ישעיהו פרק ב׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

   עוד פירושים על פסוק א: אבן עזרא

   אבן עזרא

   הדבר. זאת נבואה אחרת, גם היא דבקה, כי ציון עתה תפדה מיד סנחריב, ועוד יבוא עת שתהיה לה מעלה גדולה:

2. (ב)וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם

   מצודת דוד:באחרית הימים. בימי המשיח: הר בית ה׳. ההר שיעמוד עליו בית המקדש: בראש ההרים. בהר החשוב והראש שבכל ההרים: ונשא. ינשא במעלה וחשיבות:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   נכון. מוכן ומתוקן:

   ונהרו. ר״ל ימשכו אליו כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה׳ (ירמיהו ל״א:י״ב):

   רש"י

   באחרית הימים. לאחר שיכלו הפושעים:

   נכון. מתוקן:

   בראש ההרים. בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים:

   ונשא מגבעות. יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור:

   ונהרו. יתקבצו ימשכו אליו כנהרות:

   אבן עזרא

   והנה אמר באחרית הימי'. והם ימי המשיח שהם אחרית ימי עולם. והיה וגו'. והנה לא היו ימים אחרי ישעיהו שלא היו שם מלחמות והנה זה כתוב בספר בן גוריון ובספרי פרס ומדי (נ"א ורומי), כי המלחמה לא שקטה בבית שני ועוד הכתוב העיד ולא ילמדו עוד:

   [נכון וגו']. ידענו כי הר הבית לא יהיה נשא, רק פירושו, נכון יהיה הר הבית, שירוצו אליו מארבע הפאות כאלו הוא נשא מכל הגבעות:

   ונהרו. מגזרת נהר בעבור מרוצתו:

3. (ג)וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם

   מצודת דוד:והלכו. עם לעם: ואמרו. אלו לאלו: ויורנו. המקום ילמד אותנו ע״י יודעי התורה: מדרכיו. מה מדרכיו: כי מציון. כי התורה האמתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   לכו. הוא ענין לשון זרוז:

   ויורנו. ענין למוד:

   רש"י

   אל בית אלהי יעקב. לפי שהוא קראו בית אל לפיכך יקרא על שמו אבל אברהם קראו בהר ה' יראה יצחק קראו שדה לשוח בשדה:

4. (ד)וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה

   מצודת דוד:ושפט. ר״ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין האומות בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעמים רבים: וכתתו. ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   והוכיח. ענין ברור דברים:

   וכתתו. ענין כתישה:

   לאתים. הם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (ש״א יג):

   למזמרות. שם הכלי שכורתין בו הזמורות מל׳ וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):

   רש"י

   לאתים. קולטר"ש בלע"ז:

   למזמרות. שרפ"ש בלע"ז שזומרין בהן הכרמים:

   אבן עזרא

   ושפט. השופט והוא המשיח, כמו אשר ילדה אותה ללוי (במדבר כ"ו נ"ט):

   לאתים. כמו את מחרשתו ואת אתו (שמואל א' י"ג כ'), ודגשות התי"ו לחסרון הנה הנעלם שהוא במלת אתו:

   למזמרות. שיזמרו בהם הכרמים:

5. (ה)בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה

   מצודת דוד:בית יעקב. הנביא מזרזם לומר הואיל וכן יהיה נלכה נא באור ה׳ ר״ל באור התורה והמצוה כי יש תקוה:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא

   רש"י

   בית יעקב וגו'. האומות יאמרו להם כן והמקרא הזה הוא מוסב על והלכו עמים רבים וגו':

   לכו ונלכה באור ה'. יאמרו להם כן וי"ת יימרון דבית יעקב אתו וגו':

   אבן עזרא

   בית וגו'. אלה דברי הנביא מוכיח את ישראל, והטעם אחר שתדעו כי ציון תפדה עתה בעבור המשפט, ועוד יבוא זמן ישועה גדולה לה, חייבין אנחנו שנאמין כולנו בדברי הנבואה שהן אמת כאור, והכניס הנביא עצמו עמהן דרך מוסר, כאשר דבר מש' וסלחת לעונינו (שמות ל"ד ט) או בעבור שגדל עמהם ולמד מדרכי דברי פיהם כאשר אפרש:

6. (ו)כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ

   מצודת דוד:כי נטשתה. הנביא מיסב הדבור כלפי המקום ואמר כי עד הנה בדין עזבת עמך כי מלאו כשפים יותר מבני קדם המלאים כשפים: ובילדי נכרים ישפיקו. מספיקים עצמם במחשבות ועצות פילוסופיות ואינם חוששים למחשבת התורה ועצתה:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   נטשתה. עזבת:

   ועוננים. הוא מין כשוף כמו לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט):

   ובילדי. כן יקראו המחשבות והעצות לפי שהלב מוליד אותם:

   ישפיקו. ענין די הצורך כמו אם יספוק עפר שומרון (מ״א כ):

   רש"י

   כי נטשתה עמך בית יעקב. הנביא מיסב הדיבור אל השכינ' ואומר כי עד הנה עזבת את עמך בשביל עונם (ד"א הנביא מוכיחן ואמר להם כן, כי נטשתה עמך בית יעקב כו' עזבת את מעשה הטוב אשר על ידו נהיית לעם אדם אתם בית יעקב):

   כי מלאו מקדם. נתמלאו צבאותם ממעשי ארמי' שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם עבודת כוכבים:

   ובילדי נכרים ישפיקו. בועלים בנות עכו"ם ומתערבים בהם ויולדות להם ילדים ובהם הם מספיקי' תמיד ומתעסקים ומתרפקין ונטרחים בהם ל' פן יסיתך בשפק (איוב ל״ו:י״ח) דביטימנ"ט בלע"ז:

   אבן עזרא

   כי [נטשתה]. יש אומרים כי תי"ו נטשת לנכח השם, והטע' שיודה הנביא לשם כי באמת נטשם כי מלאו מקדם, ורבי משה הכהן אמר כי תי"ו הנכח לישראל, והטע' כי שכחת עמך ותורתו:

   כי מלאו. יש אומרי' השתגעו כמו קראו אחריך מלא (ישעיהו ט' י"א), והנכון בעיני כי הם מלאים מחכמת בני קדם והם ארם, וכן כתב ארם מקדם ופלשתי' מאחור על כן אחרי כן ועונני' כפלשתי', ויהיה בית יעקב כדרך קריאה, כראשון:

   ובילדי נכרים ישפיקו. מה שהולידו במחשבה, כי האמצעי בין שתי המחברות יקרא נולד, וישפיקו כמו אם ישפוק עפר שמרון (מלכים א' כ' י'), ואם הם שני' בנייני', והטע' כי די להם בחכמות החיצונות ולא יבקשו הנבואה שהיא האור:

7. (ז)וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו

   מצודת דוד:ותמלא. בעבור שארצו של העם הנז׳ נתמלא בכסף ובזהב וכו׳ ובעבור שנתמלא ארצו סוסים כו׳:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   ואין קצה. אין סוף:

   רש"י

   אין קצה. ל' קץ:

   אבן עזרא

   ותמלא כסף. קודם זהב בעבור רובו,:

   ה"א קצה נוסף כה"א לילה, על כן המלה מלעיל:

   והנה הזכיר למעלה שהוא חכם, ובפסוק הזה שהוא עשיר וגבור, כאשר יזכירם ירמיהו (ירמיה ט' כ"ג):

8. (ח)וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו

   מצודת דוד:ותמלא. מוסב למעלה לומר בעבור שנתמלא ארצו כסף וכו׳ לכן נתמלא ארצו אלילים וכן נאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב׳:י׳): ישתחוו. כולם ישתחוו כל אחד למעשה ידיו:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא

   רש"י

   ישתחוו. כמו משתחוים:

   אבן עזרא

   ותמלא. אלילים, מגזרת אל שאין בהן ממש:

   למעשה ידיו. של צורף, ישתחוו כולם, וכן אצבעותיו:

9. (ט)וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְאַל־תִּשָּׂא לָהֶם

   מצודת דוד:וישח. בעבור זה יהיה כ״א כפוף ושפל: וישפל. כפל הדבר במ״ש: ואל תשא. הן ידעתי שלא תשא להם העון:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   וישח. ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):

   תשא. ענין מחילת העון:

   רש"י

   וישח אדם. הקטנים:

   וישפל איש. הגדולים והגבורים אנשי החיל:

   ואל תשא להם. הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהם:

   אבן עזרא

   וישח. מבניין נפעל כמו ימס לבב העם (יהושע ז' ה'), והטעם בעבור זה באו לידי שפלות:

   ואל תשא להם. יש אומרי' שהתי"ו לנוכח השם וטעמו סליחה, והקרוב אלי שאין נפש לאחד מהם שתשא ראש או נפש להם, בעבור שהו' דבר בטעם כטעם וישפל, או תחסר מלת ארץ, כמו ולא נשא אותם האר' (בראשית י"ג ו'), והמדקדק שאמר שמלת אל לא תמצא כי אם על ציווי איננו נכון, והעד ודרך נתיבה אל מות (משלי י"ב כ"ח):

10. (י)בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ

    מצודת דוד:בוא. אז יאמר איש לאחיו בוא להטמן בנקיקי הצור ובמחילות העפר מפני הפחד והוא ענין מליצה כי אין מסתור לפניו:

    עוד פירושים על פסוק י: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    גאונו. מל׳ גאוה וממשלה:

    רש"י

    בוא בצור. לבוא בצור לברוח בנקרת הצורים:

    והטמן בעפר. ולהטמן בעפר:

    אבן עזרא

    בא. שם הפועל, כמו כי בא יבוא (חבקוק ב' ג'), או צווני שיאמר כן כל איש לרעהו:

    וכן הטמן. מבנין נפעל:

11. (יא)עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא

    מצודת דוד:עיני גבהות וכו׳. אז ישפיל עיני גבהות שבאדם ר״ל בעלי הגאוה: ושח וכו׳. כפל הדבר במ״ש: ונשגב וכו׳. אז יודע לכל שהכח הוא לה׳ לבדו:

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י, אבן עזרא

    רש"י

    עיני גבהות אדם. גסות הרוח וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא כמה דאת אמר גבה עינים ורחב לבב (תהילים ק״א:ה׳):

    אבן עזרא

    עיני. יש עין לשון זכר, והנה הטעם כל אחד מעיני, כמו בנות צעדה עלי שור (בראשית מ"ט כ"ב):

    ושח רום אנשים. להפך כמו יגיה חשכי (תהלים י"ח כ"ט):

12. (יב)כִּי יוֹם לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל־נִשָּׂא וְשָׁפֵל

    מצודת דוד:כי יום. יש יום מוכן לשלם לכ״א כפי הגמול:

    עוד פירושים על פסוק יב: אבן עזרא

    אבן עזרא

    כי. ושפל. כמו וישפל, כי הוי"ו השיבו לעתיד כמו ובא השמש וטהר (ויקרא כ״ב:ז׳):

13. (יג)וְעַל כָּל־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל־אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן

    מצודת דוד:ארזי הלבנון וכו׳. הוא משל על המלכים והשלטונים:

    עוד פירושים על פסוק יג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    אלוני הבשן. שם אילן הגדל בבשן:

    רש"י

    ארזי הלבנון. דוגמא הוא על הגבורים:

    אלוני הבשן. השלטונין כמו שאלונים פחותים מן הארזים:

    אבן עזרא

    ועל. יתכן היות הארזים גם ההרי' וכולם כמשמעו, או הטעם דרך משל לבחורים והגדולי' והעשירים והגבורים והמלכים:

14. (יד)וְעַל כָּל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל־הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת

    מצודת דוד:ועל כל ההרים וכו׳. ר״ל על היושבים שמה:

    עוד פירושים על פסוק יד: רש"י, אבן עזרא

    רש"י

    ועל כל ההרים הרמים. על יושביהם:

    אבן עזרא

    ועל ההרים. לפי דעתי מגזרת הרה כאשר אפרש בספר תהלות (תהלים קמח ט'):

15. (טו)וְעַל כָּל־מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל־חוֹמָה בְצוּרָה

    מצודת דוד:מגדל גבוה. ר״ל הבוטחים במבצר חוזק המגדל:

    עוד פירושים על פסוק טו: אבן עזרא

    אבן עזרא

    ועל כל מגדל. בארמון המלך:

16. (טז)וְעַל כָּל־אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה

    מצודת דוד:אניות תרשיש. ההולכים באניות על ים תרשיש: שכיות החמדה. השרים היושבים בהיכלי עונג הרצופים ברצפת אבנים חמודים:

    עוד פירושים על פסוק טז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    שכיות. מל׳ סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית (ויקרא כו):

    רש"י

    ועל כל אניות. תירגם יונתן ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות:

    תרשיש. שם ים ששמו תרשיש:

    שכיות החמדה. פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כ״ו:א׳) על שם שסוככים בו את הקרקע:

    אבן עזרא

    ועל [כל אניות]. אם הטעם על דרך משל יהיו הסוחרי', ואלה האניות הן לישראל ההולכות אל תרשיש:

    שכיות. כמו אבן משכית (ויקרא כ"ו א'):

17. (יז)וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא

    מצודת דוד:ושח. אז יושפל גבהות האדם:

    עוד פירושים על פסוק יז: רש"י, אבן עזרא

    רש"י

    ביום ההוא. הוא יום הדין:

    אבן עזרא

    ושח. פעם אחרת, כי בעבור כל אלה הנזכרי' יגבה לב בעליהן, ובאבדם ישחו:

18. (יח)וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף

    מצודת דוד:כליל יחלוף. את כולם יעביר מן העולם:

    עוד פירושים על פסוק יח: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    כליל. מל׳ כל וכן כליל תכלת (שמות לח):

    יחלף. ענין העברה מן העולם:

    רש"י

    כליל יחלוף. כלו יחליף כולם יאבדו:

    אבן עזרא

    והאלילים. יחלוף, יכרות וכן כל בני חלוף (משלי ל"א ה'), שיש עליהם מיתה, וקרוב ממנו חלף והלך לו (שיר השירים ב' י"א):

    כליל. מלה נופלת על יחיד זכר ונקבה ועל רבים, והטעם הכל, כמו כליל תכלת (שמות כ"ח ל"א) כליל תהיה (ויקרא ו' ט"ז):

    וי"וד יחלוף שב אל השם הנכבד:

19. (יט)וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ

    מצודת דוד:ובאו. עובדי כוכבים יבואו להטמן במערות וכו׳: הארץ. יושבי הארץ:

    עוד פירושים על פסוק יט: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    ובמחלות. הוא כמין מערה:

    לערץ. לשבר כמו לא תערוץ מפניהם (דברים ז׳:כ״א):

    רש"י

    ובאו. יושבי הארץ במערות צורים:

    מחלות. הם הם מערות:

    בקומו. ליום הדין:

    לערוץ הארץ. לשבור רשעי הארץ:

20. (כ)בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ־לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים

    מצודת דוד:אשר עשו לו. אשר עשו כולם כ״א לעצמו להשתחות אליה: לחפור פרות. מוסב על מלת ישליך לומר האלילים ישליך אל החפירות העמוקות ואל חורי העטלפים:

    עוד פירושים על פסוק כ: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    לחפר פרות. פתרונו כמו מלה אחת והוא מל׳ חפירה ונכפלה העי״ן והלמ״ד הפעל לומר בחפירות עמוקות כמו אדמדם שפי׳ אדום ביותר וכן ירקרק והדומות:

    ולעטלפים. שם עוף עטלף והוא הפורח בלילה:

    רש"י

    להשתחות לחפור פירות. גלולים בדמות חפרפרות מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ"ש בלע"ז:

    ועטלפים. קלבא שורי"ץ בלע"ז יש לפתור עוד את אליליו אשר עשה לו להשתחות ישליך האדם בחריצים ובנעיצין שימצא לפניו כשהולך לברוח ולהטמן:

    אבן עזרא

    ביום. אשר עשו לו, העושים, כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ"ח א'), את אשר כבר עשוהו (קהלת ב' י"ב):

    לחפר פרות. לפי דעתי שהאחת (נ"א שם אחת) חפרפרת, והוא שם עוף יעוף בלילה כעטלף, ומביא עצמו ביום במקום סתר, ויש אומרי' שהוא עוף שיאכל הפירו' בלילות, והם שתי מלות:

21. (כא)לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ

    מצודת דוד:לבוא. ר״ל כשילך לבוא בנקרות הצורים וכו׳ אז בדרך מהלכו ישליך האלילים מידו:

    עוד פירושים על פסוק כא: מצודת ציון, אבן עזרא

    מצודת ציון

    בנקרת. ענין חור ונקב כמו ואל מקבת בור נקרתם (לקמן כא):

    ובסעיפי. ענינו שן הסלע הבולט וכן בסעיף סלע עיטם (שופטים ט״ו:ח׳) והוא ל׳ מושאל מהנוף הבולט מן האילן הנקרא סעיף כמ״ש וכלה סעיפיה (לקמן כז):

    אבן עזרא

    לבוא בנקרת. מקום מנוקר:

    ובסעיפי. כדמות בדים יוצאים מהסלע ויסתרו שם:

    לערוץ. פועל יוצא, ויתכן היות אל תערוץ (יהושע א' ט') גם כן, ויחסר מלת לבך, ונקר' עריץ (ישעיהו כ"ט כ') שם התואר יוצא כמו האמים (בראשית י"ד ה'):

22. (כב)חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא

    מצודת דוד:חדלו לכם. מנעו עצמכם מעבודת האלילים כי תבינו הדבר מן האדם אשר יש נשמה באפו הראיתם במה נחשב הוא הלא תצא רוחו ישוב לאדמתו ואיך א״כ ראוי לעבוד האליל שאפילו נשמת חיים אין בו:

    עוד פירושים על פסוק כב: רש"י, אבן עזרא

    רש"י

    חדלו לכם מן האדם. שלא לשמוע, לאותן המתעים אתכם מאחרי ולהשתחוות למעשה ידיו:

    אשר נשמה באפו. אשר כל חייתו וכחו תלויה בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו וק"ו לדמות חפרפרות שאין בו ממש ד"א חדלו לכם מכל הדרכים הרעים ולמדו מן האדם אשר נשמה באפו הראית' למה נחשב הוא וקל וחומר (לגלולים) שאינו נחשב לכלום:

    אבן עזרא

    חדלו וגו'. אחר שהשם גזרו עליכם, וזהו מפני פחד יי', אין כח באדם לבטל גזירתיו, על כן חדלו לכם מן האדם שלא יושיעו אתכם כי הבל המה: