רש״י – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רש״י נולד בשנת 1040 בעיר טרואה שבחבל שמפאן בצפון צרפת. בצעירותו נסע ללמוד בישיבות הגדולות של אשכנז, במגנצא ובוורמייזא, אצל תלמידיו של רבנו גרשום מאור הגולה, ובהם רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה. לאחר שנים אחדות שב לעירו, הקים בה בית מדרש והתפרנס, לפי המקובל, מכרם שהיה לו.

לרש״י לא היו בנים, אבל היו לו שלוש בנות, ונכדיו נעשו מגדולי בעלי התוספות: רבי שמואל בן מאיר (הרשב״ם), רבנו תם ורבי יצחק בן מאיר, בני בתו יוכבד. דרכם, ודרך תלמידיהם בעלי התוספות, נבנתה כולה על גבי פירושו לתלמוד.

פירושו לתורה מבאר את ״פשוטו של מקרא״, ומביא ממדרשי חז״ל את מה שמיישב את לשון הכתוב. הוא קצר וחסכוני במילים, ולעתים מתרגם מילה קשה לצרפתית של ימיו (״לעז״). פירושו לתלמוד הבבלי מלווה את הלומד מילה במילה ומבהיר את מהלך הסוגיה, ובלעדיו קשה לדמיין את לימוד הגמרא. פירוש רש״י על התורה הוא הספר העברי הראשון שנדפס עם תאריך (רג׳יו די קלבריה, 1475), ועליו נכתבו מאות חיבורים, כמו ״שפתי חכמים״ ו״גור אריה״ למהר״ל.

רש״י פירש כמעט את כל ספרי התנ״ך ואת רוב מסכתות התלמוד הבבלי. כמה מן הפירושים שנדפסו בשמו לא נכתבו בידו או לא הושלמו על ידו: את פירושו למסכת מכות השלים חתנו, רבי יהודה בן נתן (ריב״ן), ובמסכת בבא בתרא מן הפרק השלישי ואילך הפירוש הוא של נכדו הרשב״ם; הפירוש לדברי הימים שנדפס בשמו אינו שלו לדעת רוב החוקרים. מלבד הפירושים כתב תשובות רבות, ותלמידיו ערכו חיבורים שבהם שמרו את פסקיו ומנהגיו – כמו ״מחזור ויטרי״ של רבי שמחה מוויטרי, ״ספר הפרדס״ ו״סידור רש״י״. בזכות תלמידים אלה, ובזכות נכדיו, הפך בית המדרש הקטן בטרואה למרכז שממנו התפשטה תורת חכמי צרפת לכל קהילות אשכנז.

בסוף ימיו ראה רש״י את פרעות מסע הצלב הראשון (1096) בקהילות אשכנז, שבהן נהרגו רבים מבני הקהילות שבהן למד. הוא נפטר בטרואה בכ״ט בתמוז ד׳תתס״ה (1105). בהלכה נפסק שמי שאינו קורא תרגום אונקלוס בשניים מקרא ואחד תרגום יכול לקרוא את פירוש רש״י במקומו (שולחן ערוך אורח חיים רפה, ב).

תורתו ושיטתו

רש״י הגדיר את דרכו בפירוש התורה כך: ״ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו״ (רש״י בראשית ג, ח). הוא אינו מביא כל מדרש, אלא בוחר את המדרש שעונה על קושי בלשון הפסוק, ולכן כל מילה בפירושו נלמדת בדקדוק – ״מה קשה לרש״י?״.

בפירוש לתלמוד הוא מסביר את הסוגיה כפי שהיא, מגיה גרסאות לפי כתבי יד טובים, ומשלים את המילים החסרות כדי שהלומד יבין את המשא ומתן. פירושו לתורה מופיע ליד הפסוקים במקראות גדולות.

ללימוד באתר: פירוש רש״י על התורה · מקראות גדולות · המפרשים

השפעתו על הדורות

בכל דף גמרא נדפס פירוש רש״י בעמודה הפנימית, מול התוספות של נכדיו ותלמידיהם. על פירושו לתורה נכתבו מאות ״נושאי כלים״ – רבי אליהו מזרחי, ״גור אריה״ למהר״ל, ״שפתי חכמים״ ועוד – והוא הפירוש הראשון שנלמד בכל תלמוד תורה. מי שלומד תורה בכל דור לומד אותה, במידה רבה, דרך עיניו של רש״י.

ספריו ותורתו

• פירוש רש״י על התורה ועל התנ״ך – הפירוש הנלמד ביותר על המקרא, המשלב פשט ומדרש. לפירוש רש״י ←
• פירוש רש״י על התלמוד הבבלי – פירוש רציף על רוב מסכתות הש״ס, הנדפס בצד הפנימי של דף הגמרא. לש״ס ←

יום ההילולא

יום ההילולא של רש״י חל בכ״ט בתמוז. נקבר בטרואה שבצרפת; מקום קברו המדויק אינו ידוע. השנה הוא יחול בכ״ט תמוז תשפ״ז, יום שלישי, 3 באוגוסט 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• "רק לא עכשיו" – הבעל שדחה שנתיים את הסמינר: סיפור על דחיית התשובה

  על פי רש"י, נח בנה את התיבה מאה ועשרים שנה כדי שאנשי דורו ישובו. הרב ניסים יגן מספר על אישה שרשמה את משפחתה לסמינר שוב ושוב ובעלה התחמק; כשסוף סוף יצאו לדרך, וויתר הרב על חדריו בשבילם – הבעל נהרג בדרך. מכאן: אין לדחות את התשובה.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 393, פרשת נח תשפ״ג

  לסיפור המלא ←

• "כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" – המוכס והחכם שהוחלפו בקבורה

  רבנו עובדיה יוסף מביא את סיפור רש"י על מוכס רשע שנקבר בכבוד גדול וחכם שנקבר בבזיון כשהמיטות הוחלפו. החכם התגלה לתלמידו בחלום: הוא נענש על ששמע גנות תלמידי חכמים ולא מיחה, והמוכס זכה כי חילק פעם סעודה לעניים תלמידי חכמים. כך פירש בעל "בתי כהונה" את "כל" שבמשנה.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 354, פרשת תרומה תשפ״ב

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

• "ותגנוב רחל את התרפים" – רבי זושא והחלום על האב שבקברו

  רש"י מסביר שרחל גנבה את התרפים כדי להפריש את אביה מעבודה זרה. בסיפור, אדם חלם שוב ושוב שאביו המנוח מצווה עליו להמיר את דתו; רבי זושא אמר לו שבוודאי נפל לקבר אביו חפץ של עבודה זרה, ואכן נמצא בו מטבע שחקוק עליו צלב קרס – ומשסולק, פסקו החלומות.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 342, פרשת ויצא תשפ״ב

  לסיפור המלא ←

שאלות נפוצות