ישעיהו פרק ד׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ

   מצודת דוד:והחזיקו. ארז״ל נ״נ גזר על עמו שלא יאנסו הנשואות לאיש ועל שיתרבו האלמנות יחזיקו שבע נשים באיש אחד להנשא לו: לאמר. וכה תאמרנה אל תחוס לדאוג על צורך הספוק והמזון כי נאכל לחמנו ונלבש שמלתנו ואין לנו עליך כלום רק יקרא שמך עלינו לומר שאתה בעל שלנו ואנו נשואות לך: אסוף. כנוס החרפה מאתנו שלא יאנסו אותנו חיל נ״נ:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   והחזיקו. ענין אחיזה:

   אסוף. הכנס כמו ואין איש מאסף (שופטים י״ט:ט״ו):

   רש"י

   והחזיקו. ויאחזו:

   שבע נשים באיש אחד. מרוב אלמנות רבות, באיש אחד מבקשות ממנו שישא אותן:

   אסוף. הטמן חרפתנו כמו ואספתו אל תוך ביתך (דברים כ״א:י״ב) שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ומ"א נבוכדנאצר גזר שלא יבעלו א"א שלא יענשו לכן היו מבקשות שיהא עליהן שם אישו':

   אבן עזרא

   והחזיקו שבע. הטע' רוב בעבור ימי השבוע, כל זה בעבור שימותו הזכרים במלחמה:

2. (ב)בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל

   מצודת דוד:ביום ההוא. ר״ל אחר שיתמרק עון ישראל בקושי ובמרבית היסורים אז תהיה גאולה שלמה ויהיה צמח ה׳ להדר ולכבוד והוא משיח בן דוד הנקרא צמח כמש״ה והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיהו כ״ג:ה׳): ופרי הארץ. גם זה על המשיח יאמר: לפלטת ישראל. להנשארים שחסו במקום ועמדו באמונתם:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   לצבי. להדר ויופי כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז):

   לגאון. לממשל רב וכן לפני שבר גאון (משלי ט״ז:י״ח):

   לפליטת. לשארית:

   רש"י

   ביום ההוא. לאחר שיכלו נוי תכשיטי הנואפות והנבלות לא תכלה (ס"א לא תסולה) עוד צבי נוי כבודם באלה:

   יהיה צמח ה'. לכם לנוי:

   לצבי ולכבוד. הם הצדיקים הנשארים בם והחכמים תלמידי התורה בהם יתלו את צבי כבודם:

   ופרי הארץ. הם בני הצדיקים פרי עץ חיים הם יהיו לגאון ולתפארת אשר בהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל צבי. הוא נוי דבר צביון שיש חפץ בו:

   אבן עזרא

   ביום. צמח יי', יש אומרים על חזקיהו, והנכון בעיני שהם צדיקי ירושלם שימלטו:

   לצבי. כמו צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ, ו'), כמו הדר, ויש אומרים שהוא מגזרת ארמית למאן די יצבי יתננה (דניאל ד' י"ד), ור' משה הכהן פירש צמח כמשמעו, שהשם יתן ברכה בצמח ובפרי:

3. (ג)וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל־הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם

   מצודת דוד:הנשאר בציון. הנשאר מישראל ישב בציון, והנותר מהם ישכון בירושלים וכפל הדבר במ״ש: יאמר לו. על כל הנשאר יאמר עליו שהוא קדוש: כל הכתוב. כל מי שכתוב בספר להיות חי בעולם הנצחי ישכון בירושלים:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא

   רש"י

   והיה הנשאר. בהם בציון יתיישבו:

   והנותר. בכל מקום ישכנו בירושלים:

   קדוש יאמר לו. כולם יהיו צדיקים וא"ת צדיקים המתים לפני אותו היום אבד כבודם ת"ל כל הכתוב לחיי העוה"ב יהיו בירושלים כת"י:

   אבן עזרא

   והיה. כל הכתוב לחיים בירושלם. אפרשנו בספר תרי עשר בפסוק אז נדברו (מלאכי ג טז):

4. (ד)אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת־צִיּוֹן וְאֶת־דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר

   מצודת דוד:אם רחץ אד׳. ר״ל הדבר הזה יהיה כאשר ירחץ ה׳ את צואת וכו׳ ר״ל כשיסיר מהם לכלוכי העון: דמי ירושלים. דם הנקי הנשפך בה: ברוח משפט. בחוזק משפט יסורין ור״ל כמו הרוח הזה מייבש את הלחלוחית כן ימרקו היסורין לחלוחית העון: וברוח בער. ביסורין יבער החטאים מן העולם:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   אם. ענינו כמו כאשר וכן ואם יהיה היובל (במדבר ל״ו:ד׳):

   צואת. מל׳ צואה ויאמר על עבירות מגונות:

   ידיח. מלשון הדחה ושטיפה:

   בער. ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי בעשא (מ״א י״ו):

   רש"י

   אם רחץ. כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן (איוב ח׳:י״ח) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו, עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט):

   צואת. תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע"י יסורין וביעור מן העולם:

   ידיח. ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה (יחזקאל מ׳:ל״ח):

   ברוח משפט. ע"י יסורין טלנ"ט בלע"ז שיעלה על רוחו לשפוט אותם:

   וברוח בער. לבערם מן העולם בער כמו לבער דישקומבמ"ט בלע"ז ל' פעול הלוך:

   אבן עזרא

   אם. כטע' כי, או טעמו קדוש יאמר לנותר אם רחץ השם כך מציון:

   ידיח. כמו ידיחו את העולה (יחזקאל מ' ל"ח) כמו ירחצו:

   ברוח בער. מגזרת ובערת הרע (דברים כ"א כ"א):

5. (ה)וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל־מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל־כָּל־כָּבוֹד חֻפָּה

   מצודת דוד:וברא וכו׳. אז יברא ה׳ ענן חדש להיות שוכן ביום על כל מקומות המוכן לשבת אשר המה בהר ציון: ועל מקראיה. על האנשים הקרואים לבוא בהמה: ועשן וכו׳. לילה כל אלה ישכנו עליהם בלילה: ונגה אש להבה. הארת להבת אש: כי על כל וכו׳. מלבד הכבוד שיהיה להם אז יהיו כל אלה לחופף עליהם להגן מן האומות:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   מכון. מל׳ הכנה:

   מקראיה. הקרואים והמזומנים לבוא בה:

   ונוגה. הארה וזריחה:

   חופה. ענין מכסה:

   רש"י

   ועל מקראיה. הקרואים בתוכה:

   ענן יומם ועשן. להגין עליהם מן האומות:

   כי על כל כבוד. האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה:

6. (ו)וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר

   מצודת דוד:וסוכה תהיה. הענן הזה יהיה לסוכך עליה להיות לצל ביום להציל מחורב ושרב השמש: מזרם. משטיפת המים והוא דרך משל לומר שיגין עליהם לבל תשיגם יד האויב:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   מחורב. ענין יובש כמו ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל׳:י״ב) ור״ל משרב וחום המביא היובש:

   מזרם. ענין שטיפת ומרוצת המים:

   רש"י

   וסוכה תהיה לצל וגו'. מחורב להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם:

   ולמחסה. ל' כיסוי:

   ולמסתור. להסתר בה:

   מזרם. אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיהו כ״ג:י״ט) במס' חגיגה:

   וממטר. מטר היורד על הרשעי' כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהילים י״א:ו׳):