ישעיהו פרק כ׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ

   מצודת דוד:בשנת וכו׳. אז התחיל אשור לעשות גבורות ולכבוש ארצות העמים:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   סרגון. הוא סנחריב כן ארז״ל:

   אבן עזרא

   בשלוח. סרגון. יתכן היותו סנחריב או אחר:

   ואשדוד היתה לפלשתים:

2. (ב)בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ לֵאמֹר לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף

   מצודת דוד:ופתחת השק. כי ישעיה היה מתאבל על גלות עשרת השבטים ולבש השק על מתניו לצער ולאבל ואמר לו המקום שיתיר השק מעל מתניו וישאר ערום כי אותו לבד לבש: הלוך. היה מהלך ערום ויחף:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   לך. הוא ענין זרוז:

   ופתחת. ענין התרה כמו יתרי פתח (איוב ל):

   מתניך. חלציך:

   תחלוץ. ענין שליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כה):

   ויחף. ענין חוסר מנעלים כמו מנעי רגליך מיחף (ירמיהו ב׳:כ״ה):

   רש"י

   ופתחת השק מעל מתניך. ת"י ותיסר סקא בחרצך והדברים מוכיחים שהרי עד עכשיו לא ציוהו לחגור שק שהוא אומר לו להתירה ועוד שהוא אומר ונעלך תחלוץ והוא סימן לאבלות ופי' ופתחת כמו (שמו' לט) מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתרא' חקוקה בבשרו:

   מעל מתניך. למעלה ממתניך:

   ערום. ת"י פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש:

   אבן עזרא

   בעת. ופתחת השק. לאות כי הנביא היה לובש שקל, וזאת שאלה קשה, איך ילך הנביא ערום להיות לאות על מצרים, ואני אפרשנה בתחלת תרי עשר בעזרת השם:

3. (ג)וַיֹּאמֶר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כּוּשׁ

   מצודת דוד:שלש שנים. זהו סימן מה שיהיה בסוף שלש שנים על מצרים ועל כוש:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   שלש שנים. כמו לשלש שנים ותחסר הלמ״ד:

   אות ומופת. פתרון אחד להם והם ענין סימן וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים:

   רש"י

   שלש שנים. ילך כן לאות ולמופת למצרים ולכוש שלסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבי מצרים וגו' למדנו שכבש תרתן את אשדוד שלש שנים לפני מפלתו של סנחרב שהרי מפלתו היתה כשהביא את שבי מצרים ותרהקה מלך כוש לפני ירושלים בקולרין כשבא לצור על חזקיהו:

   אבן עזרא

   ויאמר. אות, ומופת, כמו (יחזקאל כ"ד כ"ד) והיה יחזקאל לכם למפת:

   וטעם שלש שנים. לשלש שנים מהיום או שלש שנים יהיה מצרים ברעה:

4. (ד)כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת־גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם

   מצודת דוד:כן ינהג. כמו שהלך ישעיה כן ינהג וכו׳: וחשופי שת. מגולה עגבות ערות מצרים וכן כוש כי כבר זכר שניהם ואמר מצרים לרוב גנותן שנאמר בהם גודלי בשר (יחזקאל טז):

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   וחשופי. ענינו מגולה כמו מחשוף הלבן (בראשית ל):

   שת. ענין יסוד כמו שתותיה מדוכאים (לעיל יט) והוא שבאדם כמו היסוד בבנין וכן עד שתותיהם (ש״ב י):

   רש"י

   וחשופי שת. כמו חשף שת והיו"ד יתירה כיו"ד חלוני וחורי ושדי:

   שת. בית מוצא הרעי וכן (שמואל ב י׳:ד׳) ויכרות את מדויהם עד שתותיה' וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה:

   אבן עזרא

   כן. גלות כוש, שבאו לעזרם:

   וחשופי. בעבור שהנביא הלך ערום או שהשם חשפם:

   שת. הוא האחור הגזרת עד שתותיהם (שמואל ב' י' ד'):

   ערות מצרים. זאת ערות מצרים, או מלת וחשופי שת מושכת עצמה ואחרת עמה:

5. (ה)וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן־מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם

   מצודת דוד:וחתו. ישראל שהיו מביטים לעזרת כוש והיו מתפארים בבטחון מצרים בבוא מפלתם יחתו ויבושו ממבטם ותפארתם:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   וחתו. ענין שבר:

   רש"י

   וחתו ובשו. כל המביטים ומצפים על עזרת כוש והמתפארים במשען מצרים:

   תפארתם. וונט"ש בלעז:

   אבן עזרא

   וחתו. ישראל הבורחים אל מצרים:

   מכוש מבטם. שעיניהם תלויות אליהם:

   תפארתם. שהיו מתפארין בם:

6. (ו)וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה־כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר־נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ

   מצודת דוד:יושב האי הזה. זהו א״י שהוא בגבול הים: כה מבטנו. כזאת עלתה האומות אשר היינו מביטים אליהם לעזרה אשר חשבנו לנוס אליהם להנצל ממלך אשור: ואיך נמלט אנחנו. אם כך עלתה בהם ולא יכלו למלט את עצמם איך נמלט אנחנו בעזרתם:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   כה. כמו כן:

   נסנו. מלשון ניסה ובריחה:

   רש"י

   יושב האי הזה. ארץ ישראל שהיו נשענים על פרעה לעזרה:

   האי. לשון איי הים:

   אבן עזרא

   ואמר. היושב באיי הים סביבות מצרים מישראל:

   הנה. כן אירע לאלה שנסנו אליהם: