מה זה הרחמן בברכת המזון?

המבנה

ברכת המזון בנויה מארבע ברכות: הזן, ברכת הארץ, בונה ירושלים, והטוב והמטיב. השולחן ערוך (או״ח קפט, א) מפרט את נוסח הברכה הרביעית. אחריה באות בקשות שפותחות במילה ״הרחמן״ – והן מנהג שהתפתח, לא חלק מן הברכות עצמן.

מה מבקשים

בקשות כלליות: שה׳ ימלוך עלינו, יפרנסנו בכבוד, ישבור עולנו, ישלח ברכה בבית, ישלח את אליהו הנביא, ויזכנו לימות המשיח. את רשימתן המלאה תמצאו בנוסח ברכת המזון.

ברכת האורח

חז״ל (ברכות מו, א) הביאו את נוסח הברכה שהאורח מברך את בעל הבית: ״יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא״. בעקבות זה נוהגים לומר ״הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה ואת בעלת הבית הזה״.

הרחמן לימים מיוחדים

בשבת: ״הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו שבת״. ביום טוב: ״יום שכולו טוב״. בראש חודש: ״יחדש עלינו את החודש הזה״. בראש השנה: ״יחדש עלינו שנה טובה״. בסוכות: ״יקים לנו את סוכת דוד הנופלת״.

דיבור והפסק

כיוון שההרחמן אינו מעיקר הברכה, ההפסקה בו קלה יותר מהפסקה באמצע הברכות. בכל זאת, לכתחילה לא מפסיקים עד סוף ברכת המזון. מי שהוסיף ״הרחמן״ אישי – כגון לרפואת חולה – רשאי.