דברי הימים א פרק כ״ה

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וַיַּבְדֵּל דָּוִיד וְשָׂרֵי הַצָּבָא לַעֲבֹדָה לִבְנֵי אָסָף וְהֵימָן וִידוּתוּן הַנִּבְּאִים בְּכִנֹּרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתָּיִם וַיְהִי מִסְפָּרָם אַנְשֵׁי מְלָאכָה לַעֲבֹדָתָם

   מצודת דוד:ויבדל. הבדילם משאר הלוים אל עבודה הנמסר להם בהלל בכלי שיר: הנבאים. אשר היו מתנבאים ברה״ק: בכנורות. הבדילם לנגן בכנורות וכו׳: אנשי מלאכה לעבודתם. בקיאי׳ וחכמים בעבודת הנגון:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ויבדל דוד ושרי הצבא לעבודה. לשורר השיר:

   לבני אסף וגו'. מכל הלוים לא הבדיל כ"א בני אסף:

   והימן וידותון הנבאים. כשהיו מנגנים בכלי שירים הללו היו מתנבאים דוגמא באלישע קחו לי מנגן (מלכים ב ג׳:ט״ו) והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה':

   ויהי מספרם אנשי מלאכה. כלומר המשמרות כ"ד על כ"ד משמרות ד' בנים של אסף וששה של ידותון וי"ד של הימן הרי כ"ד למטה כלל מספר כולן כדכתיב ויהי מספרם עם אחיהם וגו':

   מלבי"ם

   ויבדל. הבדיל לוים לצורך השיר

   ושרי הצבא לעבודה. השרים של הצבא המיוחדים לעבודה, כמו (במדבר ד, כג) כל הבא לצבא לעבוד עבודה בא"מ

   הנבאים. קורא את השיר בשם נבואה, שמדברים דבורים רמים אלהיים

   ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבודתם. שהיו מספרם כפי האנשים הצריכים למלאכת עבודתם, שלצורך השיר בפה צריך שיעמדו י"ב לוים על הדוכן, ולצורך השיר בכלי הדין הוא שלא יפחות משני נבלים ותשעה כנורות וצלצל א' שהם ג"כ י"ב, כמבואר במס' ערכין וברמב"ם ה' כה"מ:

   רלב"ג

   לבני אסף והימן וידותון וגו'. ידמה שאלו השלשה היו נביאים וזה יתבאר קצת מקצת מזמורים שנאמרו בשמם בספר תהלים ואפשר שאין הרצון בו בזה המקום שיהיו נביאים אבל הרצון שיהיו מדברים בכנורות ובנבלים ובמצלתים להודות לה' יתברך והבאור הראשון הוא יותר נכון:

2. (ב)לִבְנֵי אָסָף זַכּוּר וְיוֹסֵף וּנְתַנְיָה וַאֲשַׂרְאֵלָה בְּנֵי אָסָף עַל יַד־אָסָף הַנִּבָּא עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ

   מצודת דוד:לבני אסף זכור. לבני אסף היה המספר זכור ויוסף וכו׳: על יד אסף. ר״ל הם השכילו בחכמת הנגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם: הנבא. על אסף יאמר שהי׳ מתנבא ברה״ק ע״י המלך כי הוא הכינו להיישירו אל הנבואה:

   עוד פירושים על פסוק ב: מלבי"ם, רלב"ג

   מלבי"ם

   על יד אסף. שאסף היה המורה אותם בשיר, והוא נבא ודבר השירים על ידי המלך, מזמורי נעים זמירות שחבר המלך:

   רלב"ג

   על יד אסף הנבא על ידי המלך. ידמה שאסף היה נבא על כחות המלך בעת עת והעתים אשר יעברו עליו ועל זרעו וזה מבואר מקצת מזמורים נזכרו בשמו בספר תהלים:

3. (ג)לִידוּתוּן בְּנֵי יְדוּתוּן גְּדַלְיָהוּ וּצְרִי וִישַׁעְיָהוּ חֲשַׁבְיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ שִׁשָּׁה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם יְדוּתוּן בַּכִּנּוֹר הַנִּבָּא עַל־הֹדוֹת וְהַלֵּל לַיהוָה

   מצודת דוד:לידותון. זו היא המספר לידותון: ששה. אינם אלא חמשה וארז״ל שאשת ידותון היתה מעובר׳ וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן ויהיה ראש משמרה והוא שמעי האמור למטה העשירי שמעי: על ידי וכו׳. ר״ל ע״י אביהם השכילו לנגן בכנור כי הוא למדום: הנבא. על ידותון יאמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה׳:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ומתתיהו ששה. ולא תמצא אלא חמש אשתו היתה מעוברת את שמעי וראה ברוח הקודש שגם הוא עתיד להיות ראש משמרה לפיכך אמר ששה וזהו שנאמר לפנינו העשירי שמעי זהו שיסד הפייטן (בקדושת של יוצר דפרשת שקלים) רשום מבטן להפקד במשמרת הקודש:

   על ידי אביהם ידותון. דוגמא על ידו החזיק (נחמיה ג׳:ח׳):

   הנבא על הודות והלל. שהיו מנגנים בכנור מזמורי הודו ומזמורי הללויה והיה מתנבא:

   מלבי"ם

   ששה. עם שמעי המובא בפסוק י"ז. ולא חשבו בכאן, שלא הגיע עדיין לבן שלשים, ושמש אביו והגריל תחתיו עד ימלאו ימיו:

   רלב"ג

   וידותון היה נבא על הודות והלל לה'. ר"ל שהיה אומר ברוח הקדש דברים של הודאה ושבח לה' יתברך:

4. (ד)לְהֵימָן בְּנֵי הֵימָן בֻּקִּיָּהוּ מַתַּנְיָהוּ עֻזִּיאֵל שְׁבוּאֵל וִירִימוֹת חֲנַנְיָה חֲנָנִי אֱלִיאָתָה גִדַּלְתִּי וְרֹמַמְתִּי עֶזֶר יָשְׁבְּקָשָׁה מַלּוֹתִי הוֹתִיר מַחֲזִיאוֹת

   מצודת דוד:ולהימן. זהו המספר להימן: ורוממתי עזר. הוא שם אחד ועם שהמה שתי תיבות:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ורוממתי עזר. שם אחד הוא:

   מלבי"ם

   ורוממתי עזר. שם אחד, כמבואר בפסוק ל"א:

5. (ה)כָּל־אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן חֹזֵה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים לְהֵימָן בָּנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ

   מצודת דוד:חזה המלך וכו׳. הוא היה מתנבא למלך בדבר אלהים שירים קרן ממשלתו:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   קרן. ענין ממשלה וחתק והושאל מבע״ח בעלי הקרנות אשר יתחזקו בהם בהלחמם עם מי:

   רש"י

   חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן. קרן הנבואה שמתנבא למלך דוגמא וירם קרן משיחו (שמואל א ב׳:י׳):

   ויתן האלהים להימן. כלומר אם לא שנתן לו אלהים הבנים אי אפשר שהיו לו י"ד בנים ושלוש בנות וכולן ראויין להיות ראשי משמרות ד׳:י״גוגמא (רות ד) ויתן ה' לה הריון ותלד בן אם לא שהיתה מתנה זו מה' אי אפשר שיוליד בועז שהיה זקן וכן ויראהו ה' את כל הארץ (דברים לב) אם לא מאת ה' היתה ראויה זאת אי אפשר להביט כ"כ למרחוק:

   מלבי"ם

   חוזה המלך. שראה חזון להמלך שירים ה' את קרנו ויצליח, והיה זה באיזה מלחמה שהיה לדוד שרמה קרנו בה':

   רלב"ג

   והימן היה חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן. ר"ל שהיה מתנבא על דוד שירים ה' יתברך קרנו:

6. (ו)כָּל־אֵלֶּה עַל־יְדֵי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית יְהוָה בִּמְצִלְתַּיִם נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת לַעֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ אָסָף וִידוּתוּן וְהֵימָן

   מצודת דוד:על ידי אביהם בשיר. ע״י אביהם השכילו לדבר בשיר בבית ה׳ במצלתים וכו׳: לעבודת. וכו׳ בעת עבודת הקרבנות: על ידי המלך. ר״ל בהלולים שתיקן המלך ואסף וכו׳ כי גם המה, תקנו מזמורים כמ״ש בספר תהלים:

   עוד פירושים על פסוק ו: רלב"ג

   רלב"ג

   על ידי המלך אסף וידותון והימן. לפי פסוק הטעמים ידמה שקרא אסף מלך לשאר הלוים המשוררים כי היה הראש להם ונכון הוא שיהיה אמרו על ידי המלך שב אל דוד כי המלך סדר ענינם בזה ויהיה אמרו אסף וידותון והימן שב אל מה שאמר כל אלה על ידי אביהם. ר"ל שאביהם הם אסף וידותון והימן:

7. (ז)וַיְהִי מִסְפָּרָם עִם־אֲחֵיהֶם מְלֻמְּדֵי־שִׁיר לַיהוָה כָּל־הַמֵּבִין מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה

   מצודת דוד:ויהי מספרם. של ראשי המשמרות הנזכרים עם חבריהם המלומדים לדבר בשיר: כל המבין. בדבר השיר: מאתים וכו׳. ולא חשב כ״א המבינים ביותר בדבר הנגון אבל מספר כולם היו ארבעת אלפים כמ״ש למעלה:

   עוד פירושים על פסוק ז: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   מלומדי. ענין ההרגל כמו וילמד לטרף טרף (יחזקאל י״ט:ג׳):

   רש"י

   כל המבין. לענין שירה נופל לומר מבין כדכתיב מבין עם תלמיד וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא:

   מלבי"ם

   מאתים שמונים ושמונה. כ"ד משמרות כל אחד י"ב לוים, עולה כמספר הזה:

   רלב"ג

   מלמדי שיר לה'. ר"ל מלומדים לנגן בכלי זמר ומלמדים לאמר דברי הודאה ושבח:

8. (ח)וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם־תַּלְמִיד

   מצודת דוד:גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לנגן בכלים: משמרת לעומת. כמו משמרת לעומת משמר׳ וקצר בדבר המובן: מבין. היותר נבון בדבר השיר עם מי שצריך להתלמד עוד ולא הועיל לו רוח בינתו להקדימו ראשון:

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   לעומת. נגד:

   רש"י

   ויפילו גורלות משמרת לעומת. פתרון משמרת לעומת משמרת ודוגמא למעלה (טז) ואהי' מתהלך מאהל אל אהל וממשכן פתרון ממשכן אל משכן:

   כקטן כגדול מבין עם תלמיד. פתרון הפילו גורלות על המשמרות זה לעומת זה משמרת לעומת משמרת כקטן כגדול מבין הרב עם תלמיד כולם היו שוין בזה למי שיגיע הגורל הראשון אם לקטן כן יקדים הוא להיות ראשון ואם אחרון יהי' אחרון וכן כולם בין מבין בין תלמיד בין קטן בין גדול ומשמרות אלו של לוים הולכים אחר משמרות של כהנים למי שנופל הגורל הא' משמרת ראשון עם משמרת יהויריב הכהן ולמי שיפול הגורל השני ישמש הוא ומשמרתו עם משמרת ידעיה הכהן:

   מלבי"ם

   משמרת לעומת. ר"ל משמרת לעומת מבין עם תלמיד כקטן כגדול, שכיונו שבכל משמר ימצאו מבינים לשיר בעצמם ותלמידים הבלתי מבינים כ"כ רק מתלמדים מהמבינים, והיו המשמרות שוות כקטן כגדול (כנ"ל כד, לא):

   רלב"ג

   ויפילו גורלות וגו'. ר"ל שחלקו המספר הזה לעשרים וארבעה חלקים והיה בכל חלק מהם שנים עשר איש נחשבו בזה כקטן כגדול כל המלומדים בזה ואף על פי שקצתם היו עדיין בלתי שלמים והיו במדרגת התלמידים בדבר השיר הנה לא חששו לזה וחשבו המבין עם התלמוד בזה המספר בדרך שהיה לכל מחלוקת שנים עשר אנשים ואלו היו מחלקות המשוררים:

9. (ט)וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לְאָסָף לְיוֹסֵף גְּדַלְיָהוּ הַשֵּׁנִי הוּא־וְאֶחָיו וּבָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר

   מצודת דוד:לאסף ליוסף. מבני אסף עלה הגורל הראשון ליוסף: גדליהו השני. הוא היה בן ידותון וכן כולם לא היו בסדר התולדות כ״א כאשר עלה הגורל: הוא ואחיו ובניו. מוסב גם על יוסף הראשון כי בכ״א היו י״ב ולכ״ד משמרות עולה רפ״ח במספר האמור למעלה והם היו המביני׳ ביותר בדבר השיר:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף. בנו ראשון:

   גדליהו השני. גדליהו בכור ידותון הוא:

   ואחיו ובניו שנים עשר וכו'. פתרון על כל משמרה ומשמרה יבאו י"ב לוים שהרי היו כולם רפ"ח וכשתחלקם לכ"ד חלקים יהיה כל חלק וחלק י"ב לוים נ"ל וזהו אחיו ובניו מוסב ליוסף ולגדליהו ולפי שבפסוק אחד שניהם נזכרים כתב לבד פעם אחת הוא ובניו ואחיו וכל אחיו ואחיהם שבענין לאו אחיו ממש אלא חבורה אחת קורא אחים (ברודי"ר שפ"ט) בל' אשכנז:

   מלבי"ם

   ליוסף גדליהו. יוסף מבני אסף, וגדליהו מבני ידותון, ושוב זכור מבני אסף, ויצרי מידותון, וכן כולם

   הוא ואחיו. החבורה של כל אחד מהם:

10. (י)הַשְּׁלִשִׁי זַכּוּר בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י

    רש"י

    השלישי זכור. בכור אסף:

11. (יא)הָרְבִיעִי לַיִּצְרִי בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

    עוד פירושים על פסוק יא: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    ליצרי. הוא צרי האמור למעלה וכן ימצא קצת שינוי השמות בשאר הנזכרים וכדרך המקרא:

    רש"י

    הרביעי ליצרי. שני של ידותון:

12. (יב)הַחֲמִישִׁי נְתַנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

    עוד פירושים על פסוק יב: רש"י

    רש"י

    החמישי נתניהו. שלישי של אסף כך נפל הגורל מזה לזה:

13. (יג)הַשִּׁשִּׁי בֻקִּיָּהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

14. (יד)הַשְּׁבִעִי יְשַׂרְאֵלָה בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

15. (טו)הַשְּׁמִינִי יְשַׁעְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

16. (טז)הַתְּשִׁיעִי מַתַּנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

17. (יז)הָעֲשִׂירִי שִׁמְעִי בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

18. (יח)עַשְׁתֵּי־עָשָׂר עֲזַרְאֵל בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

19. (יט)הַשְּׁנֵים עָשָׂר לַחֲשַׁבְיָה בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

20. (כ)לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוּבָאֵל בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

21. (כא)לְאַרְבָּעָה עָשָׂר מַתִּתְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

22. (כב)לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לִירֵמוֹת בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

23. (כג)לְשִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֲנַנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

24. (כד)לְשִׁבְעָה עָשָׂר לְיָשְׁבְּקָשָׁה בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

25. (כה)לִשְׁמוֹנָה עָשָׂר לַחֲנָנִי בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

26. (כו)לְתִשְׁעָה עָשָׂר לְמַלּוֹתִי בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

27. (כז)לְעֶשְׂרִים לֶאֱלִיָּתָה בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

28. (כח)לְאֶחָד וְעֶשְׂרִים לְהוֹתִיר בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

29. (כט)לִשְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים לְגִדַּלְתִּי בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

30. (ל)לִשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים לְמַחֲזִיאוֹת בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר

31. (לא)לְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים לְרוֹמַמְתִּי עָזֶר בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר