דברי הימים א פרק י״ג

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם ורלב"ג.

1. (א)וַיִּוָּעַץ דָּוִיד עִם־שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת לְכָל־נָגִיד

   מצודת דוד:לכל נגיד. ר״ל לא נתייעץ עם כולם כ״א את כל הנגיד אשר בהם ר״ל המובחרים:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   ויועץ דוד עם שרי האלפים. שאמר להם דוד כבר עסקתם בתקנתכם להיות לכם מלך להושיע לכם ועתה תעסקו בכבוד אלהים:

   מלבי"ם

   ויועץ דויד. בש"ב (ו, א) נכתב בקיצור ויוסף עוד דוד את כל בחור מישראל שלשים אלף, ועזרא באר שתחלה התיעץ עם השרים ע"ז, וזה לא היה תיכף אחר המלכתו, כי בעת מעשה זו כבר כבש את ירושלים, וציון היתה עיר דוד, כמבואר לקמן:

2. (ב)וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל אִם־עֲלֵיכֶם טוֹב וּמִן־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נִפְרְצָה נִשְׁלְחָה עַל־אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכֹל אַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל וְעִמָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ

   מצודת דוד:ויאמר דוד. לאחר שהסכימו הנגידים על הדבר אמר לכל ישראל אם הדבר טוב בעיניכם ואם מה׳ יצא הדבר להסכים על ידינו: נפרצה. נתחזקה ונשלחה בעבור אחינו הנשארים בארצם ולא באו עמכם: ועמהם. ר״ל ובעבור הכהנים והלוים אשר עמהם: בערי מגרשיהם. נקראים כן על כי אשר כל עריהם היה מגרש חוצה להן:

   עוד פירושים על פסוק ב: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   נפרצה. נתחזקה כמו מה פרצת (בראשית לח):

   רש"י

   נפרצה נשלחה. נפרצה אותה גדר שהיתה גדורה עד עתה שלא דרש שום אדם לאלהים ונשלחה על אחינו הנשארים משום כבוד הארון:

   מלבי"ם

   ויאמר לכל קהל ישראל. שהם שריהם שעומדים במקומם

   ואם מן ה' אלהינו. יצא הדבר

   נפרצה. מלשון התחזקות יותר על הגבול, כמו (בראשית כח, יד) ופרצת ימה וקדמה:

   רלב"ג

   אם עליכם טוב ומן ה' אלהינו. ר"ל אם יהיה הדבר מוסכם גם כן מאת ה' יתברך:

   נפרצה נשלחה. ר"ל נרבה שלוחים ונשלח בעבור אחינו הנשארים ואמר להרבות שלוחים כדי שיבאו כלם במהרה:

3. (ג)וְנָסֵבָּה אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל

   מצודת דוד:ונסבה וכו׳. לדרוש בו ברבת עם להרבות כבוד הארון: אלינו. אל ירושלים המרובה באוכלסין כי לא דרשנוהו בכבוד הראוי לו: ימי שאול. כי בעבור שהרג נוב עיר הכהנים משרתי הארון בזה כאלו מיעט כבוד הארון:

   עוד פירושים על פסוק ג: מצודת ציון

   מצודת ציון

   ונסבה. מל׳ סבוב:

4. (ד)וַיֹּאמְרוּ כָל־הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי־יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל־הָעָם

5. (ה)וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל מִן־שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד־לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים

   מצודת דוד:עד לבוא חמת. עד המקום שבאים בה לחמת מקצה גבול א״י עד קצהו: מקרית יערים. כי שם היה מעת שהחזירוהו הפלשתים כמ״ש בש״א:

   עוד פירושים על פסוק ה: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם, רלב"ג

   מצודת ציון

   שיחור. הוא הנילוס:

   רש"י

   מן שיחור מצרים ועד לבא חמת. דוגמא מלבוא חמת עד נחל מצרים:

   מלבי"ם

   ויקהל. ובשמואל מבואר שנתקבצו כל בחור מישראל, דהיינו ששלחו בחיריהם ושופטיהם מכל עיר ועיר כמש"ש

   מן שיחור. ר"ל מגבול נגב עד גבול צפון, וכן מלבא חמת עד נחל מצרים:

   רלב"ג

   ויקהל דוד את כל ישראל מן שיחור מצרים. הנה לפי מה שנזכר בספר שמואל ב' (י' א') ידמה שלא היה שם כי אם עם יהודה ושלשים אלף בחור מישראל ולזה ידמה שיאמר בזה שכבר הקהיל הנבחרים שבהם והראשים והיו שלשים אלך בחור זולתי שבט יהודה ויהיה הרצון באמרו נשלחה על אחינו הנשארים מהשרים והראשים כי עמם היה מדבר שנאמר ויועץ דוד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד:

6. (ו)וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה אֶל־קִרְיַת יְעָרִים אֲשֶׁר לִיהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים יְהוָה יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר־נִקְרָא שֵׁם

   מצודת דוד:בעלתה. קרית יערים נקראה גם קרית בעל כמ״ש ביהושע: יושב הכריבים. אשר על הארון: אשר נקרא שם. ר״ל אשר נקרא עליו שם ה׳ האמור ובש״ב נאמר שם ה׳:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   בעלתה אל קרית. פתרון בעלתה שהיא קרית יערים:

   להעלות משם וגו'. כדכתיב (בשמואל ב' ז') אשר נקרא שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו, כלומר שמו של הקב"ה נקרא על הארון אעפ"י שגלה ארון לפלשתים לא זז ממנו שם הזה שנתקדש:

   מלבי"ם

   בעלתה. כמ"ש בעלה היא קרית יערים (יהושע טו, ט)

   יושב הכרובים אשר נקרא שם. ר"ל אחר שה' נקרא בשם יושב הכרובים, ששוכן בין בדי הארון, אם כן ראוי לחלק לו כבוד כי ה' שוכן עליו, וזה פי' למ"ש בשמואל (שם, ב) אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים (נקרא) עליו, ר"ל בעבורו נקרא ה' בשם יושב הכרובים:

7. (ז)וַיַּרְכִּיבוּ אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל־עֲגָלָה חֲדָשָׁה מִבֵּית אֲבִינָדָב וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ נֹהֲגִים בָּעֲגָלָה

   מצודת דוד:מבית אבינדב. כי בביתו היה הארון: נוהגים בעגלה. היו מנהיגים הבקר הקשורים בעגלה למושכו:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, מלבי"ם

   רש"י

   וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה. מה ראה דוד שהרכיבו על עגלה חדשה ולא במשא הלוים כאשר עשה כשהביא אותו משם לציון באחרונה לפי שאמר דוד כל עומת שבא אלי כשהשיבוהו פלשתים על עגלה חדשה כדכתיב וישימו את הארון ה' על עגלה וגו' לפיכך נענש:

   עזא ואחיו. בני אבינדב היו כדכתיב בשמואל (שם א' ו'):

   נוהגים בעגלה. כמנהג נוהגי עגלה אחד הולך לפני העגלה ומיישר' בדרך ישרה ואחד בצד העגלה שלא תהפוך ליפול וכן כתיב (שמואל א' ו') ואחיו הולך לפני הארון ועזא בצד העגלה (שם) לפיכך שלח עזא את ידו לאחוז בארון כששמטו הבקר ולכך נענש:

   מלבי"ם

   וירכיבו וכו' ודוד וכו'. בשמואל מאריך יותר, ושם בארתי פרטי החטאים שחטאו בזה נגד קדושת הארון:

8. (ח)וְדָוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל־עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת

   מצודת דוד:משחקים. משמחים לפני הארון בכל כח: ובשירים. שררו בפה להלל לה׳ ואף בכנורות וכו׳ והם מיני כלי שיר:

   עוד פירושים על פסוק ח: מצודת ציון, רש"י, רלב"ג

   מצודת ציון

   ובמצלתים. הם שני כלי נחושת ומקישים זה בזה להשמיע קול גדול כמו בצלצלי שמע (תהלים קנ):

   רש"י

   כאן כתיב בכל עוז ובשמואל (שם) כתיב בכל עצי פתרון בכל עצי כלי שיר וכאן פתרון בכל עוז כלי שיר:

   ובשירים ובכנורות ובנבלים ובתפים. כולם כלי שיר הם אבל מצלתים כלי שיר היה ולא היה עשוי כ"א להשמעת קול ודוגמתו כלי שיר שקורין פויקי"ן בל"א שמכין עליו במקלות והוא משמיע קול וכן מוכיח לקמן (ט"ו) ובמצלתים משמיעים וכתיב (שם) והמשוררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע ועוד למטה כתיב בשיר בית ה' במצלתים וגומר (לקמן כ"ה) ועל שם כך נקרא מצלתים וכן יירש הצלצל (דברים כ״ח:מ״ב) מין ארבה המשמיע קול כדכתיב בנבואות (יואל ב׳:ה׳) על הארבה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון וגו':

   רלב"ג

   משחקים לפני האלהים. ר"ל שמחים לפני האלהים:

9. (ט)וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן כִּידֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת־יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת־הָאָרוֹן כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר

   מצודת דוד:וישלח. הושיט את ידו: כי שמטו הבקר. נענעוהו ממקומו וחשב שיפול מעל העגלה:

   עוד פירושים על פסוק ט: מצודת ציון, רש"י, מלבי"ם

   מצודת ציון

   כידון. ובשמואל ב׳ נאמר נכון ובשתי השמות היתה נקראת:

   שמטו. ענין הנעה ממקומו כמו ויאמר שמטוה (מ״ב ט):

   רש"י

   עד גורן כידון. שם מקום:

   מלבי"ם

   לאחז. באר שמ"ש בשמואל (שם, ו) ויאחז, ר"ל שרצה לאחוז, ומת על אשר שלח ידו על הארון הגם שלא אחז בו עדיין:

10. (י)וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר־שָׁלַח יָדוֹ עַל־הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים

    מצודת דוד:ויחר. על מיעוט האמונה בה׳ לחשוב שיפול ארונו וזה על אשר שלח וכו׳: לפני אלהים. לפני ארון אלהים:

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י

    רש"י

    ויכהו על אשר שלח ידו על הארון. והוא שכתוב בשמואל (ב' ו') ויכהו שם אלהים על השל פתרון על השלח על שאחז בארון ודוגמתו (במלכים א כ״א:כ״ג) הכלבים יאכלו את בשר איזבל בחיל יזרעאל ופסוק אחר כתיב בחלק יזרעאל (שם ב' ט) כך נפרש כאן על השל השלח:

    וימת שם לפני אלהים. לפני ארון אלהים (בשמואל ב ו׳:ז׳) כתיב וימת שם עם ארון האלהים:

11. (יא)וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי־פָרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה

    מצודת דוד:ויחר לדויד. חרה על עצמו וכדרך המיצר ונבהל: כי פרץ. בעבור דאגת הפרץ:

    עוד פירושים על פסוק יא: מצודת ציון

    מצודת ציון

    פרץ. מל׳ פרצה ושבר:

12. (יב)וַיִּירָא דָוִיד אֶת־הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים

    מצודת דוד:את האלהים. את ארון האלהים בחשבו שא״א להזהר בקדושתו וזה לאמר וכו׳:

    עוד פירושים על פסוק יב: מצודת ציון, רש"י

    מצודת ציון

    היך. כמו איך באל״ף וכן והיך יוכל עבד אדוני (דניאל י׳:י״ז):

    רש"י

    ויירא דוד את האלהים ביום ההוא לאמר. מה הוא ירא לאמר שאמר איך אביא אלי ארון ה':

13. (יג)וְלֹא־הֵסִיר דָּוִיד אֶת־הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל־עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם הַגִּתִּי

    מצודת דוד:ויטהו. נטה אותו מדרך עיר דוד להוליכו אל בית עובד וכו׳:

    עוד פירושים על פסוק יג: רש"י

    רש"י

    הגתי. מגת היה בתחילה מקודם היה מתגורר בגת ולוי היה כדכתיב (לקמן ט"ו) ויאמר דוד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשוררים וכתיב בסמוך (שם) ועבד אדם ויחיה שוערים לארון:

14. (יד)וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ

    מצודת דוד:עם בית. סמוך לבית מושבו כי יחד לו חדר בביתו: ויברך וכו׳. בעבור שעמד הארון אצלנו וכן נאמר בש״ב:

    עוד פירושים על פסוק יד: מלבי"ם

    מלבי"ם

    עם בית עובד אדום. שישב אצלו ביחד עם כל בני ביתו ולא הוזק א' מהם, ויתר הדברים בארתי בשמואל שם (סי' ו):