האם מותר לטאטא את הבית בשבת?

המחלוקת

השולחן ערוך (או״ח שלז, ב) כותב: ״אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף, ויש מתירין אפילו אינו מרוצף״. הטעם: בקרקע עפר, הטאטוא משווה גומות, והוא חשש של בונה. ברצפה מרוצפת אין חשש זה. הרמ״א שם כותב: ״ויש מחמירין אפילו במרוצף, וכן נוהגין, ואין לשנות״, משום גזירה אטו קרקע שאינה מרוצפת.

בזמננו

כיום כמעט כל הבתים מרוצפים, ורוב הערים מרוצפות. מכאן שרבים מפוסקי אשכנז בזמננו כתבו שאין עוד מקום לגזירה, והתירו לטאטא במטאטא רך שאינו שובר קשים. אחרים ממשיכים להחמיר כפשט דברי הרמ״א, ומנקים פירורים במטלית או בידיים, או אוספים רק את מה שמפריע. הספרדים מטאטאים כפסק השולחן ערוך.

שטיפה

שטיפת רצפה במים – אסורה לכולי עלמא, משום שבדרך כלל כרוכה בסחיטת הסמרטוט, ויש שהוסיפו גם חשש של ״עובדא דחול״. אם נשפך משקה – מותר להניח עליו מטלית שתספוג, בלי לסחוט אותה, או לגרוף את הנוזל במגב בלי סמרטוט, לפי רבים מן הפוסקים.

מוקצה

מטאטא שמשמש לניקוי הבית הוא ״כלי שמלאכתו להיתר״ לפי המתירים, ומותר לטלטלו. פירורים ושאריות אוכל על הרצפה – מותר לפנות, כי הבית צריך להיות נאה לכבוד שבת. שואב אבק חשמלי – אסור.

ראו ל״ט מלאכות שבת וקיצור פ.

עדיף לפנות את רוב הפירורים מעל השולחן לפני שהם נופלים לרצפה, למשל בעזרת מטלית יבשה או מגש. ומי שנוהג להחמיר כרמ״א – יכול לבקש מגוי לטאטא, כפי שכתב הרמ״א שם (״מיהו על ידי עכו״ם מותר״), או לאסוף פירורים גדולים ביד ובמטלית רכה.