האם מותר להשחית עצי פרי בבנייה?

האיסור

התורה אומרת במלחמה: ״לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות״ (דברים כ, יט). הרמב״ם (מלכים ו, ח) כותב: ״ולא במצור בלבד, אלא בכל מקום, כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה – לוקה״.

מתי מותר

הרמב״ם שם ממשיך: ״אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים; לא אסרה תורה אלא דרך השחתה״. כלומר, כשיש צורך אמיתי – בנייה, הרחבה, בטיחות – זו אינה ״השחתה״. גם עץ זקן שאינו נותן פירות כמעט – יש בו הקלה.

הסכנה

הגמרא (בבא קמא צא, ב) מספרת שבנו של רבי חנינא נפטר בגלל שקצץ תאנה בלא זמנה. מכאן נהגו להחמיר, ויש שנמנעים לכרות בעצמם, ומבקשים מגוי לכרות. יש שעוקרים את העץ עם שורשיו ושותלים במקום אחר, וזה עדיף.

בפועל

מי שבונה בית וצריך להוריד עץ פרי – שואל רב. בדרך כלל ההוראה היא: אם אפשר להעתיק את העץ – להעתיק; אם לא – לכרות על ידי גוי, אחרי שבררו שאין דרך אחרת. בארץ ישראל יש גם דיני ערלה ושביעית בעץ שנשתל מחדש.

בל תשחית בכלל

מכאן למדו חז״ל את האיסור הכללי ״בל תשחית״ – לא לקלקל שום דבר שראוי להנאה (קיצור קצ, ג).

ובעץ נוי שאינו עושה פירות – אין איסור כריתה, אבל גם בו כדאי לשקול לפני שכורתים, משום בל תשחית.