האם מותר לרקוד בשבת?

הגזירה

המשנה (ביצה ה, ב) מונה בין השבותים שאסורים בשבת וביום טוב: ״לא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין״. השולחן ערוך (או״ח שלט, ג) פוסק: ״אין מטפחין להכות כף אל כף... ולא מרקדין, גזירה שמא יתקן כלי שיר״. החשש הוא שמתוך השמחה והריקוד יבואו לתקן או לכוון כלי נגינה, שזו מלאכה.

מנהג להקל

הרמ״א שם כותב: ״והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו – משום דמוטב שיהיו שוגגין״, ומביא גם דעה ש״בזמן הזה הכל שרי, דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר״. המשנה ברורה (שלט) מסביר שהקולה נאמרה רק על טיפוח וריקוד, ״ואפילו בטיפוח וריקוד אין כדאי להניח המנהג שלא במקום מצווה״. כלומר: אין למחות במי שנוהג כך, אבל מי ששואל – אין להורות לו להקל.

בשמחה של מצווה

המשנה ברורה מתיר ״ביום שמחת תורה לרקד בשעה שאומרים קילוסים דתורה, משום כבוד התורה״, אבל בשמחה אחרת של מצווה, כגון בחתונה, לא התיר. גם בשמחת תורה אין לנגן בכלים או לקשקש בפעמונים.

ריקודי עם וחוגי ריקוד

מפגשי ״הרקדה״ וריקודי עם מתקיימים בדרך כלל עם מוזיקה מוגברת או מוקלטת, הפעלת מערכת הגברה ונסיעה למקום. כל אלה אסורים בשבת בלי קשר לשאלת הריקוד עצמו. לכן אין לקיים חוג ריקודים בשבת, ומי שרוצה לשמוח בשבת – ישיר זמירות שבת סביב השולחן.

שירה ודפיקה על השולחן

שירת זמירות מותרת ומצווה. אבל השולחן ערוך שם אוסר גם ״להכות באצבע על הקרקע או על הלוח... כדרך המשוררים״, ולכן דפיקה קצבית על השולחן בזמן השירה – יש להימנע ממנה. ראו גם נגינה בשבת.