דברי הימים א פרק כ״ד

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר

   מצודת דוד:ולבני אהרן. ואת בני אהרן היה כן מחלוקתם למשמרות:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ולבני אהרן. פתרון אלה בני אהרן וגומר על מחלקותם:

   מלבי"ם

   ולבני אהרן. יחשוב סידור משמרות של הכהנים:

2. (ב)וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא־הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֲנוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר

   מצודת דוד:לפני אביהם. בחיי אביהם: ויכהנו. ר״ל והם נשארו כהנים לה׳:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י

   רש"י

   וימת נדב ואביהוא וגו'. ובנים לא היו להם לפי שלא היו להם בנים כיהנו אלעזר ואיתמר במקומם אבל אם היו לנדב ואביהו בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר בכהונה גדולה שכן מצינו (בעזרא ג') שהרי יהוצדק אביו של יהושע היה ויהוצדק ועזרא בני שריה היו דכתיב (לעיל ח') ושריה הוליד את יהוצדק ובעזרא (ה) כתיב עזרא בן שריה ויהוצדק הלך בגולה לבבל וכשעלו מבבל עלה יהושע ושימש ולא שימש עזרא לפי שהיה יהוצדק הבכור וקדמו בין אחיו הבכור כדכתיב בנבואת חגי (ז) יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול:

3. (ג)וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן־בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן־בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם

   מצודת דוד:לפקודתם בעבודתם. לפי מספרם העובדים בעבודה המוטל עליהם:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   רש"י

   ואחימלך מן בני איתמר. זה אחימלך בן אביתר כדמוכח בסמוך (כד ו) ויכתבם שמעיה וגו' עד ואחימלך בן אביתר:

   מלבי"ם

   ואחימלך. הוא אחימלך בן אביתר, כי אביתר אביו נגרש אז ממשרתו, כמ"ש מ"א (ב, כז):

   רלב"ג

   ואחימלך מן בני איתמר. הנה אחימלך היה בן אביתר ואביתר היה מבית עלי ולמדנו מזה המקום כי עלי היה מבני איתמר והנה זכר כי מחלקות הכהנים היו עשרים וארבעה. מהם ששה עשר ראשים לאלעזר ושמונה לבני איתמר ואלו הם ראשי המחלקות אשר היתה כל מחלוקת מהם משרתת שבעה ימים. ולזה היתה מתחלקת כל אחת מהם לשבעה בתי אבות כדי שיהיה הענין מוגבל יום ביום לא יחטא סדורו. וכאשר השלימה עבודתה הראשונה השבוע שלה תבא אחריה השנית ואחריה השלישית וכן על הסדר הזה עד שיכלו כל המחלקות ותשוב אחר כן לשרת הראשונה על האופן הקודם. והנה ראשי המחלקות היו בימי דוד אלו שזכר על הסדר ובניהם אחריהם עמדו במקומם ונקראו בשם אלו. והנה היה הראשון ליהויריב והשני לידעיה עד שתהי' הארבעה ועשרי' למעזיהו:

4. (ד)וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי־אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן־בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית־אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה

   מצודת דוד:לראשי הגברים. למספר ראשי הגברים הראויים לעבודה: ראשים לבית אבות. עשה ששה עשר ראשי בתי אבות והם המשמרות:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר. מתחלה במשכן שילה לא היו כ"א י"ו משמרו' ח' מאלעזר וח' מאיתמר כמפורש במסכ' תענית וכשראה דוד שהיו ראשי הגבורים לאלעזר רבים חלקם לכל משמר ומשמר של אלעזר לשנים והעמידם על י"ו משמרות ומשמרת בני איתמר העמיד על מעמד משמר כבראשונה על שמנה משמרות וכן מוכיח בסמוך בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר, כלומר כאחוז למעמד למשמרת שבמשכן כמו כן העמידן דוד עתה בבית המקדש:

   מלבי"ם

   רבים. שתחלה היו רק ט"ז משמרות ח' מאלעזר וח' מאיתמר, וכשראה שבני אלעזר רבים עשה מהם ט"ז משמרות, ואיתמר נשאר כבראשונה כמ"ש במס' תענית:

5. (ה)וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם־אֵלֶּה כִּי־הָיוּ שָׂרֵי־קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר

   מצודת דוד:בגורלות. מי ישמש ראשון ומי שני וכו׳: כי היו שרי קדש וכו׳. כי כולם היו שרי קדש וכו׳ ולזה לא נתן מעלה לאחד על השני להקדימן מבלי גורל:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ויחלקום בגורלות אלה עם אלה. למי יפול הגורל להיות ראשון או שני או שלישי או רביעי וכן כולם:

   מלבי"ם

   ויחלקום בגורלות. מי שיהיה ראשונה או שני

   כי היו. והיו שוים במעלה, ולא יכלו לסדרם כפי מעלתם רק כפי הגורל:

6. (ו)וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן־נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן־הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָר וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם בֵּית־אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָר

   מצודת דוד:ויכתבם. שמות בתי האבות כתבם על פתקים להניחם בקלפי לעשות הגורל: בית אב אחד אחז וכו׳. ארז״ל מתחלה היו שמונה בתי אבות לאלעזר ושמונה לאיתמר ועל שמצא דוד רבים לבני אלעזר חלק כל בית אב לשתים וז״ש בית אב אחד אחוז לאלעזר ר״ל כל בית אב אחז עוד אחת להיות בה שתים: ואחז אחז לאיתמר. ר״ל מה שהיה אחוז לאיתמר מאז נשאר אחוז ולא הוסיף כלום:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ויכתבם שמעיה. להיות להם לזכרון מי ראשון ומי שני וכן כולם:

   מלבי"ם

   אחד אחז. שהוציאו א' מבני אלעזר וא' מבני איתמר, עד המשמר הי"ז ולמעלה שהיה כולו מאלעזר, ובאשר באלעזר היו משמרות חדשות אמר אחד אחוז, ובאיתמר היו הקדומים אמר ואחז אחז, ר"ל שהוא נאחז בין המשמורים מתחלה, כן פי' חז"ל במס' תענית:

7. (ז)וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי

8. (ח)לְחָרִם הַשְּׁלִישִׁי לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי

9. (ט)לְמַלְכִּיָּה הַחֲמִישִׁי לְמִיָּמִן הַשִּׁשִּׁי

10. (י)לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי לַאֲבִיָּה הַשְּׁמִינִי

11. (יא)לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי לִשְׁכַנְיָהוּ הָעֲשִׂרִי

12. (יב)לְאֶלְיָשִׁיב עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר

13. (יג)לְחֻפָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְיֶשֶׁבְאָב אַרְבָּעָה עָשָׂר

14. (יד)לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאִמֵּר שִׁשָּׁה עָשָׂר

15. (טו)לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר לְהַפִּצֵּץ שְׁמוֹנָה עָשָׂר

16. (טז)לִפְתַחְיָה תִּשְׁעָה עָשָׂר לִיחֶזְקֵאל הָעֶשְׂרִים

17. (יז)לְיָכִין אֶחָד וְעֶשְׂרִים לְגָמוּל שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים

18. (יח)לִדְלָיָהוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים

19. (יט)אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית־יְהוָה כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

    מצודת דוד:אלה פקודתם. אלה מספר המשמרות לבוא לבית ה׳ לעבודתם כמשפט האמור ביד אהרן כאשר צוהו ה׳:

    עוד פירושים על פסוק יט: רש"י, מלבי"ם

    רש"י

    אלה פקדתם לעבדתם. אלו שכתובין כאן ראשי משמרות פקודתם על משמרות היו:

    מלבי"ם

    אלה פקודתם לבא. ר"ל שיבא כ"א בשבוע שחל בו המשמר שלו:

20. (כ)וְלִבְנֵי לֵוִי הַנּוֹתָרִים לִבְנֵי עַמְרָם שׁוּבָאֵל לִבְנֵי שׁוּבָאֵל יֶחְדְּיָהוּ

    מצודת דוד:ולבני לוי הנותרים. היה כן מחלקותם ואמר הנותרים כי כבר חשב הכהנים מבני לוי ובני גרשון בן לוי ואף שגם המה נזכרים עמהם למעלה מ״מ חשבם שוב על כי נשתנה בהם שמות בתי האבות ועל בני מררי נתוסף עוד: לבני עמרם שבואל וכו׳. ר״ל בית האב מבני עמרם שהיתה נקראת מתחלה ע״ש שובאל עתה הוחזרה להיות נקראה ע״ש יחדיהו שהיה מבני שובאל וכן כולם הנאמרים בענין:

    עוד פירושים על פסוק כ: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    ולבני לוי. כבר חשבם בסימן כ"ג, רק בא לחזר בני קהת ומררי לפרש עוד דברים שלא פירש שם, ובני גרשון נדע משם, וחדש שם הראש של בני שובאל (כג, טז) ורחביה (יז) בני שלומית (יח), ושמ"ש (יט) יריהו הראש, היינו שהוא היה אב של אמריה וכו', וכן לבני מיכה וישיה שם הראש שלהם, וכן בפסוק כ"ו כ"ז למדנו דברים חדשים מי השלים חשבון הכ"ד משמורות, כמ"ש למעלה סימן כ"ג פ' כ"ב:

    רלב"ג

    לבני עמרם שובאל. הוא שבואל שזכר במה שקדם (כ"ג ט"ז):

21. (כא)לִרְחַבְיָהוּ לִבְנֵי רְחַבְיָהוּ הָרֹאשׁ יִשִּׁיָּה

    מצודת דוד:לרחביהו. לבית אב של רחביהו נעשה מבניו ישיה לראש ונקראה בית האב על שמו:

22. (כב)לַיִּצְהָרִי שְׁלֹמוֹת לִבְנֵי שְׁלֹמוֹת יָחַת

    מצודת דוד:ליצהרי. בית האב מבני יצהר שהיתה נקראת ע״ש שלימות נקראת עתה ע״ש יחת:

23. (כג)וּבְנָי יְרִיָּהוּ אֲמַרְיָהוּ הַשֵּׁנִי יַחֲזִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי יְקַמְעָם הָרְבִיעִי

    מצודת דוד:ובני יריהו. ר״ל בית האב שהיתה נקראת ע״ש יריהו נעשה עתה לבית אב אחת עם אמריהו שהיתה שנית לה ונקראו שתיהן ע״ש אמריהו: יחזיאל. בית האב ההיא לא נשתנה שמה וכן יקמעם:

24. (כד)בְּנֵי עֻזִּיאֵל מִיכָה לִבְנֵי מִיכָה שָׁמִיר

25. (כה)אֲחִי מִיכָה יִשִּׁיָּה לִבְנֵי יִשִּׁיָּה זְכַרְיָהוּ

    מצודת דוד:אחי מיכה ישיה. ר״ל בית האב שהיתה נקראה ע״ש ישיה שהיה אחי מיכה הוחזרה להיות נקרא ע״ש זכריהו שהיה מבני ישיה:

26. (כו)בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי בְּנֵי יַעֲזִיָּהוּ בְנוֹ

    מצודת דוד:בני מררי. ר״ל מה שהיו בתי אבות לבני מררי רק מבני מחלי ומושי נתוסף עתה בתי אבות בני יעזיהו בן מררי שלא הוזכר למעלה:

27. (כז)בְּנֵי מְרָרִי לְיַעֲזִיָּהוּ בְנוֹ וְשֹׁהַם וְזַכּוּר וְעִבְרִי

    מצודת דוד:בני מררי. אלה בתי האבות מבני מררי ליעזיהו בנו היו שהם וכו׳:

28. (כח)לְמַחְלִי אֶלְעָזָר וְלֹא־הָיָה לוֹ בָּנִים

    מצודת דוד:ולא היה לו בנים. ולא היה א״כ לבית אב:

29. (כט)לְקִישׁ בְּנֵי־קִישׁ יְרַחְמְאֵל

    מצודת דוד:לקיש. בית האב של קיש נקראה עתה ע״ש ירחמאל שהיה מבני קיש:

30. (ל)וּבְנֵי מוּשִׁי מַחְלִי וְעֵדֶר וִירִימוֹת אֵלֶּה בְּנֵי הַלְוִיִּם לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם

    מצודת דוד:ובני מושי מחלי וכו׳. בתי האבות ההם לא נשתנו שמם: לבית אבותיהם. של בני משפחותם (והיו א״כ נחלקים עתה לכ״ד מחלקות כמו הכהנים תשעה מבני גרשון ושמנה מבני קהת ושבעה מבני מררי):

31. (לא)וַיַּפִּילוּ גַם־הֵם גּוֹרָלוֹת לְעֻמַּת אֲחֵיהֶם בְּנֵי־אַהֲרֹן לִפְנֵי דָוִיד הַמֶּלֶךְ וְצָדוֹק וַאֲחִימֶלֶךְ וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אָבוֹת הָרֹאשׁ לְעֻמַּת אָחִיו הַקָּטָן

    מצודת דוד:גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לשורר בפה: לעומת אחיהם. ר״ל כמו אחיהם ובני אהרן ודומה להם בדבר הגורל: אבות הראש וכו׳. הראש מכל בני בתי האבות היה נקרא בשמו אבות ולזה אמר עם שאבות הזה היה הראש לכולם עכ״ז היה מונח בגורל לעומת אחיו הקטן מכולם ולא הועיל לו מעלתו להקדים ראשון את בית האב שלו:

    עוד פירושים על פסוק לא: מלבי"ם, רלב"ג

    מלבי"ם

    ויפילו לעומת אחיהם. כל משמרת לויה עם איזה משמרות כהונה ישמש ביחד לשרתו

    אבות הראש. ר"ל שבגורל היה שוה הגדול והקטן, ולא היה שום ראשיית לאחד על חברו:

    רלב"ג

    ויפילו גם הם גורלות וגו'. ר"ל שכבר נחלקו גם כן הלוים לעשרים וארבעה מחלקות כדי שתשרת כל אחת מהם בשבוע שלם באופן הנזכר במה שקדם מעבודת הכהנים:

    אבות הראש לעומת אחיו הקטן. ר"ל שאבות כל דאש היו שבעה לשרת כל אחד מהם ביומו וזה היה גם כן במחלוקת הלוים עד שכמו שהיתה מחלוקת לוים לעומת מחלוקת ידועה מהכהנים כן היה כל אב מהלוים לעומת האב הידוע ממחלוקת הכהנים בשבוע ההוא והנה קראו הקטן לפי שראש כית אב הוא קטן מראש כל המחלוקת: