ישעיהו פרק י״ב

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י ואבן עזרא.

1. (א)וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי

   מצודת דוד:כי אנפת בי. והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עווני וישוב מעלי אפך ותנחמני בהבאת הטובה:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   אנפת. כעסת כמו פן יאנף (תהלים ב):

   רש"י

   ואמרת. בראותך זאת:

   אודך. כי אנפת בי והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עוני וישב אפך ותנחמני ויונתן תרגם אודך ה' כי חטאתי לך ועל כן אנפת בי ולולי רחמיך לא הייתי כדאי לשוב אפך ולנחמני והנה שב אפך ממני:

   אבן עזרא

   ואמרת. התי"ו לנוכח ישראל, הם השבים אל ארצם:

   כי אנפת בי. אע"פי שאנפת בי, כמו רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה'):

2. (ב)הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה

   מצודת דוד:הנה אל ישועתי. הואיל ועמי אל ישועתי אשכון בטח ולא אפחד עוד: כי עזי וכו׳. העוז והשבח של המקום הי׳ לי לישועה ר״ל התשועה היתה למען הראות חזקו ולמען אזמר בשבחו:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   עזי. ענין חוזק והיו״ד יתירה:

   וזמרת. מלשון זמר ושבח:

   ויהי לי. כמו היה לי וכן ויעזב את עבדיו (שמות ט׳:כ״א) ומשפטו עזב:

   רש"י

   עזי וזמרת יה ה'. עז ושבח של הקדוש ברוך הוא הוא היה לי לישועה, ואין לפרש עוזי עוז שלי שלא מצינו במקרא עזי נקוד חטף קמץ אלא שורק עזי חוץ משלש מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא על כרחך וזמרת דבוק הוא לתיבה של אחריו לכך אני אומר שאין יו"ד של עזי אלא כמו יו"ד של שוכני סנה (דברי' לג):

   יה יהוה. עד הנה היה שמו חלוק ובמפלתו של עמלק נעשה שלם וכן הוא אומר כי יד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז) אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שתהא מלחמה לה' בעמלק:

   ויהי לי לישועה. כמו היה לי לישועה ודרך מקראות לדבר כן כמו ואשר לא שם לבו (שם ט') וגו' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו ועוד בדברי הימים (ב י') ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם:

   אבן עזרא

   הנה וגו'. שאחר שעמי אל ישועתי אבטח אשכון בטח:

   [יה]. פרוש חצי השם בספר תהלו' (תהלים ס"ח ה') וזמרת. מפו' בתורה (שמות ט"ו ב'):

3. (ג)וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה

   מצודת דוד:ושאבתם מים בששון. ר״ל כמו השואב מים מן המעין הנובע הנה שואב הוא בששון כי לא ידאג פן יכלה המים כן תשאבו בששון את הישועה ממעיני הישועה כי לא תופסק התשועה כי יד ה׳ לא תקצר:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   ושאבתם. לקיחת המים נקראת שאיבה:

   רש"י

   ושאבתם. ותקבלון אולפן חדת:

   ממעיני הישועה. כי ירחיב לבם על ידי ישועה הבאה להם ויתגלו להם רזי התורה שנשתכחו בבבל על ידי הצרות:

   אבן עזרא

   ושאבתם מים. משל שיתענגו כצמא בשואבו מים:

4. (ד)וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ

   מצודת דוד:ואמרתם. תאמרו זה לזה דרך זרוז: הודיעו. לפרסם הנס: הזכירו. היו מזכירים זה את זה שבחי המקום כי נשגב שמו ומהראוי אם כן להזכיר שבחיו:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, אבן עזרא

   מצודת ציון

   עלילותיו. מעשיו:

   נשגב. חזק:

   רש"י

   עלילותיו. מעלליו:

   הזכירו. לשבח כי נשגב הוא:

   אבן עזרא

   ואמרתם. זה לזה:

   קראו. קול גדול בשמו:

   עלילותיו. מעשיו:

5. (ה)זַמְּרוּ יְהוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל־הָאָרֶץ

   מצודת דוד:זמרו ה׳. זמרו אל ה׳ כי עשה דבר הראוי להתגאות בו: מודעת זאת. הגאוה ההיא נודעת ומפורסמת בכל הארץ:

   עוד פירושים על פסוק ה: אבן עזרא

   אבן עזרא

   זמרו. מזמרת הארץ (בראשית מ"ג י"א), הטעם תנו זמרה מדבר משובח לשם:

   מודעת. פעול מהבנין הכבד הנוסף:

   כי גאות. לשון נקבה והתי"ו לעדה:

6. (ו)צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

   מצודת דוד:צהלי. הרימי קולך ברנן כי קדוש ישראל גדול בקרבך ר״ל ע״י הנפלאות שעשה בקרבך נתגדל שמו והוא מקרא מסורס:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, אבן עזרא

   מצודת ציון

   צהלי. ענין הרמת קול וכן צהלי קולך בת גלים (לעיל י):

   אבן עזרא

   צהלי. דין הוא שתגביהי קולך בת ציון כי השכינה בקרבך: