שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקע״ג

שבטלה מגלת תעני'

1 סעיף · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   הלכתא בטלה מגילת תעני' וכל הימים הכתובים בה מותר להתענו' בהם וכל שכן לפניהם ולאחריהם חוץ מחנוכה ופורים שאסור להתענו' בהם בעצמם אבל לפניהם ולאחריהם מותר וכן שבתות וי"ט ור"ח מותרים לפניהם ולאחריהם: הגה מי שיש לו נישואין בחנוכה אין לו להתענות אבל אם יש לו נישואין בניסן מתענה ביום חופתו אפי' בראש חודש ניסן שהוא אחד מן הימים שמתענים בהם כדלקמן סוף סי' תק"פ (הגהות מנהגים ולקוטי מהר"ש) :

   משנה ברורה (9 סעיפים קטנים)

   (א) מגילת תענית – שם כתוב כמה ימים בשנה שנעשו בהם נסים לאבותינו ועשאום חכמים כיו"ט שלא להתענות בהם וגם לפניהם ולאחריהם אסרו בהם להתענות:

   (ב) מותר להתענות בהם – מפני שבעונותינו ארעו בהם הרבה מאורעות ובטלום [לבוש]:

   (ג) חוץ מחנוכה ופורים – ר"ל שהם ג"כ מהימים הכתובים במגילת תענית ומפני הנסים הגדולים המפורסמים שנעשו בהם נשארו בחזקתם:

   (ד) אבל לפניהם וכו' – דלפניהם ולאחריהם לא חמירי משאר ימים הכתובים שם:

   (ה) וימים טובים וכו' – עיין לעיל בסימן תצ"ד ס"ג במ"ב סק"ו:

   (ו) בחנוכה – וכ"ש בפורים דהוא יום משתה ושמחה ועיין לקמן סימן תרצ"ו ס"ח ובמ"א שם:

   (ז) בניסן מתענה – דמה שזהירין שלא להתענות בניסן אינו אלא מנהג [ב"ח] ולפ"ז ה"ה ל"ג בעומר והימים שמר"ח סיון עד שבועות והימים שבין יוה"כ לסוכות אבל באסרו חג ובט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה כיון שהוזכר בגמרא [מ"א] ויש מקילין בכל הימים שא"א בהם תחנון:

   (ח) ביום חופתו – ואפילו אלמן שנשא אלמנה ג"כ צריכין שניהם להתענות. והטעם מפני שבאותו יום מוחלין להן על עונותיהן ויתודה על עונותיו באותו היום. ועוד טעם שמא יהיו שכורים בשעת קדושין:

   (ט) ואפילו בר"ח – פירוש שאסור מדינא להתענות בר"ח מ"מ בר"ח ניסן יתענה מפני וכו' וה"ה בר"ח אב יש ג"כ להתענות מטעם זה אלא שלכתחלה אין נושאין בו וא"צ למיתב תענית לתעניתו המתענה בחדשים אלו דהא ברשות קעביד:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה