דברי הימים א פרק ז׳

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, רד"ק, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וְלִבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפוּאָה יָשׁוּב וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה

   מצודת דוד:ולבני יששכר. ר״ל זהו היחוס של בני יששכר:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   ולבני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון. בחומש כתיב (בראשית מ"ז) ויוב. יוב היה שמו ולפי שנתיישבו ללמוד תור' דכתי' (לקמן י"ב) מבני יששכר יודעי בינה לעתים לכך זכה ונקרא ישוב:

   רד"ק

   ולבני יששכר למ"ד ולבני כלמ"ד והשלישי לאבשלום, למעלה החל לספר ביחס השבטים והפסיק בלוי וספר יחסם ומושבותם בעריהם ועתה חזר ליחס השבטים ומספרם כאשר נמצאו בימי דוד מלך ישראל ומה שהניח מהם שלא זכר הנה זכר אותם עם האחרים כולם בספור בואם אל דוד חברונה להמליכו ויחס דן ובניו לא זכר, וי"א כי חושים בני אחר שזכר סמוך לבני נפתלי הוא רמז לחושים בן דן ומנפתלי לא זכר יחסו כי אם בנו לבד ואולי לא מצא יחסם כתוב ולא נאמר לו בקבלה, ומה שהניח מן היחסים כלל באמרו בסוף וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל:

   מלבי"ם

   לבני יששכר. הלמ"ד כמו למ"ד לבני שמעון תולדותיו למשפחותיו, אחר שחשב יחוס יהודה ושמעון ששכן אצלו, וראובן וגד וחצי מנשה, חשב יחוס לוי באמצע השבטים, וחוזר אל יחוס השבטים יששכר מנשה אפרים בנימין, ודן וזבולון ונפתלי נאבד ספר היחוס שלהם ע"י הגלות:

2. (ב)וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית־אֲבוֹתָם לְתוֹלָע גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד עֶשְׂרִים־וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת

   מצודת דוד:ראשים. הם היו ראשים לבית אבותם: לתולע. לבני תולע נולדו גבורי חיל לכל תולדותם ועלו מספרם בימי דוד וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ובני תולע. מספרם בימי דוד עשרים ושנים אלף ושש מאות כל אלה בני תולע לבד מבני עזי:

   רד"ק

   לתולע גבורי חיל לתולדותם פירוש לתולע היו אלה גבורי חיל משאר בניו חוץ מעזי והיו עשרים ושנים אלף ושש מאות ומבני עזי היו שלשים וששה אלף וזהו הטעם כי הרבו נשים ובנים לפיכך עלה מספרם כל כך כי משאר בני תולע שהיו חמשה לא היו מספרם כי אם עשרים ושנים אלף ושש מאות ומבני עזי היו שלשים וששה אלף לפי שהרבו נשים והולידו בנים רבים:

   מלבי"ם

   ראשים לבית אבותם לתולע. כי הראשון מבני תולע שהוא עוזו היה לו בן יזרחיה שנפרד להתיחס בפ"ע, רק יתר בני עוזי נחשבו עם אחיו תחת פקודת עוזי אל תולע, והיו ששה ראשים מתיחסים אל תולע:

   רלב"ג

   מספרם בימי דוד עשרים ושנים אלף וגו'. הנה ידמה כי זה הוא המספר אשר ספרם יואב במצות דוד ולא זכר מזה כי אם מספר שבט יששכר ובנימין והנה זכר כי משפחת בני תולע היה מספרם בימי דוד עשרים אלף ושש מאות והנה נמנו לבד אנשי החיל שולפי חרב כמו שנמנו על יד יואב ולזה קראם גדודי צבא מלחמה או גבורי חילים במקומות מזה המספד ואע"פ שהיה עזי מבני תולע מנה מספרם ביחוד ולא כללם עם שאר בני תולע להעיר על רבוים יותר מכל שאר המשפחות מפני שהשתדלו בפריה ורביה כי הרבו נשים ובנים:

3. (ג)וּבְנֵי עֻזִּי יִזְרַחְיָה וּבְנֵי יִזְרַחְיָה מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה חֲמִשָּׁה רָאשִׁים כֻּלָּם

   מצודת דוד:חמשה וכו׳. כל החמשה היו ראשים האב וארבעת בניו:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ובני עזי וגו'. שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים וכל אלה היו לבד מאותן עשרים ושנים אלף ושש מאות של בני תולע:

   מלבי"ם

   ובני עוזי יזרחיה. כי היה לעוזי עוד בנים שלא הזכירם בפ"ע, כי לא נפרדו בפ"ע רק היו תחת עוזי לבית אב של עוזי, רק יזרחיה נפרד ממשפחת אביו, והיה לו כמה בנים שלא נזכרו כי הם היו כולם לבית אב אחד תחת יזרחיה אביהם שהיה לראש בית אב של הבנים הנותרים, וארבעה בניו הנחשבים פה מיכאל וכו' היו לארבעה בתי אבות בפ"ע והיו עם יזרחיה חמשה ראשים:

4. (ד)וַעֲלֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף כִּי־הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים

   מצודת דוד:ועליהם. ועמהם מתולדותם ומבית אבותם אנשי גדודים הראוים לצאת בצבא מלחמה היו ל״ו אלף כי הרבו נשים ועי״ז הרבו בנים:

   עוד פירושים על פסוק ד: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ועליהם. ותחת חמשה ראשים אלה היו גדודי צבא מלחמה ל"ו אלף. והטעם שאחד מבני עוזי נתרבה במנין מכל בני תולע, כי הרבו נשים ובנים:

5. (ה)וַאֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָׂשכָר גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל

   מצודת דוד:לכל משפחות. את כל המשפחות: התיחשם לכל. לכולם היו ספרי יחוסם:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ואחיהם לכל משפחות. בין בני תולע בין בני עזי בין כל גבורי החיילים של דוד שמונים ושבעה אלף:

   התיחשם לכל. פתרון לכל היחס שלהם:

   רד"ק

   ואחיהם לכל משפחות יששכר הם מאחי תולע פואה ישוב ושמרון:

   מלבי"ם

   ואחיהם. הם יתר בני יששכר

   פואה ישוב ושמרון. שהם כוללים לכל משפחות יששכר, היו שמונים ושבעה אלף

   התיחשם לכל. ר"ל שהם התיחשו כ"א לבית אבותיו:

   רלב"ג

   ואחיהם לכל משפחות יששכר. הם משפחות פוה ויוב ושמרון (בראשית מ"ו י"ג) ואמר התיחשם לכל להוסיף באור שכבר נכללו בזה המספר כל משפחות יששכר הנשארות והרצון באמרו התיחשם לכל התיחשם לכל ראשי בית אבותם:

6. (ו)בִּנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וִידִיעֲאֵל שְׁלֹשָׁה

   מצודת דוד:בנימין. זהו היחוס מבני בנימין:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   בנימין בלע ובכר וידיעאל. זה שקורא בספר הישר אשבל (בראשית מ"ז):

   רד"ק

   בנימין בלע ובכר יש מפרשים כי מבני יששכר הוא זה בנימין וכל התולדה עד בני נפתלי כי עוד יזכיר בנימין אחר אשר, ויש לפרש כי על בנימין בן יעקב הוא אומר והזכיר הנה קצת היחס ובאחרונה זכר עוד עד יחס שאול מלך ישראל: בוידיעאל. הוא אשבל:

   מלבי"ם

   בנימין. לדעת רוב המפרשים הוא בנימין בן יעקב, ומלבד שיפלא שהלא יחוס בנימין נחשב בסימן הבא ולמה הציב פה את אלה לבד? הנה מ"ש שבלע ובכר הם בני בנימין הנזכר בתורה, הלא בני בלע שחשב לקמן (ח, ג) נקראו שם בשמות אחרים? ומשפחת בכר לא נזכר לא בפרשה פינחס ולא לקמן סי' ח', כי בכר מת בלא בנים, ואיך יזכיר פה בני בכר? ומי הוא ידעיאל שלא נזכר לא בתורה ולא לקמן? ומ"ש רש"י שהוא אשבל הנזכר בתורה, הלא לקמן קורא אותו בשם אשבל ולמה יקראהו פה ידעיאל? וע"כ האמת עד לעצמו שגם הוא מבני יששכר, והיה מבני פואה וישוב ושמרון, ומוסב לפסוק הקודם שכל משפחות יששכר (ר"ל מלבד בני בנימין שיזכיר פה ביחוד) היו שבעה ושמונים אלף, וזה התיחשם לכל, ר"ל יחוסם מלבד מבנימין, כי היה מן בניהם איש שמו בנימין, מאתו נפרדו בתי אבות רבות, ומתחיל לחשוב יחוסיהם, שבנימין הוליד שלשה בנים בלע ובכר וידיעאל, ומכל אחד יצאו ראשי בתי אבות, כמו שחושב בני בלע (ז) ובני בכר (ח - ט) ובני ידיעאל (י - יא):

7. (ז)וּבְנֵי בֶלַע אֶצְבּוֹן וְעֻזִּי וְעֻזִּיאֵל וִירִימוֹת וְעִירִי חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים וְהִתְיַחְשָׂם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה

   מצודת דוד:והתיחשם עשרים וכו׳. למספר הזה היה ספרי יחוסם:

8. (ח)וּבְנֵי בֶכֶר זְמִירָה וְיוֹעָשׁ וֶאֱלִיעֶזֶר וְאֶלְיוֹעֵינַי וְעָמְרִי וִירֵמוֹת וַאֲבִיָּה וַעֲנָתוֹת וְעָלָמֶת כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי־בָכֶר

   עוד פירושים על פסוק ח: רד"ק

   רד"ק

   ובני בכר וכו' וענתות עיר ענתות אשר בארץ בנימין נקראת על שמו שבנאה ענתות זה, כמו ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך: בועלמת. כמו כן שם אדם ושם עיר בארץ בנימין והיא הנקראת בחורים וכן כתיב מבחורים ומן עלמת:

9. (ט)וְהִתְיַחְשָׂם לְתֹלְדוֹתָם רָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹתָם גִּבּוֹרֵי חָיִל עֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם

   מצודת דוד:והתיחשם וכו׳. ר״ל ראשי האבות היו להם ספרי יחוסם לתולדותם ועמהם גבורי חיל למספר עשרים אלף ומאתים:

10. (י)וּבְנֵי יְדִיעֲאֵל בִּלְהָן וּבְנֵי בִלְהָן יְעוּשׁ וּבִנְיָמִן וְאֵהוּד וּכְנַעֲנָה וְזֵיתָן וְתַרְשִׁישׁ וַאֲחִישָׁחַר

11. (יא)כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי יְדִיעֲאֵל לְרָאשֵׁי הָאָבוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שִׁבְעָה־עָשָׂר אֶלֶף וּמָאתַיִם יֹצְאֵי צָבָא לַמִּלְחָמָה

    מצודת דוד:לראשי האבות. ר״ל המה היו לראשי האבות מגבורי חילים שבעה עשר וכו׳:

12. (יב)וְשֻׁפִּם וְחֻפִּם בְּנֵי עִיר חֻשִׁם בְּנֵי אַחֵר

    מצודת דוד:בני עיר. היו בני עיר והוא עירי בן בלע הנזכר למעלה: בני אחר. אחר הוא שם איש והוא אחד מהנזכרים ושתי שמות היו לו:

    עוד פירושים על פסוק יב: רש"י, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    ושפים וחפים בני עיר חשם בני אחר. עזרא שכתב ספר היחס הזה לא היה יודע אם היו מבני בנימין אם לאו לפיכך כתבם לבדם וגם משום דכתיב ומכיר לקח אשה לחפים מספקא ליה:

    רד"ק

    ושפים והפירוש בני עיר. והוא עיר שזכר מבני בלע: גחשים בני אחר. אחר זה לא נזכר ואפרש הוא אחר מהנזכרים ויש לו שתי שמות ומה שספר היחס על דרך קצרה כי עזרא מה שמצא ביחסים או מה שנמסר לו בקבלה הוא מה שכתב:

    מלבי"ם

    ושפם. עוד היו שפם וחפם בני עירי בן בלע הנזכר בפסוק ז', והיו ג"כ ראשי אבות

    וחשים. (ואחיו שלא העתיקם עזרא מס' היחוס כי נכלל תחת בית אב של חשים) והם היו בני אחר, איש מפורסם בימים ההם ממשפחות הנזכרות (והעתיק בני בלשון רבים כמ"ש בס' היחוס ששם חשב עוד בנים כמ"ש פעמים רבות). והנה כשתחשוב כל בני יששכר שנזכר מספרם בפרוטרוט עלו למאתים וחמשה אלף, וכ"ז היה בימי דוד (כמ"ש בפסוק ב' מספרם בימי דוד), ובזה תבין מ"ש לקמן (יב, לג) ומבני יששכר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם, כי היו מאתים ראשים כל ראש ממונה על אלף, והם באו להמליך את דוד בשם כל בני יששכר:

13. (יג)בְּנֵי נַפְתָּלִי יַחֲצִיאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשַׁלּוּם בְּנֵי בִלְהָה

    מצודת דוד:בני בלהה. היא אשת יעקב:

    עוד פירושים על פסוק יג: רש"י, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    בני נפתלי יחציאל וגו'. מה שלא נתיחס יותר זהו הטעם כמפורש בשלהי מגילת ירושלמי ג' ספרים מצא עזרא וכל אחד ואחד מן היחס ומה שמצא כתב ומה שלא מצא לא כתב ומן בני נפתלי לא מצא יותר וזהו הטעם שכל היחס הזה מייחד בדילוגים כי דילג מספר זה אל ספר זה וחברם ומה שלא היה יכול לכתוב בספר זה כתב בספר עזרא תדע כי נאמר בסמוך (לקמן ט') וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל פתרון אם רצונך לידע יחס עשרת שבטים לך לחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי כי ספר דברי הימים שלהם גלה עמהם אבל יהודה מצאתי ספרן בבבל ומה שמצאתי כתבתי:

    רד"ק

    בני נפתלי ולא זכר מיחסו כי אם בניו ומה שאמר בני בלהה כמו שאמר בתורה אלה בני בלהה ואע"פ שלא אמר כן באחרים ויש בו דרש לשבח בלהה זכרה שברצון נשאת ליעקב שאין כתיב בה ותקח כמו בזלפה אלא ותתן:

    מלבי"ם

    בני נפתלי. לא מצא יחוסם ורשם רק התחלת דברים, ובמ"ש בני בלהה כולל גם דן שלא מצא יחוסו, וי"מ שמ"ש חשם בני אחר הוא חשם בן דן (וי"ל שקרא דן אחר, על שהיה הולך אחר המחנות תמיד, כמ"ש (יהושע ו, ט) והמאסף הולך אחר המחנות, ועז"א (בראשית מט, נ) הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור, כי נשך ברגלים האחרונים). ולפ"ז יפורש חושים ובני נפתלי הם בני בלהה:)

14. (יד)בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת־מָכִיר אֲבִי גִלְעָד

    מצודת דוד:אשריאל. לא היה בנו ממש כי היה בן גלעד בן מכיר בן מנשה כמ״ש בתורה אבל בני בנים נקראו בנים: אשר ילדה. אשה הראויה מבנות ישראל: הארמיה. מבנות ארם:

    עוד פירושים על פסוק יד: רש"י, רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    בני מנשה אשריאל אשר ילדה. פירוש אשר ילדה לו אשתו דוגמא אשר ילדה אותה ללוי במצרים (במדבר כ״ו:נ״ט) אבל פילגשו הארמיה ילדה את מכיר:

    רד"ק

    בני מנשה אשריאל אשר ילדה מן הנראה בתורה כי אשריאל מבני גלעד בן מכיר בן מנשה והוא היה הבן השלישי לו ובהרבה מקומות מצאנו בספר הזה שזוכר בני הבנים בסדר הבנים, והנה ג"כ זכר אשריאל בבני מנשה אע"פ שהיה בן בנו והקדימהו למכיר בנו לפי שמכיר היה בן פלגש כמו שאמר פלגש הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד, ומה שאמר אשר ילדה ולא זכר היולדת כן דרך הכתוב כמו אשר ילדה אותה ללוי במצרים, ואותה ילדה אחרי אבשלום, ומה שזכר אשריאל ולא זכר האחרים לפי שהם נזכרים בתורה ואחז דרך קצרה וזכר זה אולי היה נכבד מאחיו ומשפחתו ידועה, ויש בו דרש לפי שהיה שמו דומה לשם ישראל אביהם:

    מלבי"ם

    בני מנשה. פה נשבר לאנשי חיל כל רשפי קשת, שאא"ל שאשריאל זה הוא הנחשב בתורה, שהוא היה מבני גלעד בן מכיר בן מנשה? וכן מ"ש המפ' שצלפחד הנזכר פה הוא צלפחד בן חפר הנזכר בתורה שהיו לו בנות, הלא חפר היה מבני גלעד, ופה ידבר ממכיר? והכתובים בלתי מתישבים לכל הפירושים שנאמרו בהם. ולדעתי נראה פירושו כך, מנשה היה לו בן מפלגשו ששמו אשריאל, ולא נז' בתורה כי לא יצאו ממנו ראשי משפחות, ומכיר נולד ג"כ מפלגש הזאת אחר שנשאה לאשה, וז"ש בני מנשה אשריאל (הוא היה בן הבכור) אשר ילדה פלגשו הארמיה (ששמה של הפלגש היה הארמיה, שכבר בארתי (למעלה ב, ח) שכמה שמות מתחילים בה', או שהיתה מארץ ארם) ילדה את מכיר אבי גלעד. ור"ל והפלגש הזאת ילדה ג"כ את מכיר, ואמר שנית מלת ילדה, כי לידת מכיר היה אחר שנשאת לו לאשה:

    רלב"ג

    בני מנשה אשריאל אשר ילדה פלגשו הארמיה וגו'. ידוע כי אשריאל היה בן גלעד לפי מה שנזכר בפרשת פנחס (במדבר כ" ו כ"ח ול"א) וגלעד היה בן מכיר ומכיר היה בן מנשה וידמה שפלגש מנשה הארמיה ילדה את מכיר ולזה אמר כי היא ילדה את אשריאל לפי שילדה זקנו והוא מכיר:

15. (טו)וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת

    מצודת דוד:לחפים ולשפים. רצה לומר אחות לחפים ולשפים: ושם אחותו. של כ״א מן האחים: ושם השני. הוא חוזר על אשריאל האמור במקרא שלפניו ור״ל שהיה שני לסדר הדורות כי צלפחד היה בן חפר אחיו וזכר רק את החשובים שבהם:

    עוד פירושים על פסוק טו: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ר"ל לקח אשה מהם והם בני עיר שזכר למעלה ולמ"ד לחפים ולשפים ר"ל ומכיר לקח אשה שהיתה אחות לחפים ולשפים, וזהו שאמר ושם אחותו מעכה, ומה שאמר אחותו ולא אחותם חזר אל הנכבד מהם והוא חופים שהקדימו לשפים, ומה שאמר למעלה שפים וחפים על דרך התולדה: בושם השני צלפחד. חוזר לבני מנשה אשריאל אשר זכר ואשריאל הוא בן בן בן מנשה, וצלפחד בן בן בן בן מנשה ואומר השני ואם אינו שני לאשריאל כי חפר אביו היה הבן הששי לגלעד ואשריאל היה השלישי, אבל מה שאמר השני לזכירה לפי שלא זכר כי אם אשריאל וצלפחד ובני שמידע שזכר באחרונה וזכרו במקום חפר אביו לפי שלא היה לו בן הגון ונכבד כמוהו אלא צלפחד ובמקומו היה לשם כי לא זכרו האחרים וצלפחד לא היו לו בנים כי בנות, אבל לחפר היו לו בנים אחרים כמו שאמר ביהושע נחלה בתוך אחי אביהם ואמר בתורה לבני דודיהן לנשים:

    מלבי"ם

    ומכיר. אחר שחשב בני מנשה יספר מבני מכיר

    שמכיר לקח אשה לחפים ולשפים. מכיר לקח שתי נשים, שהיו אחיות של חפים ושפים בני עיר (הנזכר בפסוק יב), בענין שאחת מהם היתה אחות חפים מן האם ואחת היתה אחות שפים מן האם, ושם השתי נשים היו מעכה וצלפחד, והיה באופן זה, שאם מעכה היתה נשואה לאיש אחר וילדה את מעכה, וכן אם צלפחד ילדה אותה מאיש אחר, ושתיהן נשאו לעיר בן בלע הנזכר בפסוק י"ב, וילד את מפים מאמו של מעכה, ואת חפים מאמו של צלפחד. וז"ש ומכיר לקח אשה (שהיתה אחות) לחפים (ואשה שהיתה אחות) לשפים, ושם אחותו (של חפים) מעכה, ושם אחות השני (היינו של שפים) צלפחד. (מלת אחותו שבפסוק זה נמשך למעלה ולמטה, אחות לחפים ולשפים, ושם אחות השני, וזה מצוי בתנ"ך כנודע)

    ותהיינה לצלפחד בנות. ר"ל שהאשה צלפחד לא הולידה בנים למכיר רק בנות:

    רלב"ג

    ומכיר לקח אשה וגו'. ידמה שמעכה היתה אחות חפים ושפים בני עיר שזכר קודם זה והיא היתה אשת מכיר וכבר יזכר אחד זה הבנים שהיו למכיר ממנה. ושם השני צלפחד. הנה אביו שהיה חפר היה שני לאשריאל כי היו אחים והנה היו אשריאל וחפר בני גלעד כמו שנזכר בפרשת פנחס:

16. (טז)וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת־מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם

    מצודת דוד:ובניו. חוזר על פרש:

    עוד פירושים על פסוק טז: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    ובניו אולם ורקם חוזר לפרש או לשרש הקרוב:

    מלבי"ם

    ותלד. אבל מעכה אשת מכיר היא ילדה בן זכר, ששמו פרש, ובן ששמו שרש, ובניו של שרש אולם ורקם:

    רלב"ג

    ותלד מעכה וגו'. ידמה שאחד מאלו קרא שמו מכיר גלעד ויהיה אמרו ובניו אולם ורקם שב אל אשר היה נקרא גלעד כי לא נתקים זרע למכיר כי אם מבני גלעד לפי מה שנתבאר בפרשת פנחס ולזה גם כן אמר:

17. (יז)וּבְנֵי אוּלָם בְּדָן אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה

    מצודת דוד:אלה בני גלעד. מוסב על אשריאל וצלפחד לומר שלא היו בני מנשה ממש כי אם מזרעו ומגלע׳ באו אשריאל היה בנו וצלפחד בן בנו:

    עוד פירושים על פסוק יז: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה חוזר לאשריאל ולצלפחד שזכר אותם אע"פ שזכרתי אותם בבני מנשה בן גלעד מבן בנו היו:

    מלבי"ם

    אלה בני גלעד. אחר שסיים לדבר מבני מכיר והודיע לנו דברים חדשים שלא ידענו מן היחוס הנמצא בתורה, שב להעתיק מן ספר היחוס היחוס של בני גלעד, ובס' היחוס היה כתוב אלה בני גלעד וכו' איעזר חלק אשריאל שכם שמידע חפר, ויחוס של תולדות הבנים האלה, ועזרא השמיטם כי שמות בני גלעד ידענו מדברי התורה, ובין יחוס הבנים לא מצא דברים מצוינים, והתחיל רק ראשי הדברים כאלו אמר אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה וגו' כמו שכתבנו זה כ"פ, שצריך להוסיף מלת וגו', ובספר היחוס היה כתוב פה ראשי בתי אבות של הגלעד שכתובים למעלה (ה, כד), ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וכו' שהיו ראשי אבות של בני מנשה שישבו בגלעד, ולא העתיקם עזרא כאן אחר שכבר כתבם למעלה, רק הוסיף פה:

    רלב"ג

    אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה. כי לא מנה כי אם בני גלעד כי אשריאל היה בן גלעד וצלפחד בן בנו ואלו הנזכרים בזה המקום הם גם כן בני גלעד לפי מה שבארנו:

18. (יח)וַאֲחֹתוֹ הַמֹּלֶכֶת יָלְדָה אֶת־אִישְׁהוֹד וְאֶת־אֲבִיעֶזֶר וְאֶת־מַחְלָה

    מצודת דוד:ואחותו. אחות גלעד שהיתה מולכת ומושלת כקצת הארץ אשר לגלעד:

    עוד פירושים על פסוק יח: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    ואחותו המולכת אחות גלעד והיתה מולכת בקצת הארץ אשר לגלעדי ואע"פ שלא נזכר בתורה ובנביאים ידוע הוא אצלם בקבלה, ולפי שהיתה אשה גדולה זכר תולדתה:

    מלבי"ם

    שאחותו (של גלעד) המולכת. ילדה את אישהוד, ונראה שהיא היתה אשת יאיר בן שגוב הנזכר למעלה (ב' כא - כג), ובארנו שם ששגוב נולד לחצרון בן פרץ מן בת מכיר שבא עליה שלא ע"י חופה וקדושין, וע"כ לא נתיחס לשבט יהודה רק למכיר אבי אמו, ושגוב הוליד את יאיר ונתנו לו אשה משבט מנשה, ונפלו לו בנדוניא עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד. ובאר עזרא פה שהאשה שנתנו ליאיר היתה ג"כ בת מכיר אחות גלעד, והיתה ליאיר אחות אם אביו, ואז לא גזרו עוד על השניות, והיא קבלה נדוניא ממכיר אביה עשרים ושלש ערים שמלכה עליהם, וע"כ קראה אחותו המולכת, וילדה ליאיר את אישהוד ואת אביעזר וכו'. וגם י"ל שכיון על בת מכיר שלקח חצרון והוליד עמה את שגוב, והיא ילדה מאיש אחר עוד שלשה בנים אלה:

    רלב"ג

    ואחותו המולכת ילדה וגו'. ידמה לפי מה שאחשוב שאחות גלעד היתה אשת חצרון לפי מה שקדם למעלה (ב' כ"א) שהוא לקחה כשהיה בן ששים שנה והיא ילדה לו אלו הבנים שזכר פה ואמר שם שהם בני מכיר אבי גלעד כי כבר ידמה שמכיר גדל אותם ולזה גם כן זכרם בזה המקום כמו הענין בבני מיכל בת שאול שנקראו בניה לפי שגדלה אותם. והנה קראה המולכת כי שם אותה מכיר כששבה לביתו מושלת על ביתו. או אולי נשא גלעד אחותו וילדה לו אלו הבנים שזכר וקרא אותה המולכת כי היא היתה מושלת באשה האחרת שילדה אולם ורקם והיתה כמו שפחה לה והבאור הראשון הוא יותר נכון:

19. (יט)וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם

    עוד פירושים על פסוק יט: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    ויהיו בני שמידע לא היה צריך לזכור כי אם שמידע בן גלעד כי ידוע הוא מן התורה, וזכר בניו והוא אחין ושכם ולקחי ואניעם, ושכם זה אינו הנזכר בתורה כי אותו היה אחי שמידע וזה בנו:

