שיר השירים פרק ז׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך ותורה תמימה.

1. (א)שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּךְ מַה־תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם

   מצודת דוד:שובי שובי השולמית. כאשר נשמע אל החשוק אשר חשוקתו מתאוננת על שלא נזהרה בכבודו, שלח אמריו לאמר לה את השלימה במעלות ומדות הגונות שובי אלי להיות עמי כמאז וכפל המלות יורה על החזוק והזרוז: ונחזה בך. אני ואנשי ביתי נסתכל ונביט בך להשלים חפצך בכל אשר תשאלי: מה תחזו. כאילו מיסב הדבור לאנשי ביתו, לומר להם דעו מהו הדבר אשר תחזו בה למלאות תשוקתה להרחיב לבה בשמחה מרובה כשמחת רקוד מחולות של מחנות רבות והנמשל הוא כאילו המקום ברוך הוא אומר לה שובי מהגולה אל ארצך, ואני באמצעות מלאכי מעלה נשלים חפצך בהחזרת בית המקדש, וחלוק המחנות של שכינה ולויה וישראל כאשר היה מאז:

   עוד פירושים על פסוק א: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

2. (ב)מַה־יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת־נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן

   מצודת דוד:מה יפו פעמיך בנעלים. עוד זה מדברי החשוק מבטיחה לומר את בת נדיב מה מאד יתייפו רגליך כשהם בתוך הנעלים המהודקים בהם לפי מדתם לא יעדפו ולא יחסרו והנמשל הוא לומר את כנסת ישראל מזרע אברהם, מה מאוד תתיפי בשובך לארצך, ותבואי לבית המקדש ברגלים ג׳ פעמים בשנה: חמוקי ירכיך. הקפת ירכיך ישוו בעגולה כעגול התכשיטים שהמה מעשה ידי אמן והנמשל הוא לומר כאשר תקיפו בעזרה ברגל להיות נראה לפני, תהיה חמודה בעיני כחלאים נאים:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

3. (ג)שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל־יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

   מצודת דוד:שררך. טבורך יהיה עגול כאגן העגול כדמות הירח: אל יחסר המזג. לפי שהטבור הוא מקום רב הלחות השרשי המזין את הגוף, לכן אמר שלא תחסר בו הלחות, והרי הוא כאגן הזה שלא יחסר בו יין מזוג והנמשל הוא על ההשפעה המסבבת ובאה שלא תופסק בשום זמן. ובא הרמז בשרר, כי דרך בו בא הזנת הולד במעי עמו: בטנך ערמת חטים. בטנך יהיה יפה ומריח כאגודת שבלי החטים הנגדרת בשושנים המעלים ריח טוב והנמשל הוא לומר פי בטנך יתרבו כגרעיני ערמת חטים, וכולם יהיו גדורים בגדרים נחמדים והגונים לבל יכשלו בדבר איסור:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

4. (ד)שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה

   מצודת דוד:שני שדיך. דדיך ישוו זה עם זה, והמה יהיו כשני ילדי צביה שנולדו תאומים שהמה בשווי גמור והנמשל הוא על המלך וכהן גדול המיניקים ומשפיעים, טובת המלך במלחמתו וכהן גדול בעבודתו. ואמר שישוו בגדולה ויהיו מסכימים ונשמעים זה לזה כרעים אהובים:

   עוד פירושים על פסוק ד: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

5. (ה)צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל־שַׁעַר בַּת־רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק

   מצודת דוד:צוארך כמגדל השן. הצואר שלך יהיה זקוף ומיושר ובתכלית הלובן, כמו מגדל משן הפיל והנמשל הוא על בית המקדש שהוא חזקן ומבצרן של ישראל, כצואר הזה שהוא חוזק האדם, שיעמוד על הר גבוה תלול ויהיה בנוי בהמבחר שבבנינים, משם יבא מחילת החטא ולבון העון: עיניך ברכות חשבון. עיניך תהיינה זכות ובהירות, כמו הברכות שבעיר חשבון אצל השער ששמו בת רבים והנמשל הוא על החכמים שהם עיני העדה להורותם הדרך אשר ילכו בה, שהמה יהיו כברכות מים המשקים את הגנות: אפך. חוטמך יהיה ביושר נמרץ מבלי עקמימות, כמגדל העומד ביער הלבנון הרואה פני דמשק שהוא ממולו, ואותו המגדל היה בנוי ביושר רב והנמשל הוא על השופט אשר יהיה בימים ההם שהוא תואר פני הדור, כחוטם הזה שהוא תואר הפרצוף, והוא יהיה מיושר בלי עקמימות כמגדל הזה:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

6. (ו)רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים

   מצודת דוד:ראשך עליך ככרמל. ראשך אשר עליך יעמוד מוזקף ויהיה סגלגל כהר הכרמל והנמשל הוא לומר אשר השכינה היא הראש אשר עליך יראה כהר הכרמל: ודלת ראשך. קווצות השער המודלה על ראשך המה יהיו יפים כפתילי ארגמן והנמשל הוא על הנביאים הנשפעים מהמקום ברוך הוא שפע הנבואה, הם ישמיעו מה שיהיה לאחרונה. וכן יקום כצבע ארגמן הנראה למרחוק ולא תסור כי אם בקושי רב: מלך אסור ברהטים. כל כך תהיה נחמדת לעין, שאף המלך יהיה חפצו להיות קשור בבנין שבעליית הבית מחדר לחדר הנעשה להתהלך בו, בחשבו כי שם ישביע עינו ממראית פניך בראותך מתהלך מחדר לחדר והנמשל הוא לומר אשר המקום ברוך הוא יהיה אז כאילו הוא אסור בבניני בית המקדש כי עוד לא תסור משם שכינתו:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

7. (ז)מַה־יָּפִית וּמַה־נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים

   מצודת דוד:מה יפית. מה מאד תהיה יפה ונעימה והאהבה תהיה עם התענוג כי בעודי נפרדת ממך האהבה היא סיבה אל העצבון בעבור רוב הגעגועין, אבל כשתשבי עמדי תהיה האהבה סיבה אל התענוג והנמשל הוא לומר כשתשובי מן הגולה יהיה שמחה לפני המקום ברוך הוא, אשר לא כן כשהיא בגולה:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, אלשיך, תורה תמימה

8. (ח)זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת

   מצודת דוד:זאת קומתך. זאת תהי מראה קומתך תדמה לאילן תמר הזקוף מבלי עקמימות והנמשל הוא על כל האומה שתהיה בכללה ישרה: ושדיך. דדיך יהיו תלוים כלפי מטה כאשכלות מן האילן והנמשל הוא על המלך וכהן גדול המיניקים אותך להשפיע לך טובה, הנה ישפיעו טובה מרובה כאשכלות הגפן המשפיעים יין רב:

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, תורה תמימה

9. (ט)אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ־נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים

   מצודת דוד:אמרתי אעלה בתמר. רוצה לומר אשב עם הרעיה שדמתה לאילן תמר, ואחזה בסעיפי האילן, כלומר עוד לא אפרד ממנה והנמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא ישרה בה שכינתו ולא תפרד ממנה: ויהיו נא שדיך. רוצה לומר עתה בזמן קרוב אתענג בשדיך, שיהיו כאשכולות התלוים כלפי מטה והנמשל הוא לומר בזמן קרוב ישפיעו לך המלך וכהן גדול טובה מרובה, כאשכולות המשפיעים את היין: וריח אפך. שיהיה כריח התפוחים והנמשל הוא לומר ארצה קרבנותיך ויעלו לריח ניחוח:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, תורה תמימה

10. (י)וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים

    מצודת דוד:וחכך. מאמריך ישמחו לבי, כיין הטוב ההולך במתן לדודים מאהוב לאהוב ליישר האהבה ביניהם לבל תמוט: דובב שפתי ישנים. רוצה לומר כיין אשר יש בו מן החוזק עד שמשיח אף שפתי ישנים והוא ענין הפלגה על כי דרך היין החזק להרגיל שפתי שותיהו להרבות אמרים, עם כי היה דרכו למעט בדבור, ורוצה לומר כמו היינות כאילו משמחים את הלב, כן מאמריך ישמחו לבי. והנמשל הוא לומר הנה עתר תפלתך ועסק למודך יקובל ברצון לפני:

    עוד פירושים על פסוק י: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, תורה תמימה

11. (יא)אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ

    מצודת דוד:אני לדודי. כאשר נשמע אל החשוקה ההבטחה והייעודים הללו, אמרה הנה מאז ידעתי אשר אני מיוחדת לדודי, וכל תשוקתו הוא עלי לא על הזולת והנמשל הוא כאילו אמרה כנסת ישראל מאז ידעתי שאני לו לעם, ולא ימאס בי להחליפני בעם אחר:

    עוד פירושים על פסוק יא: מצודת ציון, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה

12. (יב)לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים

    מצודת דוד:לכה דודי. תשלח אמריה לחלות פני החשוק, לומר לו נצא מן העיר אל השדה, ונלין באחת מן הכפרים אשר הכרמים סמוכים אליה והנמשל הוא כאילו אמרה כנסת ישראל אל המקום ברוך הוא לך נא בערי השדה ובכפרים להשגיח במעשה אנשיהן, עם כי אינם מיושרים ומחוכמים כאנשי כרכים ועיירות גדולות שיש בהם ממי ללמוד, כי חכמיהם רבו למעלה אשר לא ימצא כן בערי השדה ובכפרים:

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, תורה תמימה

13. (יג)נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ

    מצודת דוד:נשכימה לכרמים. בהיות שהכרמים סמוכים לה נבוא בהשכמה אל הכרמים עד שלא תזרח השמש בתוקף החום: נראה. שם נתענג לראות אם כבר פרחה הגפן אם פתח וכו׳: שם. בכרמים אראה לך אהבתי אליך, אחר שיהיה לנו הרחבת הלב מתענוג ראיית פרחי הגפן וכו׳ והנמשל הוא כאילו כנסת ישראל אומרת לך שם לבתי כנסיות ומדרשות וראה אם התלמידים והחכמים הפריחו חכמת התורה ומעשים טובים, ושם תראה גודל שבחי ואהבתי לך:

    עוד פירושים על פסוק יג: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, אבן עזרא, תרגום, ספורנו

14. (יד)הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ וְעַל־פְּתָחֵינוּ כָּל־מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם־יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ

    מצודת דוד:הדודאים. הביא ראיה שקרוב הדבר שפרחה הגפן וכו׳, כי הנה עשבי הדודאים כבר הפריחו ומעלים ריח טוב, ועל פתחינו כבר יש כל מיני מגדים מן החדש ומן הישן של אשתקד אשר קניתים וצפנתים לתת לך וכאילו אומרת והנה ראיתים אלו מול אלו וראיתי בהם מגדים מן החדש, ואם כן קרוב הדבר שפרחה הגפן וכו׳, וכשנלך שמה נמצא קורת רוח והרחבת הלב, ואראה לך שם תוקף אהבתי אליך. והנמשל הוא כאילו תאמר כנסת ישראל הלא אף עמי הארצות שבהם שהמה רק בצורת אדם כדמות עשבי הדודאים, עם כל זה גם הם נתנו ריח בעסק המצות, ויש אם כן בהם הרבה זכיות ממה שעשו מחדש ומה שעשו מזמן רב, וכולם עשוים המה בעבור כבוד שמך לא להתיהר, ואם כה עשו עמי הארצות, מה הם עוד הזכיות אשר תמצא בין החכמים והתלמידים:

    עוד פירושים על פסוק יד: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג, אבן עזרא, תרגום, ספורנו, אלשיך, תורה תמימה