דברי הימים א פרק כ״ו

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)לְמַחְלְקוֹת לְשֹׁעֲרִים לַקָּרְחִים מְשֶׁלֶמְיָהוּ בֶן־קֹרֵא מִן־בְּנֵי אָסָף

   מצודת דוד:למחלקות. ר״ל אלה הנחלקים לשוערים לבני קרח היה לשוער משלמיהו וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   למחלקות לשערים. אין חוזרים חלילה אלא כנגד שערים חלקים ושוב הפילו גורלות מי לשער זה מי לשער אחר כך מפורש לקמן:

   לקרחים משלמיהו בן קורא מן בני אסף. ודוגמא למעלה ושלום בן קורא וגו' (לעיל א' ט'):

   מלבי"ם

   למחלקות. יספר איך היה חלוקת השוערים

   לקרחים. למשפחת הקרחים, וכבר התבאר למעלה כי שלום בן קורא על שומרי הספים, ושם פכ"א זכריה בן משלמיה שוער פתח לא"מ, ויתבאר (בפסוק יז - יח) שהיו שומרים בכ"ד מקומות, וכן חשב כאן כ"ד ראשים, כ"א היה ראש לשער מיוחד, והיו כ"ד הנקובים בשמות, בני משלמיה שבעה, מבני עובד אדום שמונה הרי ט"ו, בני שמעיה ששה ונגרע מהם שמעיה כי בניו היו ראשים תחתיו, ובני חוסה ארבעה, וכבר בארתי למעלה (ט, כה) כי לכ"ד משמרות היה צריך ארבעה אלפים ל"ב שוערים, והנחשבים פה היו הממונים עליהם כ"ד לכ"ד מקומות שצריכים שימור, ולכן לא חשב למעלה רק ארבעת אלפים שוערים, כי הם היו חוץ מכ"ד הנזכר פה שהיו הראשים, ומשלמיה ועובד אדום ושמעיה וחוסה, שהיו בראש הראשים ואינם מן החשבון כנ"ל, הם כ"ח מן הל"ב החסרים, ובארבעה לא דק לפרטם:

   רלב"ג

   למחלקות לשוערים לקרחים. זכר כי מחלקות השוערים היו גם כן עשרי' ארבעה וזה הוא חמרו לקמן (י"ב) לאלה מחלקו' השוערים לראשי הגברים משמרות לעומת אחיהם לשרת בבית ה':

2. (ב)וְלִמְשֶׁלֶמְיָהוּ בָּנִים זְכַרְיָהוּ הַבְּכוֹר יְדִיעֲאֵל הַשֵּׁנִי זְבַדְיָהוּ הַשְּׁלִישִׁי יַתְנִיאֵל הָרְבִיעִי

3. (ג)עֵילָם הַחֲמִישִׁי יְהוֹחָנָן הַשִּׁשִּׁי אֶלְיְהוֹעֵינַי הַשְּׁבִיעִי

4. (ד)וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר יְהוֹזָבָד הַשֵּׁנִי יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי וְשָׂכָר הָרְבִיעִי וּנְתַנְאֵל הַחֲמִישִׁי

   מצודת דוד:ולעבד אדם. גם הוא היה שוער כמ״ש למעלה:

5. (ה)עַמִּיאֵל הַשִּׁשִּׁי יִשָׂשכָר הַשְּׁבִיעִי פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרֲכוֹ אֱלֹהִים

   מצודת דוד:כי ברכו אלהים. ברבוי בנים וארז״ל על שעמד הארון אצלו כמ״ש למעל׳:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   כי ברכו אלהים. כדאמר (לעיל יג) ויברך ה' את בית עובד אדום וגו':

   מלבי"ם

   כי ברכו אלהים. כמ"ש חז"ל בסוף ברכות:

6. (ו)וְלִשְׁמַעְיָה בְנוֹ נוֹלַד בָּנִים הַמִּמְשָׁלִים לְבֵית אֲבִיהֶם כִּי־גִבּוֹרֵי חַיִל הֵמָּה