    מלבי"ם

    ויהיו בני שמידע בן גלעד (הנזכר בתורה) אחין ושכם. והם היו גם כן ראשי משפחות

    ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו. גם בזה נלחצו המפרשים להשוותם עם מ"ש בתורה שבני אפרים שותלח בכר ותחן, ויאמרו שברד הוא בכר ותחת הוא תחן, והמותר הם עוד בנים שהיו לאפרים. ומלבד שקשה להחליף השמות בכר בברד, הלא סיים ע"ז שהרגום בני גת, ובתורה חשבם לראשי משפחות, מבואר שלא נהרגו? וכי תחלק את הכתוב לומר שמ"ש והרגום בני גת מוסב לבנים האחרונים מתחת ואילך? ולדעתי גם בזה נהג כמו בכ"מ שלא לחזר דברים המבוארים בתורה רק דבר חידוש שמצא, יספר לנו מה שנעשה עם בני שותלח בן הבכור של אפרים (כי ממנו יצא יהושע בן נון שבא לספר יחוסו, ומן בכר ותחן לא דבר פה כלל) ואמר ובני אפרים שותלח וגו' (כמ"ש כ"פ שצריך להוסיף מעצמנו מלת וגו'), ומ"ש ברד בנו היינו בן שותלח, וכן תחת בנו של שותלח וכן כולם, שכל הנחשבים היו בניו של שותלח, והרגום אנשי גת פי' שהרגו את כל בני שותלח (אבל בני בכר ותחן לא נהרגו כי לא נזכר פה). ובמ"ש שהרגום אנשי גת, י"מ שבני אפרים ירדו לגת לקחת מקניהם ולכן הרגום אנשי הארץ, ויש עוד פי' בזה, ועכ"פ היה מעשה זה בעת שהיו במצרים, כי מבואר שאפרים היה חי עדיין, וזה כדעת חז"ל שיצאו ממצרים קודם זמן יצ"מ:

    רלב"ג

    שמידע. הוא בן שלישי לגלעד לפי מה שנזכר בפרשת פנחס:

20. (כ)וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ

    מצודת דוד:וברד בנו וכו׳. מוסב על אפרים שכולם היו בניו ולא בניו ממש כ״א בני בנים לבד משותלח היה בנו ממש:

    עוד פירושים על פסוק כ: רד"ק, רלב"ג

    רד"ק

    ובני אפרים שותלח כמו שנזכר בתורה, וברד הוא בכר והוא הנזכר בתורה, ותחת הוא תחן הנזכר בתורה, ומכאן ואילך הם בני בכר ואולי כל הנזכרים מלבד שותלח הם בני בנים:

    רלב"ג

    ובני אפרים שותלח וגו'. הנה אלו השלשה היו בני אפרים ונקראו בפרשת פנחס שותלח ובכר ותחן והנה שאר הבנים שזכר בזה המקום שהיו לאפרים מתו כולם כי הרגום אנשי גת הנולדים בארץ מצרים כי ירדו בני אפרים לקחת את מקניהם:

21. (כא)וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי־גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת־מִקְנֵיהֶם

    מצודת דוד:הנולדים בארץ. כאומר לפי שהמה היו מילידי הארץ ההיא וידעו מוצא הארץ ומבואה לא כן בני אפרים כי נולדו בארץ אחרת ולזה התגברו עליהם בני גת ותפשום והרגום על אשר ירדו לקחת את המקנה של אנשי גת:

    עוד פירושים על פסוק כא: רש"י, רד"ק

    רש"י

    ובני אפרים שותלח וגו' והרגום אנשי גת וגו' כי ירדו לקחת את מקניהם. ולא היו בקיאים במוצאי הדרכים ובמוצאי הארץ והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי הם היו בקיאים בארץ ההיא:

    רד"ק

    והרגום אנשי גת הנולדים י"מ כי לפיכך אמר הנולדים בארץ לפי שהם היו יודעים מוצא הארץ ומבואה והם בני אפרים נכנסו בארץ לקחת מקניהם ולא ידעו הדרכים והם בני גת ארבו להם והרגום, וי"מ כי אמר הנולדים בארץ לפי שהיתה גת אחר כן לישראל אמר כי בני גת הנולדים בארץ והם הפלשתים הם הרגום, ולפי דעתי כי הנולדים בארץ שב לבני אפרים, ולפי שזכר בבני אפרים הנולדים במצרים והם בניו ובני בניו כמו שאמר וירא יוסף לאפרים בני שלשים, אמר כי בני אפרים הנולדים בארץ שהוליד הוא בארץ ירדו לארץ גת לקחת מקניהם והרגום אנשי גת וזה היה במדבר כי בארץ ישראל לא יוכל להיות לפי שאמר ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים, ואפרים לא נכנס בארץ כי לא נכנסו לארץ מיוצאי מצרים מבן עשרים שנה ומעלה כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון, לפיכך אני אומר כי המעשה הזה היה במדבר או בארץ הגלעד, והיה עדיין אפרים חי כי זה יכול להיות כי מכיר בן מנשה היה מכובשי ארץ גלעד, והנה בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף, ומה שמוכיח הפירוש הזה כי תמצא מספר בני אפרים בצאתם ממצרים כשנמנו במדבר סיני בשנה השנית מ' אלף ות"ק וכשנמנו בכניסתם לארץ בערבות מואב בשנת הארבעים לא היו כי אם ל"ב אלף ות"ק ואלו ח' אלפים שחסרו במדבר הם שהרגו בני גת, ורז"ל דרשו כי זה היה קודם יציאת מצרים שמנו את הקץ וטעו ויצאו בלא עתם וקרה להם זה:

22. (כב)וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ

    מצודת דוד:ויתאבל אפרים. הדבר נעשה עוד אפרים חי: אחיו. אוהביו ומיודעיו ור״ל עם שאחיו נחמו אותו לא קבל מהם תנחומין והתאבל ימים רבים:

    עוד פירושים על פסוק כב: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    ויבאו אחיו לנחמו קרוביו ומיודעיו:

    מלבי"ם

    ויתאבל אפרים אביהם. בא להודיע שהיה זה בעוד היה אפרים חי, אמנם מ"ש ויבואו אחיו לנחמו, נראה שר"ל אחיו של שותלח, שבו התחיל הענין שכולם היו בניו ובני בניו ולא נשאר לו זרע כי נהרגו כולם (כי אפרים לא היה לו אחים רק מנשה, ועכ"פ מ"ש ויבא אל אשתו קאי על שותלח):

    רלב"ג

    ויבאו אחיו לנחמו. ידעה שהוליד יוסף זולת מנשה ואפרים כאמרו ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו או יקרא אחיו מנשה ובני יעקב:

23. (כג)וַיָּבֹא אֶל־אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ

    מצודת דוד:כי ברעה. ר״ל כי נולד בעת רעה היתה בביתו עודו מתאבל:

    עוד פירושים על פסוק כג: רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רד"ק

    ברעה היתה בביתו כי מעת שלקחה קרה לו המקרה הרע הזה שהרגו אנשי גת את בניו:

    מלבי"ם

    ויבא. אז בא שותלח אל אשתו ותלד בן ותקרא שמו בריעה, בזה נגלה מ"ש תורה (במדבר כו, לו) ואלה בני שותלח לעירן משפחת הערני, שלא נודע מדוע לא חשב בני בכר ותחן, רק בן שותלח, כי עירן הוא בריעה הנזכר, שהיה שמו רע ורעה, והפכו לטובה לקראו ער בהפוך אותיות, ולהבדילו מער ואונן קראוהו עירן, ובאשר בניו הקודמים ספו תמו מן בלהות הודיעה התורה שאלה היו בני שותלח עירן, לא הקודמים, ואלה פוסל את הראשונים:

    רלב"ג

    כי ברעה היתה בביתו. ידמה שכאשר לקח אפרים זאת האשה נהרגו אלו הבנים שזכר:

24. (כד)וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת־בֵּית־חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת־הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה

    מצודת דוד:ובתו שארה. ר״ל ושם בתו שארה: אזן שארה. אולי היה עיר אחרת ושמה אזן ולזה נקראה אזן שארה על שמה:

    עוד פירושים על פסוק כד: רש"י, רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ובתו שארה ותבן את בית חורון. שארה בנאתו:

    ואת אזן שארה. על שמה קראה שם העיר:

    רד"ק

    ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון הם הנזכרים בספר יהושע בנחלת בני אפרים: בואת אוזן שארה. שם העיר אוזן ואולי היה אוזן אחר, לפיכך היו מיחסים זה אל שארה שבנתה אותו:

    מלבי"ם

    ובתו שארה. בת בריעה

    בית חורון. שניהם היו לאפרים, כמ"ש יהושע (טז, ה)

    אזן שארה. נקרא שארה על שמה:

    רלב"ג

    ובתו שארה. ר"ל בת אפרים או בת בריעה:

25. (כה)וְרֶפַח בְּנוֹ וְרֶשֶׁף וְתֶלַח בְּנוֹ וְתַחַן בְּנוֹ

    מצודת דוד:ורפח בנו. חוזר על בריעה לומר שרפח היה בנו: ורשף ותלח בנו. כ״א היה בנו של רפח: ותחן בנו. הוא חוזר על תלח הסמוך:

    עוד פירושים על פסוק כה: רש"י, רד"ק, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ורפח בנו. של בריעה:

    ורשף ותלח. בנים של רפח כמו כן חשב דורות:

    רד"ק

    ורפח בנו ורשף שב לסדר התולדה שהזכיר בבני אפרים והפסיק במעשה אנשי גת ועתה חזר והשלים היחס עד יהושע:

    מלבי"ם

    ורפח בנו. יל"פ שארבעה שבפסוק זה הם בניו של בריעה, לכן נכתב ו' בכל אחד, ולעדן היה בנו של תחן, ועמיהוד בנו של לעדן. עכ"פ ידענו יחוסו של יהושע בן נון, שנון היה בן של אלישמע בן עמיהוד נשיא לבני אפרים, עמיהוד יצא מבריעה בן שותלח. וכל מ"ש לא יסכים לדעת ס' הישר שיצאו בני אפרים שלשים שנה קודם הקץ, ובפר"א פמ"ח דעתו שהיה קודם התחלת השעבוד, ובזה יצדק כל מה שפרשתי:

    רלב"ג

    ורפח בנו ורשף. ר"ל שרפח היה בן אחד מן הבנים שנשארו לו ורשף גם כן. ותלח היה בן רפה ותחן בן תלח. וכן בזה האופן עד שהגיע הענין אל יהושע בן נון:

26. (כו)לַעְדָּן בְּנוֹ עַמִּיהוּד בְּנוֹ אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ

27. (כז)נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ

    מצודת דוד:יהושע בנו. הוא יהושע בן נון הידוע:

28. (כח)וַאֲחֻזָּתָם וּמֹשְׁבוֹתָם בֵּית־אֵל וּבְנֹתֶיהָ וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר וּבְנֹתֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנֹתֶיהָ עַד־עַיָּה וּבְנֹתֶיהָ

    מצודת דוד:ואחוזתם ומושבותם. ענינם אחד והוא כפל בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב): ולמזרח נערן ולמערב. מעבר נערן המזרחי והמערבי גזר וכו׳:

    עוד פירושים על פסוק כח: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ואחוזתם בית אל. היה במצר הדרומי של בני יוסף (יהושע טז, א)

    נערן. הוא נערתה שהיה במזרח (שם ז), גזר היה במערב (שם ג, וירד ימה עד גזר), ושכם היה בצפון (שם יז, ז):

29. (כט)וְעַל־יְדֵי בְנֵי־מְנַשֶּׁה בֵּית־שְׁאָן וּבְנֹתֶיהָ תַּעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ דּוֹר וּבְנוֹתֶיהָ בְּאֵלֶּה יָשְׁבוּ בְּנֵי יוֹסֵף בֶּן־יִשְׂרָאֵל

    מצודת דוד:ועל ידי. גם ישבו סמוך למקומות נחלת מנשה שהם בית שאן וכו׳ שהיו מנחלת מנשה כמ״ש ביהושע: באלה וכו׳. בני אפרים ישבו בבית אל וכו׳ ובני מנשה בבית שאן וכו׳:

    עוד פירושים על פסוק כט: רש"י, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    ועל ידי בני מנשה בית שאן. פתרון סמוך לבני מנשה כמו איש על ידו לדגליהם (במדבר ב׳:י״ז):

    רד"ק

    ועל ידי בני מנשה ועל מקומות בני מנשה כמו איש על ידו, ר"ל כי סמוך לערי בני מנשה שהן בית שאן ובנותיה תענך ובנותיה וכו' סמוך להם היו בני אפרים כמו שאמר בספר יהושע:

    מלבי"ם

    ועל ידי בני מנשה. סמוך לערי מנשה ישבו ג"כ בני אפרים:

30. (ל)בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם

    עוד פירושים על פסוק ל: רד"ק

    רד"ק

    בני אשר וכו' הוא אבי ברזית. מלכיאל הוא אבי ברזית:

31. (לא)וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל הוּא אֲבִי בִרְזָיִת

    עוד פירושים על פסוק לא: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    הוא אבי ברזית. שר אותה העיר ובב"ר ר' לוי ור' סימון ר' לוי אומר שהיו בנותיו נאות ונשואות לכהנים שנמשחו בשמן זית ר' סימון אומר שהיו בנותיו נאות ונשואות למלכים שנמשחו בשמן המשחה ולפי שהיו להם שמן הרבה היו מושחין בו לכך היו נאות דהא באשר כתיב וטובל בשמן רגלו (דברים ל״ג:כ״ד) ואמר ר' חנניה חמין ושמן שסכתני אמי החזירוני לנערותי:

    מלבי"ם

    אבי ברזית. בני עיר ברזית היו מבני מלכיאל:

32. (לב)וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת־יַפְלֵט וְאֶת־שׁוֹמֵר וְאֶת־חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם

    עוד פירושים על פסוק לב: רד"ק

    רד"ק

    וחבר הוליד את יפלט וגו' ראשי הנשיאים. ואף לנשיאי השבט היו ראשים מרוב גבורותם, או יהיה ראשי כמו ראשים וכמוהו רבים ור"ל שהם הראשים הנשיאים:

33. (לג)וּבְנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט

34. (לד)וּבְנֵי שָׁמֶר אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם

    מצודת דוד:אחי. כן שמו:

35. (לה)וּבֶן־הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל

    מצודת דוד:ובן הלם. כמו ובני הלם: אחיו. הלם זה היה אחיו של כ״א מן הנזכרים במקרא שלמעלה:

    עוד פירושים על פסוק לה: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ובן הלם. אחיו של ארם, דהיינו שנולד עמו תאומים ושמו בן הלם והיה גם כן מבניו של שמיר:

36. (לו)בְּנֵי צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה

37. (לז)בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא

38. (לח)וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא

    מצודת דוד:ובני יתר. הוא יתרן:

    עוד פירושים על פסוק לח: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ובני יתר. הוא יתרן:

39. (לט)וּבְנֵי עֻלָּא אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא

    מצודת דוד:ובני עלא. אולי הוא מהנזכרים והיה נקרא בשתי השמות:

    עוד פירושים על פסוק לט: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ובני עלא. ר"ל וגם בני עלא היו מבני יתר, ר"ל עלא ובניו ארח וחניאל, וכמ"ש דוגמת זה למעלה, ולא חשיב עלא בפ"ע שלא היה ראש בית אב בפ"ע, רק בניו היו ראשי בתי אבות:

40. (מ)כָּל־אֵלֶּה בְנֵי־אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית־הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף

    מצודת דוד:ברורים. נבחרים מכל בני השבט: ראשי הנשיאים. הם היו לראשים על נשיאי השבט: והתיחשם. הידועים ביחוסם מבני אשר היוצאים בצבא מלחמה היה מספרם כ״ו אלף אנשים חשובים:

    עוד פירושים על פסוק מ: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    ראשי. ר"ל מהם היו ראשי בית אבות, ומהם היו ברורים נבחרים מפני מעלתם, ומהם היו גבורי חילים, ומהם ראשי הנשיאים:

    רלב"ג

    ברורים גבורי חילים. ר"ל נבחרים לצאת לצבא וכבר בחרום ראשי הנשיאים והרצון בזה ברורים גבורי חילים חילי ראשי הנשיאים: