דברי הימים ב פרק ד׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ

   מצודת דוד:מזבח נחושת. ר״ל מזבח אבן תחת מזבח נחשת שעשה משה במדבר:

   עוד פירושים על פסוק א: מלבי"ם, רלב"ג

   מלבי"ם

   ויעש. זה לא נזכר במלכים, ולדעת ר' יוסי בזבחים (נט א) לא עשה את מזבח הנחושת עד בעת החינוך שמזבח הנחושת של משה היה קטן מהכיל, ומפשטות דברי הכתוב נראה שלמדנו עזרא כדעת ר' יהודה בזבחים (שם), שמ"ש במלכים (ח, סד) ביום ההוא קדש המלך תוך החצר, דברים ככתבן, ומזבח של שלמה כבר היה מתחלה, וכן מורה לשון הכתוב (ז, ז), ולר' יוסי צריך לדחוק בפי' הכתובים כמ"ש בפי' מלכים שם. ומ"ש שעשה מזבח נחושת, היינו מזבח אבנים תחת מזבח נחשת של משה. ומ"ש כ' אמה ארכו, היינו מקום המערכה היה עשרים על עשרים:

   רלב"ג

   ועשר אמות קומתו. אחשוב שהיה קומתו עשר אמות מחוט הסקרא ולמעלה והשאר מהדברים באלו העמודים והים כבר בארנוהו בס' מלכים:

2. (ב)וַיַּעַשׂ אֶת־הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל־שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב

   מצודת דוד:את הים. כעין גיגית גדולה עשויה בדמות ים: מוצק. ביציקה נעשה ולא בהקשת הקורנס: משפתו. משפת זה עד השפה שממולו: עגול סביב. בכל סביבו היה עגול: וקו שלשים. כי כל מה שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

   מצודת ציון

   וקו. חבל:

   רש"י

   עשר באמה משפתו אל שפתו. י' על י' באמצעיתו עגול סביב:

   וקו שלשים באמה יסב אותו. כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח:

   וחמש באמה קומתו. עומקו:

   מלבי"ם

   ויעש הים. זה העתיק כמו שהוא בס' מלכים (ז, כג - כו), רק תחת שנאמר שם פקעים כתוב פה בקרים, תחת אלפים בת כתוב פה ג' אלפים בת, ושם כתבתי להשוות הכתובים עיי"ש:

3. (ג)וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לוֹ סָבִיב סָבִיב סוֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת־הַיָּם סָבִיב שְׁנַיִם טוּרִים הַבָּקָר יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ

   מצודת דוד:ודמות בקרים. כעין ראשי בקרים ובמ״א נאמר פקעים כי עשו בפקעים צורות ראשי בקרים: תחת לו. ר״ל בשלש האמות התחתונות שהיו מרובעות אבל שתי האמות העליונות היו עגולות כמ״ש רז״ל בערובין וז״ש עשר באמה מקיפים וכו׳ ר״ל ארבעה הפאות שבכל אחת עשר אמות היו הבקרים מקיפים וכו׳: שנים טורים. שני שורות בקרים הקיפו זה למעלה מזה: יצוקים. הבקרים ההם היו ניצוקים כאחד עם יציקת הים ולא יצקם בפ״ע וחברם אח״כ במלאכה:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י

   רש"י

   ודמות בקרים תחת לו. צורת דמות בקרים יצק ממנו לעמוד עליו ואדוקים בו כדאמר בסוף הפסוק הבקר יצוקים במצקתו:

   סביב סובבים אותו עשר באמה מקיפים את הים. אין מפורש כאן מה הדבר שסובבן אלא במלכים (א' ז') כתיב לפקעים מתחת לשפתו סביב וגו' פקעים כגון שעושין לכוסות פימילי"ש עגולים משום נוי ומתחת לשפתו וסביב היו עומדים בשלש אמות התחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות ואי אפשר להכיל אלפים בת יכיל שהם מאה וחמשים מקוה טהרה אלא בענין זה כמו שמפורש בעירובין והעליונות מרובועת ותחתונות עגולות א"א לומר דכי כתיב עגול סביב סביב משפתו כתיב ומה שאמר בפקעים הללו עשר אמה לכל רוח אבל במקום עגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב:

   שנים טורים. היו הפקעים:

   יצוקים במצקתו. הכל יצוקים יחד לא שחבר לו את הפקעים אחר יציקתו על ידי מסמרות או על ידי דבק שקורין שולדור"א בלע"ז:

4. (ד)עוֹמֵד עַל־שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל־אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה

   מצודת דוד:עומד. הים הזה היה עומד על י״ב בקר עשויים מנחושת: פונים. את פניהם: והים עליהם. לתוספת ביאור כפל הדבר: וכל אחוריהם. אחורי הבקר היו לצד פנים אחוריו של זה מול אחוריו של זה:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י

   רש"י

   וכל אחוריהם ביתה. אחוריהם של בקרים הללו היו פונים ביתה אל תחתיהם שבצפון פונים אחוריהם כנגד אותן שבדרום ושל מזרח כנגד שבמערב:

5. (ה)וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל

   מצודת דוד:ועביו. שוליו ודפנותיו: ושפתו. שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצויר בפרח ושושן: מחזיק בתים. וחזר ומפרש שלש אלפים יכיל:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י

   מצודת ציון

   יכיל. יחזיק כמו קטן מהכיל (מ״א ח):

   רש"י

   ועביו טפח. שוליו ודפנותיו אלא שאצל פיו הי' דק מרוקע ומרודד:

   כמעשה שפת כוס. ששותין בו ומצויר פרח שושן:

   מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל. אף זה מחזיק ובמלכים (שם) כתיב אלפים בת יכיל גודשא תלתא שהבת ג' סאין שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם הרי לך ששת אלפים סאין נמצאו מאה וחמשים מקוה טהרה לארבעים מאות סאין מאה מקואות נמצא גם לעשרים מאות סאין הנותרים חמשים מקואות ואף לכשתחלוק הכלי לפי המדה ששערו חכמים אמה על אמה בגובה שלש אמות למקוה תמצא וכן לשלש אמות מרובעות קומה ועשר על עשר משפתו אל שפתו מרובעות מאה מקואות ולשתים אמות עגולות קומה עשר על עשר משפתו אל שפתו עגולות חמשי' מקואות שמרובע יותר על העגול רביע:

6. (ו)וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול לְרָחְצָה בָהֶם אֶת־מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם וְהַיָּם לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ

   מצודת דוד:מימין. של הכיור שעשה משה: לרחצה בהם. את ידיהם ואת רגליהם כמ״ש בתורה: את מעשה וכו׳. אף היו מדיחים בהם מעשה העולה כקרבים וכיוצא: לרחצה. לכהנים לטבול בו מטומאתן וארז״ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרך בם באו המים מן המעיין:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

   מצודת ציון

   כיורים. כעין דוד ולה דדים המריקים מים:

   ידיחו. ענין שטיפה:

   רש"י

   ויעש כיורים עשרה. לבד אותן של משה:

   ויתן חמשה מימין. לכיור של משה:

   וחמשה משמאל. לרחצה בהם קדוש ידים ורגלים:

   את מעשה העולה ידיחו בם. מן מימי הכיור ידיחו קרבי העולה ודוקא עולה אבל שלמים לא שהוא נאכל לבעלים בכל העיר, הכיורים היו לקדוש טבילה:

   רלב"ג

   לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם. הנה הכיורות היו לרחוץ מהם הכהנים ידיהם ורגליהם כמו שנזכר בתורה והנה זכר שהיו מדיחים בהם מעשה העולה כמו הקרב והכרעים:

   והים לרחצה לכהנים בו. ר"ל כשהיו צריכן טבילה:

7. (ז)וַיַּעַשׂ אֶת־מְנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול

   מצודת דוד:כמשפטם. כתמונת מנורת משה בגביעים וכו׳: מימין. של מנורת משה וכן השלחנות:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם. למה נאמר במנורות כמשפטם לפי שמודיענו למה עשה עשרה מנורות והכל דרש מן התורה פרחים כפתורים גביעים משוקדים נאמרו בפ' שבעים הרי לכל עשרה מנורות שבעה נרות, (כן פי' אחי אמי דודי ר' קלונימוס ב"ר יהודה ומדרש הוא) ושבעה נרותיה כנגד ז' כוכבים חנכ"ל שצ"ם:

   ויתן בהיכל חמש מימין. למנורה של משה:

   וחמש משמאל. וכולם בדרום:

   מלבי"ם

   ויעש את מנורות עשר ויעש שלחנות עשרה. בא לפרש שמ"ש במלכים (ז, מח - מט) ואת השולחן וכו' ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל, מוסב גם על השולחן, שגם הוא היה חמש מימין, ופי' מימין לשולחן ומנורה של משה ומשמאל לה, והיו השולחנות בצפון והמנורות בדרום כמשפטם. ויש פלוגתא בירושלמי דשקלים (פ"ו ה"ד) אם בער על כל המנורות וערך על כולם או לא, וכן בגמ' מנחות צ"ט (ע"א):

   רלב"ג

   ויעש את מנורות הזהב עשר. ידמה שכלם היו מדליקין ובכל שלחנות שבהיכל היו עורכים גם כן לחם הפנים והראיה לזה מה שאמר אחר זה ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט:

8. (ח)וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול וַיַּעַשׂ מִזְרְקֵי זָהָב מֵאָה

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י

   רש"י

   משמאל. של שלחן בצפון:

   ויעש מזרקי זהב מאה. שזורקין בו הדם על המזבח:

9. (ט)וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת

   מצודת דוד:והעזרה הגדולה. היא עזרת ישראל וקרויה עזרה על כי נעזרים מה׳ כאשר יתפללו בה:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ויעש חצר הכהנים. עזרת הכהנים:

   והעזרה הגדולה. זו עזרת ישראל:

   מלבי"ם

   חצר הכהנים. עזרת כהנים

   והעזרה גדולה. עזרת ישראל:

   רלב"ג

   ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה. הנה חצר הכהנים היא אשר היה בתוכו מזבח הנחושת ולאמצע צד המערב ממנו היה האולם וההיכל והדביר והעזרה הגדולה היא עזרת ישראל:

10. (י)וְאֶת־הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגְבָּה

    מצודת דוד:מכתף הימנית. בפאת הדרום: קדמה ממול נגבה. ר״ל משוך כלפי מקצוע מזרחית דרומית שבחצר הכהנים:

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    מכתף הימנית קדמה ממול נגבה. ריחק אותו מן המזרח מן כנגד הפתח לדרומה של עזרה לפי שאין כבוד ונאה שיהו מטבילין כנגד פתח האולם:

    מלבי"ם

    ואת הים נתן. כמ"ש בתורת כהנים ויקרא (פרשתא דנדבה ד משנה יד) ובזבחים (נט ב):

11. (יא)וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת־הַסִּירוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חוּרָם לַעֲשׂוֹת אֶת־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּבֵית הָאֱלֹהִים

    מצודת דוד:בבית האלהים. בעבור צורך בית האלהים:

    עוד פירושים על פסוק יא: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

    מצודת ציון

    הסירות. כעין קדרה כמו והיו הסירות בבית ה׳ (זכריה י״ד:כ׳):

    היעים. מכבדות לגרף הדשן והוא מל׳ ויעה ברד (ישעיה כח):

    רש"י

    ויעש חורם את הסירות. סירות נחושת שעשויים לחתות הדשן לתת לתוך הסירות:

    מלבי"ם

    את הסירות. הוא פי' כירות (מלכים שם פסוק מ"ם) כמש"ש, ועמש"ש שמ"ש ויעש חירום הוא חירם הראשון, ומ"ש ויכל חירם הוא חירם השני שהוא עשה גם העמודים:

12. (יב)עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים

    מצודת דוד:והגלות והכתרות. הגולות של הכותרות:

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

    מצודת ציון

    והגלות. כן יקרא חלק התחתון מן הכותרת על כי מעשהו כספל והוא מל׳ וגולה על ראשה (זכריה ד׳:ב׳):

    והשבכות. כן יקרא חלק העליון מן הכותרת על כי מעשהו כעין שבכה ורשת:

    רש"י

    והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים. לשתי העמודים:

    והשבכות שתים. אלו השרשרות שנאמרו למעלה ותדע שכן הוא שהרי לא בכאן ולא במלכים מזכיר בפרשה זו בשום מקום שרשרות:

    לכסות את שתי גלות הכתרות. לכסות חלל הכותרת בשבכות ואותן ענפים כענפי חריות כמו שפירשתי:

    מלבי"ם

    והגולות והכותרות. הוא פי' למש"ש הגולות הכותרות כמ"ש בפי' שם, ויתר הדברים התבאר במלכים שם פסוק מ"א מ"ב:

13. (יג)וְאֶת־הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָעַמּוּדִים

    מצודת דוד:לשתי השבכות. לתלותן סביבן כמ״ש במ״א: לכסות וכו׳. על השבכה יאמר שכסתה על גולות הכותרו׳ אשר על פני העמודים ומעשה הכותרות מפרש במ״א:

    עוד פירושים על פסוק יג: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    על פני. ר״ל בגבהם ועל כי פני האדם הוא בגובהו נקרא הגובה על פני בל׳ שאלה:

    רש"י

    ואת הרמונים ארבע מאות. למעלה הוא אומר ויעש רמוני מאה הא כיצד אלא כך יש לנו לפרש ודאי ד' מאות רמונים עשה כאשר נאמר כאן ומה שאמר מאה הרי מאה לכל טור וטור וד' טורים הם כדאמר ב' טורים לשבכה אחת וכן שני טורי' רמוני' לשבכה אחת הרי ד' טורי' והרמוני' היו מחוזרי' בתוך השבכות המשובצי' ותקועי' לכסות בה היטיב את שתי גולות הכתרות:

14. (יד)וְאֶת־הַמְּכֹנוֹת עָשָׂה וְאֶת־הַכִּיֹּרוֹת עָשָׂה עַל־הַמְּכֹנוֹת

    מצודת דוד:על המכונות. להושיבם על המכונות:

    עוד פירושים על פסוק יד: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

    מצודת ציון

    המכנות. מל׳ כן ובסיס:

    רש"י

    ואת המכונות עשה. ובמלכי' כתיב ויעש את המכונות עשר מכונות הם כני הכיור ושם מפורש מלאכתם:

    מלבי"ם

    ואת המכונות עשה. ושם המכונות עשר, ועזרא מודיענו שכל זה עשה חירם השני, אבל:

15. (טו)אֶת־הַיָּם אֶחָד וְאֶת־הַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר תַּחְתָּיו

    עוד פירושים על פסוק טו: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ואת הסירות וכו' עשה חירם אביו. היינו חירם הראשון, כי הם היו מנחושת ממורט, ומלאכה זו לא ידע חירם השני:

16. (טז)וְאֶת־הַסִּירוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת־כָּל־כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה נְחֹשֶׁת מָרוּק

    מצודת דוד:ואת הסירות וכו׳. עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק: כל כליהם. של חצרות בית ה׳: חורם אביו. הראוי כאביו ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גהה (משלי יז) והראוי כגהה ור״ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ״ש במ״א:

    עוד פירושים על פסוק טז: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

    מצודת ציון

    מרוק. זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים (ירמיה מו):

    רש"י

    ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות. אע"פ שאמרנוהו כבר למעלה בא וחזר ושנה ועוד להודיענו כי נחשת היו וגם מודיענו מזלגות שלא הוזכר למעלה:

    מרוק. דוגמת מרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳) ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א) ובמלכים (א' ז') כתיב ממורט כמו כי ימרט ראשו (ויקרא י״ג:מ׳) ותרגומו נחשת טב:

    רלב"ג

    עשה חורם אביו למלך שלמה. אחשוב שהוא חסר וא"ו והרצון בו עשה חורם ואביו למלך שלמה וזה כי אביו ג"כ היה בקיא בזאת המלאכה כאמרו בס' מלכים ואביו איש צורי חרש נחשת:

    נחשת מרוק. ר"ל צרוף ונקי:

17. (יז)בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה

    מצודת דוד:בעבי האדמה. חפר באדמה צורות הכלים ההם ושפך שם הנחושת לאחר התכה:

    עוד פירושים על פסוק יז: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    מצודת ציון

    בככר. במישור:

    צרדתה. ובמ״א נאמר צרתן ובשתי השמות נקראה:

    רש"י

    בעבי האדמה. תרגומא גרגושתא בארדי"לא בלע"ז:

    בין סכות ובין צרדתה. ובמלכים כתוב צרתן צרדתה הוא מקומו של ירבעם וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה (מלכים א י״א:כ״ו) לפי שמת מטמא באהל וגם מצורע כמו כן וכן עבודת כוכבים כמו ששנינו בפרק ג' דעבודת כוכבים בסופו אלמנה שאלמן ישראל מאלהיו מן צרדתה נראה שהצר התורה ולא הרחיבה הצר דת אלהינו כן פירש לי דודי ז"ל:

    מלבי"ם

    בככר. עמ"ש מלכים שם פסוק מ"ו, ושם בין סוכות ובין צרתן, ובימי עזרא נשתנה השם:

    רלב"ג

    ובין צרדתה. היא צדתן בס' מלכים:

18. (יח)וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה לָרֹב מְאֹד כִּי לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת

    מצודת דוד:כי לא נחקר. כ״כ היו ברבוי מופלג עד אשר לא נחקר לדעת משקלם:

    עוד פירושים על פסוק יח: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ויעש. ושם וינח, עמש"ש:

19. (יט)וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים

    מצודת דוד:אשר בית. אשר לבית האלהים: ועליהם. על השלחנות סדרו לחם הפנים:

    עוד פירושים על פסוק יט: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ואת השלחנות. ובמלכים לא הזכיר רק שלחן א', ומ"ש ועליהם לחם הפנים למ"ד שלא סדרו רק על של משה פי' שהיו ראוים להניח עליהם, וכן מ"ש לבערם למ"ד שלא היו מדליקין רק את של משה פי' לבער את הנרות:

20. (כ)וְאֶת־הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר

    מצודת דוד:לבערם. העשוים להדליק בהם הנרות כמשפט התורה אשר עמדו לפני הדביר המה היו מזהב סגור:

    עוד פירושים על פסוק כ: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    ונרתיהם. הם העשויים כעין בזיכים ובהם השמן והפתילה:

    לבערם. מל׳ הבערה והדלקה:

    הדביר. זהו בית קה״ק:

    סגור. הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג:

    רש"י

    ואת המנרות ונרותיהם. להוציא מלבן של מפרשין נרות היו עושין מגופה של מנורה ואדוקין בה שהרי כתיב ואת המנורה ונרותיהם מה שהזכיר את הנרות בפני עצמן ולא שאר מעשה המנורה בפני עצמן גביעים כפתורי' ופרחים מכלל שלא היו הנרות אדוקין והואיל ואין אדוקין בה נראה כמעשה אחר וצריך להזכיר נרותיהם אבל שאר מלאכות שהיו אדוקין בה אינו מזכירם שנקראים על שם המנורה ומה שעשה עשר מנורות ועשר שלחנות ועשר כיורים והכרובים וכל אשר עשה מפורש בברייתא דר' פנחס בן יאיר:

21. (כא)וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב הוּא מִכְלוֹת זָהָב

    מצודת דוד:והפרח. קבוצת הפרח: זהב. היו מזהב: הוא מכלות זהב. היה כליל זהב מבלי תערובות סיג:

    עוד פירושים על פסוק כא: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    מצודת ציון

    והפרח. כעין פרחי אילן הנעשים במנורה כמ״ש בתורה:

    והמלקחים. הצבתים שבהם לוקחים הפתילה למושכה ולהושיבה במקומה:

    מכלות. מל׳ כל:

    רש"י

    והפרח. פירשו רבותינו הוא כנגד אותו פרח שהוסיף משה בפרשה בהעלותך עד ירכה עד פרחה וגו' שלא נאמר בתרומה:

    והמלקחים זהב. שמגביהים הפתילה מן הנר שיש בו השמן:

    הוא מכלות זהב. מזוקק וצרוף פיי"ן בלע"ז ובמנחות מפורש מכל זהב שהיה לו לשלמה מרוב הזהב שנכנס במנורה לזוקקה ולקיים מנורת זהב טהור:

    מלבי"ם

    הוא מכלות זהב. שהיה מזהב מזוקק כמו זהב המנורה, ועמש"ש (פ' מט):

    רלב"ג

    הוא מכלות זהב. מכלות הוא מקור בפלס משלוח והרצון שהכל בשלמות הוא זהב:

22. (כב)וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב

    מצודת דוד:דלתותיו. בין דלתותיו הפנימיות ולתוספת ביאור אמר לקדש הקדשים ובין דלתות ההיכל היה מצופים זהב:

    עוד פירושים על פסוק כב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    מצודת ציון

    והמזמרות. כלי הזמר:

    והכפות. הבזיכין שבהם הלבינה הנתון על מערכת לחם הפנים:

    והמחתות. הכלים העשוים לחתות ולשאוב בו האש על הקטרת:

    רש"י

    והמזמרות. כלי זמר:

    והמזרקות. לזרוק בהם דם על המזבח:

    והכפות. לבזיכי לבונה:

    והמחתות. לחתות בהם תרומת הדשן להרים מעל המזבח ולקח מלא המחת' וגומר:

    מלבי"ם

    והמזמרות. כלי זמר

    ופתח. הוא פי' למש"ש ופותות, שהם המפתחות, ופי' מפתחות הבית לדלתותיו הפנימים ולדלתי הבית היו זהב:

    רלב"ג

    דלתותיו הפנמיות לקדש הקדשים וגו'. ידמה שלקדש הקדשים היו ארבע דלתות בפתח אחד שתי דלתות הפנימיות היו זהב ושתי הדלתות החיצוניות היו עץ שמן והיו מצופות זהב וכן הענין להיכל: