דברי הימים א פרק ח׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת־בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי

   מצודת דוד:ובנימין. חזר להזכיר את בנימין לייחס אחריו שאול המלך: אשבל. למעלה חשב אחרים וכן יש הרבה שינוים בין זה לזה וכן דרך הספר מה שחיסר כאן גלה במקום אחר ואולם יש דרש בכל זה כמ״ש רז״ל לא ניתן ספר ד״ה אלא להדרש:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ובנימין הוליד את בלע בכורו. כבר יחסו (לעיל ז') ולפי שרצה ליחס עד שאול המלך מתחיל ליחס מבנימן ושמות אחרים קוראם כאן וכל היחס למפרע והרוצה לדקדק רוב ערי הלוים ומגרשיהם האמורים כאן למפרע הן ביהושע כי עזרא ספרים מצא:

   מלבי"ם

   ובנימין הוליד. בתורה חושב בני בנימין שהיו ראשי משפחות בלע אשבל אחירם שפופם חופם (כ"ה בפ' פנחס), ובימי עזרא שינו מקצת בתי אבות את שמם, תחת אחירם אחרח, תחת שפופם נוחה, ותחת חופם רפא (ובכר וגרא וראש שבפ' ויגש נחסרו כי לא הולידו משפחות):

   רלב"ג

   ובנימין הוליד את בלע בכורו. הנה במה שקדם זכר משפחות בני בנימין אשר התיחשו בימי דוד ולא היו כי אם לבלע ובכר וידיעאל וידמה כי ידיעאל הוא אשבל והנה בדבר פילגש בגבעה מתו מהם משפחות רבות ואולם בזה המקום הזכיר כל המשפחות. וידמה כי אחרת שהיה השלישי הוא הנקרא אחירם בפרשת פנחס:

2. (ב)נוֹחָה הָרְבִיעִי וְרָפָא הַחֲמִישִׁי

3. (ג)וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע אַדָּר וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד

   עוד פירושים על פסוק ג: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ויהיו בנים לבלע. בתורה נאמרו לבלע שני ראשי משפחות ארד ונעמן, והם הכתובים בפ' ויגש בין בני בנימין, והיו בני בניו, וכתובים פה בשם אדר ונעמן, וברבות הימים נתוספו עליהם ראשי משפחות למשפחת אדר (בן בלע) נתוספו גרא ואביהוד ואבישוע, ולמשפחת נעמן (בן בלע) נתוספו אחוח וגרא ושפופן וחורם:

4. (ד)וַאֲבִישׁוּעַ וְנַעֲמָן וַאֲחוֹחַ

5. (ה)וְגֵרָא וּשְׁפוּפָן וְחוּרָם

   עוד פירושים על פסוק ה: רלב"ג

   רלב"ג

   ושפופן וחורם. הם שפופם וחופה בפרשת פנחס:

6. (ו)וְאֵלֶּה בְּנֵי אֵחוּד אֵלֶּה הֵם רָאשֵׁי אָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי גֶבַע וַיַּגְלוּם אֶל־מָנָחַת

   מצודת דוד:ואלה בני אחוד. יתכן שהוא בלע והיה נקרא בב׳ השמות: ויגלום. הראשים ההם הגלו את יושבי גבע אל מנחת:

   עוד פירושים על פסוק ו: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   ויגלום. ענין הנוע ממקום למקום, ועם היא בלא שבי כמו וגם גולה אתה למקומך (ש״ב טו):

   רש"י

   ויגלום אל מנחת. מי הגלם ומפרש אחריו בפסוק ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם:

   מנחת. שם מדינה כדכתיב (לעיל ב') הרואה חצי המנחות וכתיב וחצי המנחתי (שם):

   מלבי"ם

   ואלה. ר"ל ואלה האחרונים שהם שפופן וחורם היו בני אחוד, שאיש שמו אחוד ממשפחות נעמן הוליד אותם, והם ר"ל שפופן וחורם בני אחוד היו ראשי אבות ליושבי גבע, שבעת שהיה המעשה של פלגש בגבעה היו הם הראשים שמה

   ויגלום אל מנחת. ואחר המלחמה של ישראל על גבע הגלו את הראשים שפופן וחורם אל מנחת, שם עיר או מקום, שישראל לא הניחום לגור ביניהם מפני שהם היו הראשים ולא מיחו בדבר:

   רלב"ג

   ואלה בני אחוד. ידוע כי אחוד היה בן גרא כמו שנזכר בס' שופטים וידמה שהוא היה מבני בלע ולזה יוחסו בניו לבלע ואמר שאלו התשעה בנים שזכר שהם בני אחוד היו ראשי האבות ליושבי גבע כי עיר גבע היתה מנחלת בני בנימין כמו שנזכר. והנה הגלו קצתם אל עיר מנחת כי גברה יד קצתם על קצתם. והנה זכר:

7. (ז)וְנַעֲמָן וַאֲחִיָּה וְגֵרָא הוּא הֶגְלָם וְהוֹלִיד אֶת־עֻזָּא וְאֶת־אֲחִיחֻד

   מצודת דוד:ונעמן וכו׳. עתה מפרש מי ומי מהם אשר הגלום: ואחיה. יתכן שהוא אחות הנזכר למעלה כי קרובים הם בלשון: הוא. מוסב על גרא לומר כאשר הגלם הוליד את עזא וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק ז: מלבי"ם, רלב"ג

   מלבי"ם

   ונעמן. ואז הלך אחוד אביהם והגלה לשם גם את נעמן ואחוח וגרא, ר"ל יתר ראשי בתי אבות של משפחות אלה שיצאו מנעמן בן בלע, כדי שיהיו כולם במקום אחד, וז"ש הוא הגלם, ר"ל אחוד הנזכר הוא הגלה את נעמן ואחיה (שהוא אחוח) וגרא

   והוליד. ואז הוליד (אחוד) את עזרא ואת אחיחוד ואת שחרים, ומפרש שאת שחרים הוליד בשדה מואב (כי שני בנים הקודמים הוליד במנחת), אבל בעת שהוליד את שחרים גר בשדה מואב מן שלחו אותם. ר"ל שאחוד היה לו שלש נשים, שם האחת שלחו אותם, ושם השניה חושים, ושם השלישית את בערא, ומן שלש נשיו אלה הוליד שלשה הבנים הנזכרים, וז"ש שהוליד (הבנים הנזכרים) מן שלחו אותם ומן חושים ומן את בערא, שלשת נשיו. ואל תתמה שמלת את בערא יהיה שם, שכבר הבאתי כמה דוגמאות לזה (למעלה ב, יח) על ואת יריעות, וכן על שם שלחו אותם לא תתמה, שנמצא כאלה. וכן הרד"ק פי' בפי' א' ששלחו אותם הוא שם, ולמ"ש לקמן פסוק ל"א, פירושו הוא ששחרים הוליד, עיי"ש:

   רלב"ג

   כי נעמן ואחיה וגרא הוא הגלם. ר"ל שכל אחד מהם עזר בהגלות הששה הנשארים והנה אחיה הוא אחוח שזכר קודם זה:

   והוליד את עזא ואת אחיחוד. ידמה ששב זה אל גרא ואמר כי. (ח) שחרים. והוא חורם הנזכר (פסוק ה') הוליד את תולדות בשדי מואב מן העת אשר שלח אותם גרא מגבע ר"ל ששלח הוא וקצת אחיו. ואמר שהוליד תולדות מחשים ובערא שהיו נשיו. והנה היו לבערא שני שמות כי היתה נקראת גם כן לפי מה שאחשוב חדש ואמר שהיא ילדה לו את יובב ואת צביא וגו':

8. (ח)וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן־שִׁלְחוֹ אֹתָם חוּשִׁים וְאֶת־בַּעֲרָא נָשָׁיו

   מצודת דוד:ושחרים. גם הוא מבני בנימין ואולי נזכר הוא למעלה בשמו האחר: בשדה מואב. בעת שהלך לגור שם: מן שלחו אתם וכו׳. מן שאמר עומד במקום שנים כאלו אמר מן שלחו אותם ומן חושים ומבערא נשיו והן שמות הנשים האחת שלחו אותם והשנית חושים והג׳ בערא ואת הוא כמו מן וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט) ומשפטו מן העיר:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י

   רש"י

   ושחרים הוליד. הוא היה אחד מן הגולים ולאחר ששלחו אותו מן הגלות הוליד את אלה:

   חושים ואת בערא נשיו. כך היו שמותיהם של נשיו:

9. (ט)וַיּוֹלֶד מִן־חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ אֶת־יוֹבָב וְאֶת־צִבְיָא וְאֶת־מֵישָׁא וְאֶת־מַלְכָּם

   מצודת דוד:מן חדש אשתו. היא שלחו אותם שזכר ובשתי השמות נקראה:

   עוד פירושים על פסוק ט: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ויולד. אח"כ נשא אשה חדשה, ועז"א חדש אשתו, או שהיה שמה חדש, וממנה הוליד אח"כ את יובב ואת צביא וכו' ואת יעץ וכו'

   אלה בניו. היו ראשי אבות:

10. (י)וְאֶת־יְעוּץ וְאֶת־שָׂכְיָה וְאֶת־מִרְמָה אֵלֶּה בָנָיו רָאשֵׁי אָבוֹת

11. (יא)וּמֵחֻשִׁים הוֹלִיד אֶת־אֲבִיטוּב וְאֶת־אֶלְפָּעַל

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ומחשים הוליד. זאת חושים אשתו שהזכירה למעלה ולפי שהפסיקה בחדש אשתו:

    מלבי"ם

    ומחשים הוליד. אח"כ הוליד מן אשתו חושים (הנזכר פסוק ח), את אביטוב ואת אלפעל:

    רלב"ג

    ומחשים אשתו הוליד את אביטוב וגו'. וידמה שזכר כל זה כי הנרדיים ברב העתים הם יותר מצליחים ולזה אמר כי בני חחרים הצליחו מאד ובנו אונו ולוד והבריחו יושבי גת:

12. (יב)וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת־אוֹנוֹ וְאֶת־לֹד וּבְנֹתֶיהָ

    מצודת דוד:הוא בנה. על שמר יאמר:

    עוד פירושים על פסוק יב: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ובני אלפעל עבר וכו' הוא בנה. ר"ל שמר בנה את אונו, וכן בריעה ושמע היו בני אלפעל והמה הבריחו את יושבי גת:

13. (יג)וּבְרִעָה וָשֶׁמַע הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן הֵמָּה הִבְרִיחוּ אֶת־יוֹשְׁבֵי גַת

    מצודת דוד:ובריעה ושמע. גם המה מבני אלפעל: הבריחו. בהלחמם עמהם:

14. (יד)וְאַחְיוֹ שָׁשָׁק וִירֵמוֹת

    עוד פירושים על פסוק יד: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ואחיו ששק. כל אלה בני אלפעל, ע"א ועיקר מן אחיו ששק עד ויוחא כל אלה בני בריעה ומזבדיה עד יובב כל אלה בני אלפעל ומן ויקים עד ושמרת כל אלה בני שמעי:

    מלבי"ם

    ואחיו ששק וירמות. מפרש בני בריעה (יד - טו) ויתר בני אלפעל (יז - יח), ובני שמעי (יט - כא). ואח"כ חוזר אל יחוס בני ששק (כב - כה), ואח"כ בני ירוחם, שכפי הנראה כיון על בני ירמות (כו - כז):

15. (טו)וּזְבַדְיָה וַעֲרָד וָעָדֶר

16. (טז)וּמִיכָאֵל וְיִשְׁפָּה וְיוֹחָא בְּנֵי בְרִיעָה

    מצודת דוד:בני בריעה. חוזר על כלן מן אחיו:

17. (יז)וּזְבַדְיָה וּמְשֻׁלָּם וְחִזְקִי וָחָבֶר

18. (יח)וְיִשְׁמְרַי וְיִזְלִיאָה וְיוֹבָב בְּנֵי אֶלְפָּעַל

    מצודת דוד:בני אלפעל. יתכן שהיו בני בניו ולא בניו ממש ולזה לא חשבם למעלה עם בניו:

19. (יט)וְיָקִים וְזִכְרִי וְזַבְדִּי

20. (כ)וֶאֱלִיעֵנַי וְצִלְּתַי וֶאֱלִיאֵל

21. (כא)וַעֲדָיָה וּבְרָאיָה וְשִׁמְרָת בְּנֵי שִׁמְעִי

    מצודת דוד:בני שמעי. הוא שמע בן אלפעל הנזכר למעלה:

22. (כב)וְיִשְׁפָּן וָעֵבֶר וֶאֱלִיאֵל

23. (כג)וְעַבְדּוֹן וְזִכְרִי וְחָנָן

24. (כד)וַחֲנַנְיָה וְעֵילָם וְעַנְתֹתִיָּה

25. (כה)וְיִפְדְיָה וּפְנוּאֵל בְּנֵי שָׁשָׁק

26. (כו)וְשַׁמְשְׁרַי וּשְׁחַרְיָה וַעֲתַלְיָה

27. (כז)וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם

    מצודת דוד:בני ירוחם. אולי נזכר למעלה בשמו האחר:

28. (כח)אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם רָאשִׁים אֵלֶּה יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם

    מצודת דוד:לתולדותם ראשים. היו לראשים לבני תולדות אבותם ועם כי אמר ראשי אבות כפל הדבר לתוספת ביאור:

    עוד פירושים על פסוק כח: מלבי"ם

    מלבי"ם

    אלה, לתולדותם ראשים. ר"ל ראשים לבית אב שלהם

    אלה ישבו בירושלם. גם לקמן (ט, ז - ח) חשב בני בנימין שישבו בירושלים, שם חשב הראשים על כולם, ופה מפרש הראשים על תולדותם לבד, כי יכניה בן ירוחם שחשב שם היה ראש על הכלל, ובני ירוחם שחשב פה היו ראשים רק על תולדותם לבד:

29. (כט)וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה

    מצודת דוד:אבי גבעון. שר של גבעון:

    עוד פירושים על פסוק כט: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ובגבעון ישבו אבי גבעון. פרשה זו עד כל אלה בני אצל כתובה ב' פעמים בספר זה גם פרשת והיושבים הראשונים אשר באחוזתם בעריהם (ל' סי' ט') ופרשת ומן הכהנים ידעיה ויהויריב, כמו כן בס' עזרא (ר"ל נחמיה י״א:ג׳) דכתיב ואלה ראשי המדינה וזהו שמפרש בסוף מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא ספר מעונים ספר זאטוטי ספר האחים ובטלו דברי האחד וקיימו דברי השנים וכן מצאו הרבה ספרי יחוסין כשנמצא ג' או ה' בטלו המועט וקיימו המרובים וכשנמצאו זוגות כמו ובגבעון ישבו אבי גבעון הוצרך לכתוב שתי פעמים שאין סדר יחוסן שוה וכן היושבים הראשונים מצא זוגות וחלוקים זה על זה כתבוהו שני פעמים בכאן ובספרו ולמה לא כתב שתיהן כאן אותם שבעזרא ואלה ראשי המדינה וגומר ולפי שייחס לשם עד ואלה הכהנים הלוים ומיחס עד ידעיה שהיה לאחר עזרא ומה ענין לפרש ולייחס בכאן בדברי הימים דורות יחד ולאחר עזרא כי אם אותם שהיו בבית ראשון ובפרשה האחרת של ובגבעון ישבו וגו' ועוד אמרו חכמים בספר' ולאצל ששה בנים תליסר אלפי גמלי טעוני מדרשות:

    מלבי"ם

    ובגבעון ישבו. זה הוכפל לקמן סי' ט' (לה - לט) בתוס' קצת

    אבי גבעון. ולקמן באר שהיה שמו יעואל

    ושם אשתו מעכה. ולקמן (שם, לה) ושם אחותו מעכה, י"ל שהי"ל גם אחות ששמה מעכה (ובמנחת שי תקן ששם אשתו כמו כאן):

30. (ל)וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב

    מצודת דוד:וצור וכו׳. גם המה היו בני אבי גבעון ועמו ישבו בגבעון:

    עוד פירושים על פסוק ל: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ובעל. ולקמן (שם, לו) ובעל ונר ונדב:

31. (לא)וּגְדוֹר וְאַחְיוֹ וָזָכֶר

32. (לב)וּמִקְלוֹת הוֹלִיד אֶת־שִׁמְאָה וְאַף־הֵמָּה נֶגֶד אֲחֵיהֶם יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם עִם־אֲחֵיהֶם

    מצודת דוד:ומקלות. גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה: ואף המה. ר״ל אף כי ישבו בגבעון מ״מ לפעמים ישבו בירושלים נגד אחיהם הנזכרים למעלה ושוה להם: עם אחיהם. הוא כפל ענין לתוספת ביאור כי עם הוא כמו נגד:

    עוד פירושים על פסוק לב: מצודת ציון, מלבי"ם

    מצודת ציון

    נגד אחיהם. שוה לאחיהם כמו ואלכה לנגדך (בראשית ל״ג:י״ב) ורבים כמוהו:

    מלבי"ם

    ומקלות. שם כתב וזכריה ומקלות, ומקלות הוליד את שמעם, ומזה נודע לנו שבכ"מ שכתב כזאת, השם נמשך למעלה ולמטה, כמ"ש הרשב"ם פ' וישלח עמ"ש ותמנע היתה פילגש ששם תמנע נמשך למעלה ולמטה, וכן תראה מבואר שלקמן (שם, מא - מב) ותרחע ואחז הוליד, מבואר פה ותארע ואחז, ואחז הוליד, ולפ"ז ה"ה במ"ש למעלה (ד, ח) ואתנן וקוץ הוליד, צל"פ ואתנן וקוץ, וקוץ הוליד, וכן (שם, יד) ובני עתניאל חתת ומעונתי הוליד, צל"פ חתת ומעונתי, ומעונתי הוליד, וכן (שם, יז) ואשראל ובן עזרא יתר, (להמפרשים בן עזרא, בני עזרא) צל"פ ואשראל ובן עזרא, ובן עזרא הוליד, וכן במ"ש (למעלה פסוק ח) ואת אחיחוד ושחרים הוליד, צל"פ ואת אחיחוד ושחרים, ושחרים הוליד, ויהיו כל הבנים הנחשבים בני שחרים

    ואף המה. אח"כ נתישבו גם מקלות ושמעה בירושלים עם אחיהם שחשב למעלה שישבו בירושלים כמ"ש (פסוק כח), וזה היה נגד אחיהם, ר"ל התנגדות אל דעת אחיהם שישבו בגבעון:

33. (לג)וְנֵר הוֹלִיד אֶת־קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת־שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת־יְהוֹנָתָן וְאֶת־מַלְכִּי־שׁוּעַ וְאֶת־אֲבִינָדָב וְאֶת־אֶשְׁבָּעַל

    מצודת דוד:ונר. גם הוא בן אבי גבעון וכן נאמר למטה: אשבעל. היא איש בושת שמלך תחת שאול והוא ישוי האמור בש״א:

    עוד פירושים על פסוק לג: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ונר הוליד את קיש. הנה זה סותר למ"ש (בפסוק כט - ל) שאבי גבעון (שהיה שמו יעיאל כמ"ש לקמן ט' ל"ה) היה אבי קיש ונר ונדב, ומבואר שאבי גבעון היה נקרא ג"כ בשם נר, ובש"א מבואר שהיה נקרא גם בשם אביאל, ששם (ט, א) קיש בן אביאל, ושם (יד, נ - נא) אבנר בן נר דוד שאול, ושם, אבנר בן נר בן אביאל, מבואר שקיש ונר אבי שאול ואבי אבנר היו בני אביאל, כי יעיאל הנזכר שהיה אבי גבעון היה נקרא גם אביאל, וגם נר. ומ"ש פה בפי' הגר"א ווילנער וז"ל, ונר קאי אלמעלה, שגם הוא היה מבני יעיאל והוא הוליד את קיש, ולא נר שמו אלא אביאל שמו, הכותב לא כיון שמועתו יפה, ובודאי שמע שנר הוא יעיאל בעצמו ושגם אביאל שמו, והדברים פלאים

    ואת אשבעל. הוא איש בושת, שבושת ובעל, אחד הוא, מזבחות לבושת מזבחות לקטר לבעל (ירמיה יא, יג), וכן ירובעל (שופטים ו), ירובשת (ש"ב יא), וזה שלא להזכיר שם הבעל:

34. (לד)וּבֶן־יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִיב בַּעַל הוֹלִיד אֶת־מִיכָה

    מצודת דוד:מריב בעל. הוא מפיבושת:

    עוד פירושים על פסוק לד: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    מריב בעל. ובשמואל מפי בושת:

    רלב"ג

    ובן יהונתן מריב בעל. ידמה שמריב בעל הוא מפיבושת כי לא נשאר לבית שאול בן כי אם מפיבושת כמו שנזכר בסוף ספר שמואל:

35. (לה)וּבְנֵי מִיכָה פִּיתוֹן וָמֶלֶךְ וְתַאְרֵעַ וְאָחָז

36. (לו)וְאָחָז הוֹלִיד אֶת־יְהוֹעַדָּה וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת־עָלֶמֶת וְאֶת־עַזְמָוֶת וְאֶת־זִמְרִי וְזִמְרִי הוֹלִיד אֶת־מוֹצָא

37. (לז)וּמוֹצָא הוֹלִיד אֶת־בִּנְעָא רָפָה בְנוֹ אֶלְעָשָׂה בְנוֹ אָצֵל בְּנוֹ

    מצודת דוד:רפה בנו. של בענה וכן חושב אחד בן א׳:

38. (לח)וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל

    מצודת דוד:בכרו. כן שמו:

39. (לט)וּבְנֵי עֵשֶׁק אָחִיו אוּלָם בְּכֹרוֹ יְעוּשׁ הַשֵּׁנִי וֶאֱלִיפֶלֶט הַשְּׁלִשִׁי

    מצודת דוד:ובני עשק אחיו. שהיה אחיו של אצל:

    עוד פירושים על פסוק לט: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ובני עשק. פי' המפ' שר"ל בני אלעשה, ובפשוט שלא חשב בפסוק ל"ז כל בני מוצא רק החשובים והי"ל עוד בן ששמו עשק:

40. (מ)וַיִּהְיוּ בְנֵי־אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבֹּרֵי־חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים כָּל־אֵלֶּה מִבְּנֵי בִנְיָמִן

    מצודת דוד:מאה וחמשים. במספר מאה וחמשים: