ישעיהו פרק י״ג

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ

   מצודת דוד:משא בבל. זו הנבואה על בבל:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   משא. כן נקראת הנבואה ע״ש שהיא נשאת בפי האדם:

   חזה. ראה במראה הנבואה:

   רש"י

   משא בבל. משא פורענות שעל בבל:

   אבן עזרא

   משא בבל. הזכיר מפולת בבל אחר מפולת אשור כי בבל השחית אשור:

2. (ב)עַל הַר־נִשְׁפֶּה שְׂאוּ־נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים

   מצודת דוד:על הר נשפה. הרימו נס על הר גבוה שיהא נראה למרחוק וקראו בקול רם לאנשי פרס ומדי: הניפו יד. לרמז להם שימהרו ללכת ויבואו בפתחי נדיבי בבל:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   נשפה. ענין גבהות כמו אפתח על שפיים נהרות (לקמן מא):

   פתחי. בפתחי נדיבים, כן יקראו בעלי העושר כי ע״פ רוב המה נדיבי לב:

   רש"י

   על הר נשפה שאו נס. להקבץ על הר שקט ובוטח בשופי שאו נס לגוים והרימו קול לנקבצים שיבואו עליו:

   הניפו. להם יד לרחוקים שאין יכולים לשמוע ויראו אות הנפת היד ויבואו בפתחי נדיבי' של שרי בבל:

   פתחי. כמו בפתחי ותשב בית אביה (בראשית לא) הנסתר בבית אביה ומנחם בן סרוק פתר חרבות כמו והמה פתיחות (תהלים נה):

   אבן עזרא

   על הר נשפה. יש אומרים מגזרת נשף (ישעיהו ה' י"א) כמו שחרות והנכון שהוא מגזרת שפיים (מ"א י"ח) והנו"ן לבנין נפעל, וטעמו גבוה, או אין לו אח:

   להם. לבאים על בבל להלחם עליה:

   ויבאו. ומיד יבואו ויכנסו למדינה כי יתפשוה:

3. (ג)אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי

   מצודת דוד:צויתי. הערתי לבם: למקודשי. הם פרס ומדי שזמנתים לכך: לאפי. לעשות בבבל חרון אפי: עליזי גאותי. להיות שמחים בגאותי שהתגאה על בבל על ידם:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   למקדשי. ענין הזמנה כמו התקדשו למחר (במדבר יא):

   עליזי. ענין שמחה כמו יעלוז שדי (תהלים צז):

   רש"י

   אני צויתי למקודשי. שיבאו ויתחילו להתגרות בם והם פרס ומדי אנשי כורש ודריוש שזמנתים לכך:

   קראתי גבורי לאפי. לעשות חרון אפי בהם שהם עליזי גאותי שאני מתפאר בהם:

   אבן עזרא

   אני. דברי השם:

   למקודשי. הם המזומנים:

   עליזי. שהם שמחים להראות גבורתי, או ששמחתם בגבורה ששמתי בהם:

4. (ד)קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם־רָב קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה

   מצודת דוד:קול המון. קול הומיה נשמע בהרים דמות קול עם רב והוא קול שאון ממלכות פרס ומדי הנאספים יחד: מפקד. המקום יצוה לספור אנשי צבא המלחמה כדרך שעושה אוסר המלחמה ר״ל יצליחו במלחמה כאלו המקום יהיה אוסר המלחמה:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   דמות. מלשון דמיון:

   שאון. המייה:

   מפקד. ענין מספר ומנין כמו ויפקדם בטלאים (ש״א יג):

   אבן עזרא

   קול. מנהג תולדת ההר כאשר ידבר איש להשיב הקול, וזה הוא טעם קול המון, מגזרת הומה (מלכים א' א' מ"א) והנה פירש למה זה הקול שאון [צ"ל קול השאון] בממלכות גוים, כי מלך פרס שהוא כורש ומלך מדי שהוא דריוש, שניהם התחברו על בבל וזה מפורש בספר דניאל (דניאל ה' כ"ח):

   מפקד. ישים פקידים או מפקדים והוא פועל יוצא לשנים פעולים:

5. (ה)בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם יְהוָה וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל כָּל־הָאָרֶץ

   מצודת דוד:מקצה השמים. אמר דרך הפלגה: ה׳ וכלי זעמו. כאלו יבוא ה׳ להיות אוסר המלחמה וכלי זעמו עמו והם חיל פרס ומדי: לחבל. להשחית כל ארץ בבל:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   לחבל. להשחית כמו וחובל עול (לעיל י):

   רש"י

   וכלי זעמו. הם גבורי מדי ופרס:

   לחבל כל הארץ. של בבל:

   אבן עזרא

   באים. כי מפאה עילם באו כאילו הם מקצה השמים, רמז למרחוק:

   יי. והנה באו גזירות השם 'וכלי זעמו' שהם פרס ומדי:

6. (ו)הֵילִילוּ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבוֹא

   מצודת דוד:הילילו. כאלו לבבל יאמר שיעשו יללה כי קרוב יום הפורעניות הבא מה׳ לא במקרה: כשוד משדי יבוא. רצה לומר תהיה גדולה וקשה כדרך השוד הבא משדי בעל היכולת:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   הלילו. מלשון יללה:

   כשוד. מלשון שדידה ועושק הנפש וכן מקטב ישוד צהרים (תהילים צ״א:ו׳):

   רש"י

   כשוד. כיום ביזה מאת הקב"ה יבא:

   אבן עזרא

   הלילו. כשוד משדי יבא, כי זה השוד בא מהשם ומי יוכל לבטלו, ויש אומרים כי שדי כגבור שודד, והראשון הוא הנכון:

7. (ז)עַל־כֵּן כָּל־יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־לְבַב אֱנוֹשׁ יִמָּס

   מצודת דוד:כל ידים. כל ידי אנשי בבל יהיו רפוים מרוב אימה וכל לבב אנשיהם ימס:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   תרפינה. מלשון רפיון:

   רש"י

   כל ידים. של בבל:

   אבן עזרא

   על כן כל ידים. מאנשי בבל:

8. (ח)וְנִבְהָלוּ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם

   מצודת דוד:ונבהלו. יהיו בהולים ופחודים: יאחזון. יאחז אותם צירים וחבלים וכאשת לידה יחילון: איש אל רעהו. בני בבל יתמהו זה מול זה על הצובאים עליהם כי יהיו פניהם צהובים כלהבת אש:

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   צירים. הם יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקין להפתח וכן כי נהפכו עליה ציריה (ש״א ד):

   וחבלים. גם הוא ענין מכאובי לידה כמו חבלי יולדה (הושע יג):

   יחילון. מלשון חיל וחלחלה:

   רש"י

   צירים וחבלים. הם לשון יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקים להפתח:

   יחילון. חיל וחלחלה לשון רתת הם:

   איש אל רעהו יתמהו. בני בבל על הצובאים עליהם כי משונים הם:

   ופני להבים פניהם. אומר אני שפניהם צהובים ומאויימין מאד או י"ל שהם עם חושבי מחשבות ואת בני בבל (דימה להם על שם התמהון):

   אבן עזרא

   ונבהלו. פני להבים פניהם, כמו שרופים מרוב הצער, ויש אומרים כי להבים גוי ככושים:

9. (ט)הִנֵּה יוֹם־יְהוָה בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה

   מצודת דוד:אכזרי. היום ההוא יהיה יום אכזרי ויהיה עוד עמו עברה וחרון אף: הארץ. ארץ בבל: וחטאיה. אנשים החוטאים:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, אבן עזרא

   רש"י

   וחטאיה. חוטאיה:

   אבן עזרא

   הנה [אכזרי]. י"וד אכזרי נוסף כי"וד פנימי (מלכים א' ו' כ"ז):

   לשום. ארץ כשדים:

10. (י)כִּי־כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא־יַגִּיהַ אוֹרוֹ

    מצודת דוד:לא יהלו אורם. מרוב הצרה ידמה להם שאין אורם מזהיר: בצאתו. עם כי אז נרגש ביותר הבהקת אורו:

    עוד פירושים על פסוק י: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    וכסיליהם. מזלות השמים וכן כסיל וכימה (איוב ט):

    יהלו. וזהירו כמו בהלו נרו (שם כט):

    יגיה. ענין הארה כמו וה׳ יגיה חשכי (ש״ב כב):

    רש"י

    וכסיליהם. מזלותיהם:

    יהלו. יאירו וכן בהלו נרו (איוב כ״ט:ג׳) וכן אור כי יהל (שם לא):

    חשך השמש. מתוך צרתם נדמה להם כאילו חשך השמש:

    אבן עזרא

    כי. וכסיליהם. יש אומרים כי כסיל הוא הכוכב שהוא קרוב מהסדן הדרומי שימותו הגמלים אם יראוהו, ולפי דעתי שהוא לב עקרב, ויתכן להיות הכסילים מגזרת הכסלים (ויקרא ג' ד') שהם קרובים אל הסדנים, ויאמר רבי יונה כי כסיל הוא אחד וחבר כוכבים אחרים אליו וכמוהו בתי השן (עמוס ג' ט"ו):

    יהלו. כמו יחלו (שופטים כ' ל"א), מהפעלים של הכפל והנה הוא פועל יוצא, וככה בהלו נרו (איוב כ"ט ג') גם כן יגיה, והעד יגיה חשכי (תהלים י"ח כ"ט):

11. (יא)וּפָקַדְתִּי עַל־תֵּבֵל רָעָה וְעַל־רְשָׁעִים עֲוֺנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל

    מצודת דוד:ופקדתי על תבל רעה. אזכור על ארץ בבל את הרעה שעשו לישראל ואשלם להם גמולם: ועל רשעים. על אנשי בבל אזכיר עונה:

    עוד פירושים על פסוק יא: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    ופקדתי. ענין זכרון כמו וה׳ פקד את שרה (בראשית כ״א:א׳):

    תבל. כן נקרא הארץ:

    והשבתי. ענין בטול כמו שבת נוגש (לקמן יד):

    גאון. ענינו כמו גאוה:

    זדים. רשעים:

    עריצים. חזקים כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):

    רש"י

    על תבל. על ארצם:

    אבן עזרא

    ופקדתי על תבל רעה. כי ממלכות רבות תפש כורש, וכן אמר כל ממלכות הארץ נתן לי יי [עזריה א' ב']:

12. (יב)אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר

    מצודת דוד:אוקיר. אז אשים בן אנוש יותר יקר מפז כי האויב לא יקח פז מחירו לבל יהרגנו: ואדם וכו׳. וכפל הדבר במ״ש:

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    אוקיר. מלשון יקר וחשוב:

    מפז. הוא זהב הטוב:

    מכתם אופיר. מזהב טוב הבא מאופיר:

    רש"י

    אוקיר אנוש מפז. בו בלילה אכבד את דניאל מפז כשהביאוהו לקרות מכתב מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה׳:כ״ה) באדין אמר בלטשצר והלבישו ית דניאל ארגונא וגו':

    כתם אופיר. קבוצת זהב אופיר:

    אבן עזרא

    אוקיר. פועל יוצא מהבנין הכבד הנוסף וכן הוקר רגלך (משלי כ"ה י"ז):

    וטעם אנוש. הזכרים שימותו במלחמה:

13. (יג)עַל־כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ

    מצודת דוד:על כן. בעבור הרעה הבאה על בבל ארגיז צבא השמים: ותרעש הארץ. מחרדת מפלת בבל ירעשו יושבי הארץ ביום בוא עברת ה׳ וחרון אפו:

    עוד פירושים על פסוק יג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    ארגיז. ענין רעדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהילים ד׳:ה׳):

    בעברת. מלשון עברה וזעם:

    רש"י

    שמים ארגיז. כל צבאה ירגז ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר (לקמן יד) ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים אף כאן תחלה שמים ארגיז ואחר כך ותרעש הארץ ירעשו יושביה לקול מפלתה שיתמהו בדבר:

    אבן עזרא

    על. שמים ארגיז. דרך משל שלא ימצא הבורח מנוחה:

14. (יד)וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ אִישׁ אֶל־עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל־אַרְצוֹ יָנוּסוּ

    מצודת דוד:והיה וכו׳. בבוא הרעה על בבל אז העם הנכרי אשר בבבל יהיה כצבי המודח ממקומו על ידי רודפים שהוא רץ מפניהם בכל כוחו כן אשר בבבל מעם אחר יצאו בחיפזון מתוכה איש אל עמו וכו׳ ולא ישובו עוד כצאן הנדחה מהעדר ואין מי מקבצם:

    עוד פירושים על פסוק יד: רש"י, אבן עזרא

    רש"י

    והיה. יושב בבל:

    כצבי מודח. ממקומו:

    אבן עזרא

    והיה. המון כשדים:

    כצבי מדח. שידיחו אותו הרודפים והוא פעול מהבנין הכבד הנוסף על משקל מוקטר [מלאכי א' י"א] מוגש [שם] מוצב ארצה (בראשית כ"ח י"ב):

15. (טו)כָּל־הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל־הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב

    מצודת דוד:כל הנמצא. כי כל הנמצא בתוכה ידקר בחרב ואם הוא מעם נכרי: וכל הנספה. כל הנוסף על בני העיר להיות עמהם יפול בחרב והוא כפל ענין במ״ש:

    עוד פירושים על פסוק טו: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    ידקר. ענין נעיצה ותחיבת חרב בגוף כמו והביטו אלי את אשר דקרו (זכריה י״ב:י׳):

    רש"י

    כל הנמצא. בחוץ ידקר:

    וכל הנספה. על בני העיר להיות נקלט עמהם במצור יפול בחרב כשתלכד העיר, נספה לשון ספות הרוה (דברים כד) ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספו על זבחיכם (ירמיה ז) אקוייליי"ר בלע"ז:

    אבן עזרא

    כל. ידקר, שלא יחמול עליו:

    וכל הנספה. שם התאר מבנין נפעל:

16. (טז)וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם תִּשָּׁכַבְנָה

    מצודת דוד:ועולליהם. קטניהם יתבקעו לעיניהם ואין לאל ידם למחות: ישסו בתיהם. יבוזו וישללו בתיהם ויאנסו נשיהם:

    עוד פירושים על פסוק טז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    ירטשו. ענין בקיעה וכן אם על בנים רטשה (הושע י׳:י״ד):

    ישסו. ענין בזה ושלל:

    תשגלנה. מלשון משגל ומשכב:

    רש"י

    ירוטשו. יתבקעו וכן נערים תרטשנה:

    אבן עזרא

    ועולליהם. תשגלנה. כנוי לשכיבה ויקרא תשכבנה דרך כבוד:

17. (יז)הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת־מָדָי אֲשֶׁר־כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ־בוֹ

    מצודת דוד:את מדי. לפי שהוא אכזר ביותר לזה הזכיר אותו לבדו: לא יחשבו. לקחת בפדיון נפש: וזהב. ואף זהב לא יחפצו בו:

    עוד פירושים על פסוק יז: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    מעיר. מלשון התעוררות:

    רש"י

    הנני מעיר עליהם את מדי. דריוש המדי הרג את בלשאצר וכן הוא אומר ביה בליליא קטיל בלשאצר (דניאל ה׳:ל׳) ודריוש מדאה קביל מלכותא (שם ו):

    וזהב לא יחפצו בו. אין חוששי' כי אם להרוג ולהנקם על כל הרעה אשר עשו מלכי בבל לכל העמים:

    אבן עזרא

    הנני וגו'. הזכיר מדי כי הם יותר אכזרים:

    לא יחשובו. למאומה רק יהרגו:

18. (יח)וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי־בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ עַל־בָּנִים לֹא־תָחוּס עֵינָם

    מצודת דוד:וקשתות. הקשתות של אנשי פרס ומדי תבקענה את נערי בבל בחיציהם אשר יורו עליהם: ופרי בטן. עוללים דקים: על בנים. ר״ל בנים קטנים:

    עוד פירושים על פסוק יח: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    תחוס. ענין חמלה כמו יחוס על דל (תהילים ע״ב:י״ג):

    רש"י

    וקשתות. של בני מדי:

    נערים. של בבל:

    תרטשנה. תבקענה בחציהם אשר יורו בקשתותיהם:

    ופרי בטן. עוללים דקים:

    אבן עזרא

    וקשתות. תרטשנה, תבקענה:

19. (יט)וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה

    מצודת דוד:צבי ממלכות. אשר היא תאר כל הממלכות: תפארת. אשר היא תפארת לבני כשדים אנשיה כי היו מתפארים ומתגאים בה: כמהפכת. בבוא עתה תהיה כמהפכת אשר הפך ה׳ את סדום וכו׳:

    עוד פירושים על פסוק יט: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    צבי. ענין הדר ופאר כמו נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג׳:י״ט):

    גאון. מלשון גאוה:

    רש"י

    והיתה בבל. שתי פורעניות באו לה בשתי שנים דריוש הרג בלשאצר ומלך שנה ולשנה השנייה נהפכה כמהפכת סדום מן השמים וכן שנינו בסדר עולם (ירמיהו נ״א:מ״ו) ובא בשנה השמועה של דריוש ואחריו בשנה השמועה והיתה בבל צבי ממלכות וגו', שהיתה מצב וראש הממלכות ושהיתה תפארת גאון כשדים עתה והיתה כמהפכת סדום:

    אבן עזרא

    והיתה בבל. שהיתה צבי ממלכות, וכמוהו הבית הזה יהיה עליון (מלכים א' ט' ח'), אשר יהיה:

20. (כ)לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דּוֹר וָדוֹר וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם

    מצודת דוד:לא תשב. לא תהיה מיושבת עד עולם ולא תשכון לא תהיה שכונה מבני אדם עד סוף ימי הדורות וכפל הדבר במ״ש: ולא יהל. אף הערבי השוכן באהלים על פני השדה לא יטה שם אהלו לגודל השממון: לא ירביצו שם. את מקניהם:

    עוד פירושים על פסוק כ: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    יהל. כמו יאהל ונפלה האל״ף וכן ולעמשא תמרו (ש״ב יט) ומשפטו תאמרו:

    ירבצו. ענין השכיבה לנוח:

    רש"י

    ולא יהל שם ערבי. כמו לא יאהל לא יפרוש שם אהל אפי' ערבי שדרכם לישב באהלי' ולהסיע מקניהם ממקום למקו' לא תמצא חן בעיניהם לקבוע שם אהליהם כי אף למרעה צאן לא תהיה ראויה ולא תתמה על לא יהל הנבאר כאילו היתה בו אל"ף כי הרבה מקומות יש שהברת קול האות במקום אות וכן (איוב ל״ה:י״א) מלפנו מבהמות ארץ כמו מאלפנו וכן (משלי י״ז:ד׳) שקר מזין על לשון הות כמו שקר מאזין:

    אבן עזרא

    לא תשב. והטעם לא תהיה נושבת:

    יהל. חסר אל"ף כמו שקר מזין (משלי י"ז ד'):

    ערבי. הם בני קדר, וכן מלכי הערב (ירמיה כ"ה כ"ד) משא בערב (ישעיהו כ"א ג'), והטעם כי אפילו ערבי שמנהגם להתנודד ממקום לא יתקעו בה אהליהם:

21. (כא)וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ־שָׁם

    מצודת דוד:ורבצו שם. לגודל השממון ירבצו שם חיות היער:

    עוד פירושים על פסוק כא: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    ציים. אוחים, שמות מיני חיות:

    בנות יענה. שם עוף בת היענה:

    ושעירים. הם השדים הנראים בדמות שעירים למי שמאמין בהם וכן ושעיר על רעהו יקרא (לקמן לד):

    ירקדו. ענין קפיצה ודלוג:

    רש"י

    ציים. ת"י תמון הם נמיות מרטרינ"ש בלע"ז:

    אוחים. לא ידעתי מה מין חיה הם, (אוחים לשון קוצים וחוחים ודרדרים):

    ושעירים. שדים:

    אבן עזרא

    ורבצו. ציים. הם חיות דרות בארץ צייה:

    אוחים. אין אח לו, והם חיות שישתומם כל רואם:

    בנות יענה. ידועות והם עופות:

    ושעירים. כדמות שדים, והם שעירים ברים:

    ויתכן היות אוחים עופות והוא הנכון:

22. (כב)וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ

    מצודת דוד:וענה. כל אחד מהציים תצעק בהארמונות והתנים יצעקו גם המה בהיכליהם שהיו מתענגים בהם (דרך הציים והתנים לצעוק בתמידות): וקרוב. הזמן קרוב לבוא עליה עת הפורעניות ימי שלותה לא יהיו נמשכין לזמן מרובה וכפל הדבר במ״ש לחוזק הענין:

    עוד פירושים על פסוק כב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

    מצודת ציון

    וענה. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וכו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד):

    איים. שם חיה:

    באלמנותיו. כמו בארמנותיו או הוא מלשון אולם ותנים מין נחש:

    עתה. מלשון עת:

    רש"י

    וענה איים באלמנותיו. ויגורו חתולי' בארמנותיו:

    וענה. כמו וענתה שמה (הושע ב) ומעונותיו טרפה (נחום ב) ויש לפרש עוד וענה לשון עניית קול:

    ותנים. יענו בהכלי עונג שלהם:

    וימיה. ימי טובתה לא ימשכו כי כבר הובטחו ישראל (ירמי' כט) לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם ואותה פקידה על ידי כורש מלך פרס שיטול המלוכה מבבל אחר דריוש המדי כי שניהם מדי ופרס נתחברו עליהם והתנו ביניהם אי מינן מלכי מנייכו אפרכי:

    אבן עזרא

    וענה איים. לשון רבים מן האיה (ויקרא י"א י"ד):

    וענה. טעמו נגון או דירה מגזרת מעון (תהלים כ"ו ח'):

    באלמנותיו. יש אומר כי פירושו כמו בארמנותיו, כמו וידע אלמנותיו (יחזקאל י"ט ז') ולא יתכן שיתחלף אות באות לבד מאותיות אה"וי, וכן פירושו וענה שם כל אחד מהאיים עם אלמנותיו:

    ותנים. כמו אח הייתי לתנים (איוב ל' כ"ט):