נשפך משהו על הבגד בשבת – איך מנקים?

כביסה בשבת

מלאכת מלבן – ובכלל זה כביסה – היא מאבות המלאכות. חז״ל הרחיבו: ״שרייתו זהו כיבוסו״ – הרטבת בגד מלוכלך במים נחשבת כביסה. השולחן ערוך (או״ח שב, ט) כותב על בגד שיש עליו לכלוך שאסור אפילו לשכשך אותו במים, ״דזהו כיבוסו, אלא מקנחו בסמרטוט בקל ולא בדוחק פן יסחוט״.

מוצק

פירור, רוטב סמיך או אוכל שנפל על הבגד – מותר להסיר את מה שעליו. אפשר לגרד בעדינות בגב הסכין או בכף, בלי לשפשף את האריג. הפוסקים כתבו להיזהר שלא לגרד בכוח, כדי שלא יהיה בזה ממחק או כיבוס.

נוזל

יין, מיץ או מרק שנשפך – מנגבים בעדינות במגבת נייר או במטלית, בלי לשפשף ובלי לסחוט. מותר להניח מגבת נייר על הכתם כדי שתספוג. אין לשפוך מים על הכתם כדי ״לדלל״ אותו, כי זה עיקר הכיבוס. ועל בגד נקי שאין בו לכלוך, הרמ״א שם מתיר לתת מים מעוטים – אבל זה לא המקרה של כתם.

אבק ופירורים

ניעור בגד מאבק – הרמ״א (שב, א) מביא שיש אוסרים כשמקפיד עליו, ״וטוב לחוש לדבריו״. לכן בגד חגיגי ששחור ומקפידים עליו – לא ינערו בכוח. פירורים שעל הבגד – מותר להסיר ביד.

חומרי ניקוי

עט מסיר כתמים, סבון, אבקה או מגבון עם חומר ניקוי – אין להשתמש בשבת. אם הכתם מטריד – אפשר להחליף בגד, ואת הבגד המוכתם לשים בצד עד מוצאי שבת.

ראו שימוש במגבונים לחים בשבת ול״ט מלאכות שבת.