האם מותר לקרוע שקית במבה או חטיף בשבת?

מה הבעיה

קריעה בשבת נוגעת לשלוש מלאכות: קורע, מתקן מנא – יצירת פתח שימושי בכלי (שו״ע או״ח שמ, יג: ״אין קורעין הנייר מפני שהוא כמתקן כלי״), ומוחק – קריעה באמצע אותיות.

כמו שבירת אגוזים

מנגד, השולחן ערוך (שיד, ח) מתיר לפתוח בשבת אריזה של תמרים וגרוגרות, אפילו לחתוך בסכין, ״שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם״. כלומר, פתיחת אריזה שנועדה רק להוצאת האוכל, ואחר כך נזרקת – אינה עשיית כלי.

שקיות חטיפים

לכן פוסקי זמננו התירו לפתוח שקית במבה או חטיף כדי לאכול. מכיוון שבסוף זורקים את השקית – היא אינה נעשית כלי. רבים מורים לקרוע אותה בדרך של קלקול, כלומר לא בפתיחה מסודרת לאורך הקו המיועד, כדי שלא ייראה כמתקן; ויש שאינם מקפידים על כך. כמו כן נזהרים לא לקרוע דרך אותיות, מילים או תמונות שעל האריזה.

אריזות לשימוש חוזר

שקית שיש בה פתיחה מסודרת ושנועדה לשמור בה את המוצר אחרי הפתיחה – כמו שקית עם רוכסן או שקית קפה שנסגרת – פתיחתה דומה יותר לעשיית כלי, ויש מחמירים בה. גם אריזת קרטון עם לשונית – יש בה פרטים.

המלצה

הדרך הטובה ביותר: לפתוח לפני שבת את השקיות שצפוי להשתמש בהן, או לקרוע בדרך של קלקול. דינים דומים – בפתיחת בקבוק או קופסת שימורים ובקריעת נייר טואלט.