מה מברכים על פירות עם שמנת או גלידה?

מי בא בשביל מי

השאלה כאן היא שאלת עיקר וטפל (או״ח ריב, א). כשאחד המאכלים בא רק כדי להטעים או ללוות את השני – הוא טפל, ומברכים רק על העיקר. תותים עם שמנת: בדרך כלל התותים הם העיקר והשמנת מלווה אותם, ולכן ברכת ״בורא פרי האדמה״ (על תות שדה) פוטרת את השמנת. פירות עץ עם שמנת – ״בורא פרי העץ״.

גלידה עם פירות

כשאוכלים כוס גלידה וכמה פרוסות פרי מעליה לקישוט – הגלידה היא העיקר, ומברכים ״שהכל״ בלבד. אבל קערת פירות גדולה עם כדור גלידה לצד – כל אחד מהם נאכל לעצמו, ואז מברכים על הפרי את ברכתו ועל הגלידה ״שהכל״.

סדר הברכות

כשמברכים על שניהם, מקדימים את הברכה המיוחדת – ״העץ״ או ״האדמה״ – לפני ״שהכל״ (ריא, ג). כך הברכה הכללית לא תפטור בטעות את הפרי.

ברכה אחרונה

אחרי האכילה מברכים ״בורא נפשות״ אם אכלו כזית ממאכל אחד, או כזית מצטרף משניהם. על שמנת וגלידה, שהן ״כמשקה״ לעניין זה, יש פרטים – ראו בעמוד הגלידה.