   מצודת דוד:הממשלים. המושלים על בית אביהם:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   הממשלים לבית אביהם. פתרון אותם מושלים היו על יד אביהם ודוגמא בסוף דניאל ומשל ממשל רב:

   מלבי"ם

   הממשלים. פרש"י שהיו מושלים וממונים, כנ"ל:

   רלב"ג

   הממשלים לבית אביהם. חסר הנושא והרצון בו שהם אנשי הממשלים והשררות לבית אביהם כי גבורי חיל המה לעשות המלאכה המיוחסת להם:

7. (ז)בְּנֵי שְׁמַעְיָה עָתְנִי וּרְפָאֵל וְעוֹבֵד אֶלְזָבָד אֶחָיו בְּנֵי־חָיִל אֱלִיהוּ וּסְמַכְיָהוּ

   מצודת דוד:אחיו בני חיל. כן שמות בניו האחד אחיו והשני בני חיל:

8. (ח)כָּל־אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ־חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם

   מצודת דוד:איש חיל. כ״א היה איש חיל: לעבדה. לפתוח ולנעול את השערים: ששים ושנים. ולמעלה נאמר ששים ושמונה ואולי מתו ששה לעת זקנת דוד:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   איש חיל. לא בכח ולא במלחמה אלא כאדם שאומר עליו פלוני חשוב וכן הלא בועז מודעתנו איש גבור חיל (רות ג׳:ב׳):

   מלבי"ם

   ששים ושנים. עמ"ש למעלה ט"ז ל"ח:

9. (ט)וְלִמְשֶׁלֶמְיָהוּ בָּנִים וְאַחִים בְּנֵי־חָיִל שְׁמוֹנָה עָשָׂר

   עוד פירושים על פסוק ט: מלבי"ם

   מלבי"ם

   ולמשלמיה. זה היה ראוי להאמר אחר פסוק ג', רק שבא לבאר איך ברך ה' את עובד אדום שמן שמונה בנים היו לו ששים ושנים, ומשלמיה שהי"ל שבעה בנים לא היו לו רק שמונה עשר, ולחוסה רק י"ג:

10. (י)וּלְחֹסָה מִן־בְּנֵי־מְרָרִי בָּנִים שִׁמְרִי הָרֹאשׁ כִּי לֹא־הָיָה בְכוֹר וַיְשִׂימֵהוּ אָבִיהוּ לְרֹאשׁ

    מצודת דוד:ולחסה. גם הוא היה שוער כמ״ש למעלה: כי לא היה בכור. יפרש למה אמר בחבריו הבכור ובו אמר הראש ואמר כי באמת לא היה בכור וכו׳:

11. (יא)חִלְקִיָּהוּ הַשֵּׁנִי טְבַלְיָהוּ הַשְּׁלִשִׁי זְכַרְיָהוּ הָרְבִעִי כָּל־בָּנִים וְאַחִים לְחֹסָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר

12. (יב)לְאֵלֶּה מַחְלְקוֹת הַשֹּׁעֲרִים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִשְׁמָרוֹת לְעֻמַּת אֲחֵיהֶם לְשָׁרֵת בְּבֵית יְהוָה

    מצודת דוד:לאלה וכו׳. ר״ל כל אלה הנזכרים למעלה היו מחלקין כל השוערים שהיו במספר ארבעת אלפים כמ״ש למעלה והנזכרים כאן היו הראשים עליהם: לראשי הגברים משמרות. ר״ל המשמרות חלקו לפי מספר ראשי הגברים שיהיו כולם שוים (ולא בצמצום כי א״א להתחלק ד׳ אלפים שוערים על כ״ד חלקים שוים שכן היה מספר המשמרות): לעומת אחיהם. רצה לומר כמו אחיהם המשוררים ודומה להם: לשרת בבית ה׳. בדבר פתיחת ונעילת השערים:

    עוד פירושים על פסוק יב: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    משמרות לעמת אחיהם. ראשי כ"ד משמרות:

    מלבי"ם

    לאלה מחלקות השוערים. ר"ל שמחלקות השוערים כולם שהיו ד' אלפים היו עומדים תחת פקודת אלה ראשי הגברים, שהם הכ"ד אנשים הנזכרים

    משמרות לעומת אחיהם. והמשמרות היו לעומת אחיהם, כ"ד בתי משמרות לכ"ד שבועות, כמו יתר הלוים שנחלקו לכ"ד משמרות:

13. (יג)וַיַּפִּילוּ גוֹרָלוֹת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל לְבֵית אֲבוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר

    מצודת דוד:כקטן כגדול לבית אבותם. הקטן אשר במשפחתם היה שוה אל הגדול בדבר הגורל: לשער ושער. ר״ל והגורל היה מי יהיה שוער בשער זה ומי בשער זה לא לדעת איזה מהם קודם כאשר היה הגורל במשמרות הכהנים והמשוררים:

    עוד פירושים על פסוק יג: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושער. למי יבוא שער זה ולמי שער זה למזרח למערב לצפון לדרום וכן לכל שערים שבעזרה:

    מלבי"ם

    ויפילו. והכ"ד אנשים הנ"ל שהם ראשי המשמרות הפילו גורלות מי יפקד על כל שער ושער:

    רלב"ג

    ויפילו גורלות כקטן כגדול וגו'. ר"ל שכבר היו בהם גם כן מחלקות ובכל משמרה היה מספר מוגבל מהשוערים לשער ושער ומנו אלו כלם כקטן כגדול והנה זכר כי בעשרים וארבע מקומות היו השוערים והיו לארבע רוחות וזכר:

14. (יד)וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל מִזְרָחָה לְשֶׁלֶמְיָהוּ וּזְכַרְיָהוּ בְנוֹ יוֹעֵץ בְּשֶׂכֶל הִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיֵּצֵא גוֹרָלוֹ צָפוֹנָה

    מצודת דוד:מזרחה לשלמיהו. שער המזרחי נפל בגורל לשלמיהו הוא ואנשיו: יועץ בשכל. שהיה בעל עצה בהשכל רב ולזה הוא ואנשיו הפילו הגורלות ויצא גורלו בשער הצפוני:

    עוד פירושים על פסוק יד: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    ויפול הגורל מזרחה. הנה יבואר (בפסוק יז) שבמזרח היו עומדים ששה שומרים, ובצפון ודרום ארבעה בכ"א, ונפל על משלמיה צד המזרח, והוא היה שבעה ראשים, ונותר אחד

    והתיעץ זכריה בנו בשכל. וקבל עליו לדחות ממקומו, שאם ידחה אחר יהיה לו בושה, אבל הוא באשר הוא הבכור לא יאמרו שנדחה מפני איזה פחיתות, ואז הפילו גורלות לאיזה צד ישמור, ויצא גורלו צפונה:

    רלב"ג

    כי לשלמיהו נפל הגורל למזרח וזכריהו בנו שהיה חכם לתת עצה ראויה נפל גורלו לצפון ולעובד אדום נפל הגורל לדרום ולבני עבוד אדום נפל הגורל בית האספרים לשמור שם ואחשב כי בית האספרים הוא הבית שהיו נאספים שם. כמו העזרה והאחרת שלפניה ובכל אחד מהם היו שומרים בשני מקומות ונפל הגורל לשפים ולחוסה למערב חצר הכהנים והיו שם שומרים עד השער הנקרא שער שלכת שהיו בו כמו מעלות ושלבות למסלה העולה ושם היו שומרים תמיד משמר לעומת משמר. והנה היו הלוים השומרים למזרח ששה ליום ולצפון ארבעה ליום ולדרום ארבעה ליום ולבית האספרים שנים ליום לשני בתים שהיו שם בזה האופן. ר"ל לכל אחד מהם היו שנים לוים שומרים:

15. (טו)לְעֹבֵד אֱדֹם נֶגְבָּה וּלְבָנָיו בֵּית הָאֲסֻפִּים

    מצודת דוד:בית האספים. נקרא כן על ענין ידוע אצלם והיתה מול שער הדרומי:

    עוד פירושים על פסוק טו: מלבי"ם

    מלבי"ם

    לעובד אדום. הנה הגורל השני נפל לעובד אדום, וממילא היה לו שלשה משמרים הנותרים בצד צפון, שצפון כבר יצא מן הגורל, רק שעובד אדום הי"ל שבעה בנים (חוץ משמעיה שבניו היו ראשים בפ"ע), ונשארו לו עוד ד' בנים, ויצא הגורל נגבה, ואח"כ יצא הגורל על בניו, שהיו בפ"ע, שהם בני שמעיה שהיו ראשים בפ"ע (כמ"ש בפסוק ז), והם היו ששה ויצא להם הגורל על בית האסופים, ששם עמדו ד' שומרים (כמ"ש בפי"ז), ועוד נשארו שנים מבניו (שהיו ששה), ויצא להם הגורל לשפים, שהוא השער שלכת שהיו משליכים שם את האשפות, כמו שער האשפות, ונקרא שפים מל' אשפה, והוא עצמו המקום שקורא בפי"ח פרבר

    אפר בר. ששם היו משליכים את האפר לחוץ (ובחז"ל (תמיד כז א) פרבר כלפי בר), והוא היה במערב, וכן ולחוסה למערב, לחוסה הגיע ג"כ למערב, ומפרש עם שער שלכת, שלבני עובד אדום הגיע המשמר קרוב לשער שלכת שמשליכין שם את האשפה והאפר, ולחוסה הגיע הגורל במסלה העולה שהוא במערב, כמו שיפורש בפסוק י"ח, והיה משמר לעומת משמר, במזרח ובמערב היו ששה כנגד ששה, ובדרום ובצפון היו ארבע כנגד ארבע, וכן האספים היו ג"כ מגבילים זה כנגד זה. עתה פירש הדבר איך היו המשמרות:

16. (טז)לְשֻׁפִּים וּלְחֹסָה לַמַּעֲרָב עִם שַׁעַר שַׁלֶּכֶת בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר

    מצודת דוד:לשפים. אולי נזכר למעלה בשמו האחר: שער שלכת. כן שם השער שעמד במסילה ושביל העולה על מעלה ההר: משמר לעומת משמר. רצה לומר זמן מה ישמור שופים למערב וחוסה בשער שלכת ולעומת זמן זה יתחלף המשמר וכן יחזור חלילה:

17. (יז)לַמִּזְרָח הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם שְׁנָיִם

    מצודת דוד:למזרח. עתה מונה והולך שמות המקומות אשר ישמרו שם ומספר כתות השומרים ואשר בפאת המזרח יהיו ו׳ כתות לוים משמרים: ליום ארבעה. ר״ל בכל עת ישמרו ד׳ כתות: שנים שנים. יתכן שהיו האסופים שתים מקומות ולזה מזכיר בל׳ רבים ובכ״א ישמרו ב׳ כתות במקומות חלוקות זו מזו:

    עוד פירושים על פסוק יז: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    ולאספיס. מקום ששמו אסופים:

    מלבי"ם

    למזרח. היו הלוים השומרים ששה (ליום)

    לצפונה. היו ליום (פי' לכל יום), ארבעה שומרים, וכן לנגבה בכל יום ארבעה, ולאספים (שם מקום או לשכות) היו בשני אסופים שנים בכל אחד מן האסופים, והיו בשניהם ארבעה שומרים:

18. (יח)לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר

    מצודת דוד:לפרבר למערב. כלפי המערב אל הפרבר והוא שם חדר מה: ארבעה. יהיו ארבעה כתות במסילה ההולכת אל הפרבר ושנים בפרבר עצמה והרי הן במספר כ״ד וכן ארז״ל:

    עוד פירושים על פסוק יח: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    שנים לפרבר. ומפורש במס' תמיד אמר רבא לפרבר כלפי בר:

    מלבי"ם

    לפרבר. ועוד עמדו שומרים לפרבר, הוא מקום שמשליכין שם את האפר לבר (שהוא השפים מקום האשפות ושער שלכת הנזכר לעיל בפט"ז), וכן עמדו שומרים למערב, ביתר מערב (שהוא במסלה העולה הנזכר שם), ומפרש ארבעה שומרים עמדו למסלה, ושנים שומרים עמדו לפרבר (ואע"ג שבגמרא זבחים (נה ב) מפרש לפרבר בענין אחר, הלא תראה להראב"ד בפי' מס' תמיד פירש לפרבר כלפי בר, ר"ל מקום מובדל שאין בני אדם הולכים שם, וזה יתכן לפי פירושי). ודע שמה שכתבתי שהלוים שמרו בכ"ד מקומות הוא כדעת הסמ"ג מ"ע סימן קס"ה והרע"ב שגם במקומות ששמרו הכהנים שמרו הלוים ג"כ, והמפרש במס' תמיד לו שטה אחרת, וכ"נ מדעת הרמב"ם, וכמו שהאריך במ"ל הלכות בהב"ח, ואנכי בחרתי את הקרוב בפשט הכתוב כדרכנו:

    רלב"ג

    ולמקום שנקרא פרבר שהיה למערב היו ארבעה לוים ליום ולמסלה אשר במערב העולה לפרבר היו שנים לוים ליום ותמצא לפי זה החשבון כי בעשרים וארבעה מקומות היו הלוים שומרים וידמה שהשוערים ביום האחד אינם שוערים ביום השני ולזה אמר ארבעה ליום ולזה היו בכל משמר לכל הפחות מאה וששים ושמונה לוים וכשתחשוב עשרים וארבע משמרות כאלו יהיה חשבונם שלשים ושנים יותר מארבעת אלפים שהיה מספר השוערים לפי מה שקדם ולא דקדק לחשבם למעוטם:

19. (יט)אֵלֶּה מַחְלְקוֹת הַשֹּׁעֲרִים לִבְנֵי הַקָּרְחִי וְלִבְנֵי מְרָרִי

    מצודת דוד:אלה מחלקות. חלוקת מקומות שומרי השערים:

20. (כ)וְהַלְוִיִּם אֲחִיָּה עַל־אוֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים

    מצודת דוד:והלוים. ר״ל וגם זאת פקודת הלוים: בית האלהים. הגנוז לתקון הבית: הקדשים. שלוקחין בהם קרבנות הצבור:

    עוד פירושים על פסוק כ: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    והלוים אחיה על אוצרות וגו'. הוא היה ממונה על מעות שנקנין מהם קרבנות לבית אלהים כגון קרבן קדשים:

    מלבי"ם

    והלוים. ר"ל הלוים השוערים, מהם היו ג"כ ממונים על אוצרות בית האלהים, וכמ"ש למעלה (ט, כו) כי באמונה המה, ארבעת גבורי השוערים הם הלוים, והיו על הלשכות ועל האוצרות בית האלהים, והממונה עליהם היה אחיה:

    רלב"ג

    והלוים אחיה על אוצרות וגו'. הנה אלו שאינם לא משוררים ולא שוערים קרא לוים שמם הכולל והם היו שומרים האוצרות והקדשים ועושי מלאכת הדברים הצריכים לעבודה כמו שקדם. והנה זכר כי אחיה היה ממונה על אוצרות בית ה' ועל אוצרות הקדשים ובאר איך היה זה והוא כי זתם ויואל אחיו היו ממונים על אוצרות בית ה'. ושלמות ואחיו היו ממונים על אוצרות הקדשים אשר הקדיש דוד ואשר הקדישו ראשי האבות לשרי האלפים ושרי המאות ושרי הצבא מן הבא בידם מן המלחמות ומן השלל אשר הקדישו לחזק את בית ה' וכל מה שהקדיש שמואל הרואה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה וכל מה שהקדישו האנשים עוד הכל היה תחת מנוי שלמות ואחיו. והנה שבואל בן גרשום בן משה היה נגיד על האוצרות בכללות ותחתיו היו אלו הפקידים שזכרנו שהיו ממונים קצתם על אוצרות בית ה' וקצתם על ההקדשות. ואחשוב כי שבואל היה בן בנו של משה והאריכו ימים הוא ואביו. הנה כמו שרחביה היה בן אליעזר בן שבואל היה בן גרשם והנה תמצא כי לרחביהו נמנו ארבע דורות אחריו והרביעי הוא שלמות ואחיו שהיו על ההקדשות אשר הם לבדק הבית. ואפשר כי יהונתן בן גרשום שהיה כהן לשבט הדני היה אחי שבואל שנזכר בזה המקום כמו שיראה מדברי רבותינו שאמרו שלכך היתה נון של מנשה תלויה (שופטים י"ח ל') והרצון בו יהונתן בן גרשם בן משה ואם היה כן הנה זה יורה על אורך חיי גרשם בן משה כי יהונתן היה נער בעת שבא לבית מיכה:

21. (כא)בְּנֵי לַעְדָּן בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְלַעְדָּן רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְלַעְדָּן הַגֵּרְשֻׁנִּי יְחִיאֵלִי

    מצודת דוד:בני הגרשני. מבני גרשון: ללעדן ראשי האבות וכו׳. כאומר הנה לעדן נטל גדולה הרבה ללעדן היו ראשי האבות במספר המרובה מכולן ללעדן נולד יחיאל שהיה שר וגדול ובניו היו ממונים על האוצרות כמ״ש במקרא שלאחריו:

    עוד פירושים על פסוק כא: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    בני לעדן. ללעדן הגרשוני היה ראש האבות יחיאל הוא לעדן האמור לעיל:

    מלבי"ם

    בני לעדן. וכן מבני לעדן המוזכר למעלה (כג, ז - ח) היו בני יחיאל על אוצרות בית ה', שהוא מ"ש (למעלה ט, כט) ומהם ממונים על הכלים וכו' ועל הסולת והיין וכו', אולם לקמן כ"ט ח' משמע על אוצרות של כסף וזהב ונדבות למקדש:

22. (כב)בְּנֵי יְחִיאֵלִי זֵתָם וְיוֹאֵל אָחִיו עַל־אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה

    מצודת דוד:בני יחיאלי וכו׳. ר״ל המה וגם זתם ויואל אחיו בני לעדן היו על אוצרות בית ה׳ והם כלי זהב וכסף שבבית ה׳:

    עוד פירושים על פסוק כב: רש"י

    רש"י

    ויואל אחיו. אחיו של יחיאל כדכתיב למעלה יחיאל וזתם ויואל:

    על אוצרות בית ה'. אוצרות הרבה היו בעזרה כל אוצר ואוצר לתקונו ועל כל אחד ואחד היה ממונה אחד:

23. (כג)לַעַמְרָמִי לַיִּצְהָרִי לַחֶבְרוֹנִי לָעָזִּיאֵלִי

    מצודת דוד:לעמרמי וכו׳. ר״ל וכן מבני עמרם וכו׳ היו ממונים בבית ה׳ כאשר יזכור למטה ולא זכר מבני עזיאל ואולי כללם בבני חברון:

    עוד פירושים על פסוק כג: מלבי"ם

    מלבי"ם

    לעמרמי. וכן היו פקידים מבני עמרם ומבני יצהר וכו', ומפרש לעמרמי שמבני גרשון היה שבואל הראש (כנ"ל כג, טז) והיה נגיד על האוצרות:

24. (כד)וּשְׁבֻאֵל בֶּן־גֵּרְשׁוֹם בֶּן־מֹשֶׁה נָגִיד עַל־הָאֹצָרוֹת

    מצודת דוד:נגיד על האצרות. היה ממונה על האוצרות ושאר הממונים היו תחת ידו:

    עוד פירושים על פסוק כד: רש"י

    רש"י

    ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות. כמו כן נגיד על אחד מאוצרות העזרה, ויש מפרשים נגיד על האוצרות כל האמרכלין כולם היו תחתיו:

25. (כה)וְאֶחָיו לֶאֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָהוּ בְנוֹ וִישַׁעְיָהוּ בְנוֹ וְיֹרָם בְּנוֹ וְזִכְרִי בְנוֹ וּשְׁלֹמִית בְּנוֹ

    מצודת דוד:ואחיו. של שבואל מזרע של אליעזר: רחביה בנו. הוא היה בן אליעזר וכן כולם היו אחד בן אחד:

    עוד פירושים על פסוק כה: מלבי"ם

    מלבי"ם

    ואחיו לאליעזר. ממנו היה בן בנו שלומית (שהוא דור חמישי לרחביה) ממונה על ההקדשות שהקדיש דוד ושרי הצבא מן שלל המלחמות וכל מה שהקדיש שמואל וכו' הכל היה על ידי שלומית בן בנו של רחביה בן אליעזר:

26. (כו)הוּא שְׁלֹמוֹת וְאֶחָיו עַל כָּל־אֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ דָּוִיד הַמֶּלֶךְ וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְשָׂרֵי־הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי הַצָּבָא

    מצודת דוד:על כל וכו׳. ר״ל כל המקדיש דבר גדול היה מוסרו לידו והוא הביאו אל בית האוצר וכמ״ש במקראות שלאחריו: וראשי האבות לשרי וכו׳. ראשי האבות אשר הועמדו להיות שרי האלפים והמאות:

27. (כז)מִן־הַמִּלְחָמוֹת וּמִן־הַשָּׁלָל הִקְדִּישׁוּ לְחַזֵּק לְבֵית יְהוָה

    מצודת דוד:מן המלחמות וכו׳. אשר הקדישו ממה שלקחו במלחמה וממה ששללו מן המקומות אשר כבשו: לחזק וכו׳. להיות גנוז באוצר על תקון הבית:

28. (כח)וְכֹל הַהִקְדִּישׁ שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְשָׁאוּל בֶּן־קִישׁ וְאַבְנֵר בֶּן־נֵר וְיוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה כֹּל הַמַּקְדִּישׁ עַל יַד־שְׁלֹמִית וְאֶחָיו

    מצודת דוד:ההקדיש. אשר הקדיש כי הה״א היא במקום אשר: על יד. היה מוסרו לידו להביאו אל בית האוצר:

29. (כט)לַיִּצְהָרִי כְּנַנְיָהוּ וּבָנָיו לַמְּלָאכָה הַחִיצוֹנָה עַל־יִשְׂרָאֵל לְשֹׁטְרִים וּלְשֹׁפְטִים

    מצודת דוד:למלאכה החיצונה. על המלאכה הנעשה חוצה לעיר לצורך הבית להכין עצים ואבנים וכדומה המוטל על ישראל היו המה לשוטרים ולשופטים על הדבר ההוא:

    עוד פירושים על פסוק כט: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה. מלאכה שעושין חוץ לעיר ביערים ובהרים ולכרות ארזים ולחצוב אבנים ולחרוש שדה של הקדש:

    מלבי"ם

    ליצהרי. היה כנניה שהיה מבניו ממונה על המלאכה החיצונה בשדות וביערים של הקדש וכדומה, כמו שפרש"י, וכן היו מהם שוטרים ושופטים:

    רלב"ג

    למלאכה החיצונה על ישראל לשוטרים ולשופטים. אחשוב שקרא המלאכה החיצונה מלאכת בית ה' שהיתה להם על ישראל חוץ לבית המקדש והוא להישירם לפרוע מחצית השקל שנה בשנה ולפרוע נדריהם ונדבותיהם וחיבותיהם מהקרבנות ומה שינהג מנהגם וזה נקרא עבודת בית ה' והיו גם כן לשוטרים ולשופטים לשפוט את העם משפט צדק כי הם היו חכמי התורה וזה היה עבודת המלך כי על המלך לשפוט את העם משפטי צדק:

30. (ל)לַחֶבְרוֹנִי חֲשַׁבְיָהוּ וְאֶחָיו בְּנֵי־חַיִל אֶלֶף וּשְׁבַע־מֵאוֹת עַל פְּקֻדַּת יִשְׂרָאֵל מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מַעְרָבָה לְכֹל מְלֶאכֶת יְהוָה וְלַעֲבֹדַת הַמֶּלֶךְ

    מצודת דוד:על פקודת. המה היו על הגזברות של ישראל היושבים בעבר הירדן בחלק המערבי ממנו הפונה מול ארץ ישראל: לכל מלאכת ה׳ וכו׳. על כל המלאכה המוטל עליהם לבית ה׳ ולבית המלך:

    עוד פירושים על פסוק ל: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

    רש"י

    לחברוני חשביהו. עד לכל מלאכת ה' הם שוטרים על אותם שהיו עושים מלאכת ה' בעבר הירדן:

    ולעבודת המלך. אף הם ממונים על יושבי נחלת המלך אוצרות המלך וכן לפנינו לכל דבר האלהים ודבר המלך:

    מלבי"ם

    לחברוני. היו על פקודת ישראל ממונים בעבר הירדן המזרחי, וגם אחרי שמצאו עוד ממשפחת החברוני מבני יריה (כנ"ל כד, כג) שהוא הראש לבניו, ונמצאו ביעזר אשר בארץ הגלעד בעבר הירדן המזרחי, מינה אותם המלך על השבטים שבעבר המזרחי. ומן עוזיאל השמיט ולא הזכיר פקודתם:

    רלב"ג

    על פקדת ישראל. על מנוי ישראל אשר מעבר לירדן מערבה:

31. (לא)לַחֶבְרוֹנִי יְרִיָּה הָרֹאשׁ לַחֶבְרוֹנִי לְתֹלְדֹתָיו לְאָבוֹת בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִיד נִדְרָשׁוּ וַיִּמָּצֵא בָהֶם גִּבּוֹרֵי חַיִל בְּיַעְזֵיר גִּלְעָד

    מצודת דוד:לתלדותיו לאבות. למשפחתו לכל בתי האבות היה הראש: נדרו. בני חברון נדרשו לדעת אם יש בהם אנשי חיל: ביעזיר גלעד. ביעזר שעמדה בארץ הגלעד:

    עוד פירושים על פסוק לא: רש"י, רלב"ג

    רש"י

    בשנת הארבעים וגו'. וגם כל חשבונות הללו בשנת הארבעים היו:

    רלב"ג

    ביעזיר. שם עיר בגלעד שם אדם:

32. (לב)וְאֶחָיו בְּנֵי־חַיִל אַלְפַּיִם וּשְׁבַע מֵאוֹת רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיַּפְקִידֵם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל־הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי לְכָל־דְּבַר הָאֱלֹהִים וּדְבַר הַמֶּלֶךְ

    מצודת דוד:ואחיו. חבריו של יריה שהיו בני חיל אלפים וכו׳: על הראובני וכו׳. ר״ל היושבים בחלק המזרחי כי בחלק המערבי היו חשביה ואחיו לממונים: לכל דבר. על כל דבר המוטל עליהם מעבודת בית אלהים ומעבודת המלך:

    עוד פירושים על פסוק לב: מצודת ציון, רלב"ג

    מצודת ציון

    ויפקידם. ענין מנוי וגזברות:

    לכל דבר. לכל ענין וכן על דבר פעור (במדבר כה):

    רלב"ג

    לכל דבר האלהים ודבר המלך. הוא עבודת בית ה' החיצונה ועבודת המלך חכמו שזכרנו בסמוך ואולם מחלקות ישראל ידמה שהיו לעבודת המלך לבד ולזה אמר: