ישעיהו פרק ל״א

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל־סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל־רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי־עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ

   מצודת דוד:הוי. אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים: היורדים למצרים. לבקש עזרה מול סנחריב: ועל סוסים ישענו. בטחונם היה על הסוסים הקלים הבאים ממצרים: על רכב כי רב. על המרכבות אשר רבו ועל מרבית הפרשים רוכבי הסוסים ולא שעו. לא פנו לבטוח על ה׳:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   ישענו. ענין בטחון וסמיכה:

   פרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:

   עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו ט״ו:ח׳):

   ולא שעו. ולא פנו וכן ישעה האדם על עושהו (לעיל יז):

   רש"י

   הוי. על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י״ז:ד׳):

   ועל סוסים. הבאים משם שהם קלים לרוץ:

   ישענו. (כמו ולא שעו אל קדוש ישראל) כמו שעשה חזקיה שנ' (מלכים ב י״ח:ה׳) בה' אלהי ישראל בטח וימרוד במלך אשור:

   אבן עזרא

   הוי. כמו אוי, ליורדים מצרים שלא ראו זאת התשועה והלכו להנצל, ושם ימותו:

   ולא שעו. שלא הרפו עצמם לבטוח בשם, מגזרת שעו מני (ישעיהו כ"ב ד'), והאומר כי שעו חסר נו"ן איננו נכון:

2. (ב)וְגַם־הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת־דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל־בֵּית מְרֵעִים וְעַל־עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן

   מצודת דוד:וגם הוא חכם. אם הם נתחכמו לבטל הרעה המיועדת ע״י עזרת מצרים הנה גם הוא חכם להפר עצתם ויביא את הרעה ולא יסיר דבריו אשר גזר עליהם על ידי הנביאים: וקם על בית מרעים. האל יקום על ישראל שהם בית מרעים ויביא עליהם הרעה וגם יקים על אנשי עזרתם הם מצרים פועלי האון:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   מרעים. רשעים:

   רש"י

   ואת דבריו לא הסיר. אשר אמר והשיבך ה' מצרים באניות (דברים כ״ח:ס״ח) מדה כנגד מדה שאמרתי לך (שם) לא תוסיף עוד לראותה ואתה הלכת מדעתך סופך לילך בגלות על כרחך:

   וקם. על עשרת השבטים שהם בית מרעים ועל מצרים אשר הם להם לעזרה:

   אבן עזרא

   וגם. גם השם ידע מחשבותם והביא רע עליהם:

   ואת דברו לא הסיר. לא בטל:

3. (ג)וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא־אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא־רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן

   מצודת דוד:ומצרים. ר״ל מהו הבטחון הזה הלא מצרים אדם ולא אל: וה׳ יטה ידו. להכות בהם: וכשל עוזר. אלו מצרים שרצו לעזור לישראל כי גם הם יפלו ביד אשור: ונפל עזור. אלו ישראל שחשבו להיות נעזרים במצרים: ויחדו. העזר והעזור יכלו מן העולם:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   רוח. כן נקרא המלאך וכן ה׳ אלהים שלחני ורוחו (לקמן מח):

   רש"י

   יטה ידו. שהקב"ה סומך הכל בידו וכשיטה אותה יפלו כזה שאוחז דבר בכפו וכשהוא מרכין כפו הוא נופל כך ומדרש אגדה וי"ת ירים יד מחת גבורתיה:

   אבן עזרא

   ומצרים. ולא רוח. מלאך כמו יי אלהים שלחני ורוחו (ישעיהו מ"ח ט"ז):

   ידו. מכתו:

   ויחדו. מצרים והבורחים אליהם, והטעם כי מלך אשור השחית מצרים בבואו אל ירושלם:

   יכליון. שלם כמו יחסיון (תהלים ל"ו ח'):

4. (ד)כִּי כֹה אָמַר־יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל־טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל־הַר־צִיּוֹן וְעַל־גִּבְעָתָהּ

   מצודת דוד:כי כה אמר ה׳ וכו׳. ר״ל אז ידעו שהכל בהשגחה כי ירושלים שבטחה בי לא תפול ביד אשור וכאשר מסיים והולך והם יפלו בידו: כאשר יהגה. כמו האריה ההומה כשעומד על טרפו אשר אם יתאספו עליו אסיפת רועים הנה לא יפחד מקולם ולא יכנע מהמונם הרב לעזוב טרפו כן ירד ה׳ להגן על הר ציון ולהחנות צבאו שמה ולא יחוש להמון העמים ואמר בלשון הנהוג בבני אדם:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   יהגה. ענין המיה כמו וכיונים הגה נהגה (לקמן נט) והושאל על שאגת האריה:

   והכפיר. שם משמות האריה והוא אריה בחור:

   יקרא. ענין אסיפה כי על ידי קריאה יתאספו המתאספים כמו ויזעק ברק את זבולון (שופטים ד׳:י׳):

   עליו. בעבורו:

   מלא. ענין אסיפה כמו יחד עלי יתמלאון (איוב ט״ז:י׳):

   לא יחת. לא יפחד כמו ואל תחת (יהושע א):

   ומהמונם. ענין רבוי אנשים כמו על ההמון הזה (דה״ב לד):

   יענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני (שמות י׳:ג׳):

   לצבוא. ענין חיל אנשי מלחמה:

   גבעתה. מל׳ גבעה והר:

   רש"י

   כאשר יהגה. המיית קול כמו וכיונים הגו נהגה (לקמן נט):

   אשר יקרא עליו מלא רועים. יאספון עליו בקריאת קול המון:

   מלא רועים. אסיפת רועים וכן קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳) וכן יחד עלי יתמלאון (איוב ט״ז:י׳) כולם ל' קיבוץ:

   לא יענה. לא יכנע לא יעשה עצמו עני וכן לענות מפני (שמות יא) וכן וענה גאון ישראל (הושע ה׳:ה׳):

   כן ירד. ולא יפחד מהמון האומות:

   אבן עזרא

   כי. יהגה, כטעם ישאג:

   אשר יקרא. זה אל זה להתחבר להלחם עם האריה:

   מלא. כלם, שלא יחסר רועה שלא יבא:

   ומהמונם לא יענה. מגזרת עני (דברים כ"ד י"ב) גם לענות (שמות י' ג'), וכמוהו זמיר עריצים יענה (ישעיהו כ"ה ה'):

   ירד. רמז למלאך:

5. (ה)כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל־יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט

   מצודת דוד:כצפרים עפות. כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה׳ להגן על ירושלים: גנון והציל. יגן עליהם ויצילם: פסוח והמליט. בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   כצפרים. כן יקרא העופות כולן:

   עפות. מל׳ עפיפה ופריחה:

   פסוח. ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה׳ על הפתח (שם יב):

   והמליט. ענין הצלה והשמטה מן הצרה:

   רש"י

   פסוח. דילוג ויש עוד לפותרו לשון חייס:

   והמליט. יוציא את ישראל מן הצרה ל' המלטה אישקמוציי"ר בלע"ז:

   אבן עזרא

   כצפרים. מלת צפרים נקבה, ואם היא במ"ם כפילגשים לעולם לשון נקבה, על כן עפות:

   עפות. שם תואר בפועל כמו רצות ושבות (יחזקאל א' י"ד):

   יגן. יסתיר מגזרת מגן (בראשית ט"ו א'), והטעם על בני הצפרים שיגנו עליהם ויצילום:

   והציל. שם הפועל אף על פי שהוא בחירק:

   פסוח. מגזרת ופסח יי על הפתח (שמות י"ב כ"ג):

6. (ו)שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

   מצודת דוד:שובו וכו׳. אתם בני ישראל שובו למי שהעמקתם מחשבות היאך לסור ממנו ר״ל שובו לה׳ אשר סרתם ממנו:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא

   רש"י

   שובו. למי שהעמקתם מחשבות היאך לסור ממנו וסרתם מעליו עתה שובו אליו:

   אבן עזרא

   שובו. אלה דברי הנביא שובו לשם אתם בני ישראל שהעמקתם לו סרה, מגזרת סורר (דברים כ"א י"ח):

7. (ז)כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא

   מצודת דוד:כי ביום ההוא. חוזר למעלה לומר שובו עד לא נעשה הנס כי אחר הנס ימאס כל איש אלילי כספו אשר עשו לכם ידיכם לעבדם ולחטוא בהם ובהיות כן לא תהיה התשובה חשובה כ״כ לכן מהרו בתשובה עד לא יבא הנס:

   עוד פירושים על פסוק ז: אבן עזרא

   אבן עזרא

   כי. ידיכם, רמז לעושים:

   וטעם חטא. שאין חטא למעלה ממנו:

8. (ח)וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא־אִישׁ וְחֶרֶב לֹא־אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לוֹ מִפְּנֵי־חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ

   מצודת דוד:ונפל אשור. ר״ל אחר התשובה יבוא הנס אשר יפול אשור בחרב לא של איש כי אם בחרב המלאך: וחרב וכו׳. כפל הדבר במ״ש: ונס לו. כשיראה מלך אשור את המגפה ינוס לו כמפני חרב: ובחוריו למס יהיו. הנשארים מחילו ימס לבבם מפחד:

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   תאכלנו. ענין השחתה:

   ונס. ענין בריחה:

   למס. מל׳ המסה והמגה:

   אבן עזרא

   ונפל. בחרב לא איש רק ביד המלאך וחרבו השלופה, ואם הוא כדרך משל להבין השומעים:

   ובחוריו. הנמלטים ילקחו בדרך:

9. (ט)וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר־אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם

   מצודת דוד:וסלעו. חזקו יעבור ממנו וילך לו מרוב הפחד: וחתו מנס שריו. שריו יפחדו כאשר יתפחדו אנשים מנושא הנס הנראה למרחוק וראשון לכל אנשי הצבא: אשר אור לו בציון. אשר הכין שם שלהבת ותנור אש לשרוף בהם מחנה אשור והוא דרך משל:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   וסלעו. ר״ל החוזק כסלע:

   ממגור. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):

   וחתו. ענין פחד:

   מנס. כלונס ארוך אשר ינשא בצבא:

   אור. שלהבת כמו אור לשבת נגדו (לקמן מז):

   רש"י

   וסלעו ממגור יעבור. וחזקו מרוב פחד יחלוש:

   וחתו מנס. מפני הניסים שיראו שהקב"ה עושה לישראל:

   אשר אור לו בציון. שם יהיה האש מוכן לשורפם:

   אבן עזרא

   וסלעו וגו'. יעבור סלעו הוא גבול מלכותו, מרוב פחדו, וזה טעם ממגור, והטעם כי יברח ולא ישען על סלעו, [וחתו] מכל נס שיראו שריו הנמלטים או הנשארים בארצו:

   אור ותנור. רמז למזבח, או דרך משל כאשר הזכיר למעלה ולהב אש אוכלה: