשים את מנחת ה׳ (ש״א ב):

    רש"י

    ציון קדוש ישראל. ציון דאיתרעי בה קדישא דישראל ציון של קדוש ישראל:

    אבן עזרא

    והלכו. שחוח, שם:

    וקראו לך עיר יי. והנה לעד [כי] קומי אורי אמר על ציון:

    עיר. ימשך עצמו ואחר עמו וכן הוא ציון עיר קדוש ישראל. כמו אל באפך תוכיחני (תהלים ו' א'):

15. (טו)תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר

    מצודת דוד:תחת. במקום שהיית עזובה ולא היה מי מתחבר עמך והיית שנואה לכולם ואין מי עובר בארצך לשאול לשלום לך: ושמתיך. במקום זה אשים אותך להיות מושלת עד עולם ולהיות מלאה משוש בכל ימי הדורות:

    עוד פירושים על פסוק טו: מצודת ציון, אבן עזרא

    מצודת ציון

    תחת. במקום:

    לגאון. ענין ממשל רב:

    משוש. ענין שמחה:

    אבן עזרא

    עזובה. בהיותה חרבה:

    משוש דור ודור. הטעם משוש שלא יפסק:

16. (טז)וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב

    מצודת דוד:וינקת. הוא דרך משל לומר שתאכלי טוב האומות: ושד וכו׳. כפל הדבר במ״ש וידעת. אז תכיר שלא במקרה בא הדבר רק הוא בעבור שאני ה׳ מושיעך ואביר יעקב הוא גאלך:

    עוד פירושים על פסוק טז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    וינקת. מלשון יניקה:

    ושוד. מלשון שדים:

    תינקי. מלשון יניקה:

    אביר. ענין חוזק:

    רש"י

    ושד מלכים. ל' שדים ותינקי יורה עליו:

    אבן עזרא

    וינקת חלב גוים. הטעם ממון שיתנו מס:

    ושוד מלכים. מגזרת שדים (ישעיהו ל"ב י"ב), כי משקלי השמות משתנים:

17. (יז)תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה

    מצודת דוד:תחת הנחושת. במקום הנחושת שנטלו האומות ממך אביא במקומו זהב וכו׳: ושמתי פקודתך שלום. ר״ל תחת הפקידים שהיו נותנים עליכם לגבות המס אשים עליך שלום כי לא יבואו עוד בתגר לגבות המס כי אם יבואו לשאול בשלומך: ונוגשיך. במקום הנוגשים את הכסף יבואו לעשות עמך צדקה:

    עוד פירושים על פסוק יז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    פקדתך. מלשון פקיד וממונה:

    ונגשיך. ענין הלחץ לקחת הכסף כמו נגש את הכסף (מ״ב כ״ג):

    רש"י

    תחת הנחשת. שנטלו ממך:

    ושמתי פקודתך שלום. ואשוי פרנסך שלם ושלטוניך בזכו:

    פקודתך. פקידים שלך, ורבותינו אמרו הפקודות שבאו עליך בגלותך והנוגשים שדחקוך יהיו לך לשלום ולצדקה:

    אבן עזרא

    תחת הנחשת אביא זהב. אשים בלב הגוים שיביאו הזהב, והנכון שאביא לך שכר זהב, והנה הנחשת נכבד מהברזל על [כן] תחתיו זהב כנגדו:

    ושמתי פקודתך. אנשי פקודתך, כמו פקיד, והם החולקים המס:

    [שלום]. שיקחוהו בשלום:

    ונוגשיך [צדקה]. בצדקה:

18. (יח)לֹא־יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה

    מצודת דוד:לא ישמע וכו׳. מן הצר הצורר כי לא יהיה עוד: שוד וכו׳. כפל הדבר במ״ש וקראת. לא תקראי עוד על חומותיך ובשעריך קול מלחמה כי אם תקראי קול ישועת ה׳ ותהלתו:

    עוד פירושים על פסוק יח: מצודת ציון, אבן עזרא

    מצודת ציון

    חמס. עושק וגזל:

    שוד. מלשון שדידה וגזל:

    תהלה. ענין שבח:

    אבן עזרא

    לא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר. הטעם כפול:

    וקראת. יש אומר' כמו וקראת אתכם הרעה (דברים ל"א כ"ט), ויש אומרים מלשון קריאה, כי הישועה תקרא אל חומותיך, והנכון שמלת וקראת לנכח ציון, כי חומותיך תקראם ישועה, והעד ושעריך תהלה, והנה וקראת ימשוך אחר עמו כמשפט:

19. (יט)לֹא־יִהְיֶה־לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא־יָאִיר לָךְ וְהָיָה־לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ

    מצודת דוד:לא יהיה לך. ר״ל לא תהיה צריך לאור השמש להאיר לך ביום: ולנוגה. לזריחת הירח לא תצטרך להאיר לך בלילה: והיה לך ה׳. אבל אור השכינה יהיה לך לאור עולם ביום ובלילה: לתפארתך. תתפארי בכבוד ה׳:

    עוד פירושים על פסוק יט: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    ולנוגה. ענין זהירה וזריחה:

    רש"י

    לא יהיה לך עוד. לא תצטרכי לאור השמש:

    אבן עזרא

    לא וגו'. לא תצטרכי לאור השמש בעבור אור השכינה:

    לאור עולם. יומם ולילה:

20. (כ)לֹא־יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְהוָה יִהְיֶה־לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ

    מצודת דוד:לא יבא. לא ישתקע עוד שמשך וירחך לא יכניס אורו לבל יאיר לך ר״ל לא תבטל מלכותך וממשלתך: כי ה׳ וכו׳. ר״ל הואיל ומה׳ בא הממשלה א״כ יהיה לאור עולם ולא תבוטל עוד: ושלמו. יתמו ויגמרו ימי אבלך כי לא תתאבלי עוד:

    עוד פירושים על פסוק כ: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    לא יבוא. לא ישקע כמו כי בא השמש (בראשית כ״ח:י״א):

    יאסף. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט):

    ושלמו. ענין גמר:

    רש"י

    לא יאסף. לשון אספו נגהם (יואל ב) הכניסו אורם:

    אבן עזרא

    לא וגו'. זה השמש לא יבוא וירח אשר לא יאסף, והטעם כי בהתחברו עם השמש אז יעדר אור מהארץ:

    ושלמו ימי אבלך. כי האבל ישב בחשך:

21. (כא)וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר

    מצודת דוד:ועמך. העם הנשאר בך יהיו כולם צדיקים כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח: לעולם יירשו ארץ. הם ירשו הארץ לעולם ולא יגלו עוד ממנה: נצר מטעי. הענף אשר נטעתי מעשה ידי הוא ויש מה להתפאר בו ר״ל העם אשר בחרתי אתפאר בו כי יהיו צדיקים ותמימים:

    עוד פירושים על פסוק כא: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    נצר. ענף כמו ונצר משרשיו יפרה (לעיל יא):

    מטעי. מלשון נטיעה:

    רש"י

    להתפאר. שאהיה מתפאר בם פורוונטי"ר בלע"ז:

    אבן עזרא

    נצר. כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו י"א א'):

    מעשה ידי להתפאר. כדרך בן אדם שישמח במעשיו בהיותם מתוקנים:

22. (כב)הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה

    מצודת דוד:הקטן. השבט הקטן יתרבה עד אלף פעמים ככה: והצעיר. כפל הדבר במ״ש: אני ה׳. אשר היכולת בידי לכן בבוא עת הגאולה אמהר להרבות הקטן לאלף והצעיר לגוי עצום:

    עוד פירושים על פסוק כב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    והצעיר. הקטן כמו ורב יעבוד צעיר (בראשית כה):

    עצום. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיה טו):

    בעתה. מלשון עת וזמן:

    אחישנה. ענין מהירות כמו אחישה מפלט לי (תהלים נה):

    רש"י

    בעתה אחישנה. זכו אחישנה לא זכו בעתה:

    אבן עזרא

    הקטן. המשפחה הקטנה שמספרם מעט תהיה לאלף:

    בעתה. בגעת עת הישועה, והנכון שהוא דבק עם הקטן יהיה לאלף, והנה אחיש לעשות לשום מצעיר לגוי עצום, כדרך ואעשך לגוי גדול (בראשית י"ב ב'):