האם מותר לקרוא מכתב או הודעה של מישהו אחר?

החרם

רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי אשכנז לפני כאלף שנה, תיקן כמה תקנות, ואחת המפורסמות שבהן מיוחסת לו: איסור לקרוא מכתב שנשלח לאחר בלי רשותו. התקנה התקבלה בכל קהילות ישראל, והיא מובאת בספרי הפוסקים ובשו״ת. לפי המנהג, היא כוללת חרם – הרחקה חמורה מן הקהילה – על מי שעובר עליה.

הטעם

המכתב הוא חלק מעולמו הפנימי של אדם – מחשבותיו, רגשותיו וענייניו. הקורא אותו גונב ממנו את הזכות להחליט מי יידע. יש בזה גם חשש ללשון הרע, לגילוי סוד ולנזק ממוני. מעבר לחרם, הפוסקים ראו בזה פגיעה בכבוד הבריות.

בימינו

פוסקי זמננו כתבו שהאיסור חל על כל דרך תקשורת פרטית: מיילים, הודעות ווטסאפ, מסרונים, הודעות קוליות ויומנים אישיים. גם טלפון פתוח על השולחן – אין לקרוא בו. גם מכתב שנמצא פתוח – אין לקרוא. מכתב שנזרק לפח – יש מן הפוסקים שהקלו בו, כי הבעלים הפקירו אותו, אבל רבים מחמירים.

מתי מותר

ברשות הכותב או הנמען. כשברור שאינו מקפיד – למשל, גלויה שנשלחה פתוחה, או הודעה כללית. במקום שבו יש חשש ממשי לנזק – הורה שחושש לביטחון ילדו הקטן, או מי שצריך להציל מנזק חמור – יש היתרים, בהתייעצות. ילדים קטנים – הורים מחנכים ומפקחים, אבל רבים מורים לכבד את פרטיותם ככל האפשר, ובפרט כשהם גדלים.

ראו מותר להסתכל בטלפון של בן הזוג?, צילום מסך של שיחה וחבר סיפר לי סוד.